Scrutatio

Martedi, 14 maggio 2024 - San Mattia ( Letture di oggi)

Bereshìt (בראשית) - Genesi 29


font
MODERN HEBREW BIBLESTUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם1 וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי־קֶדֶם
2 וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר2 וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה־שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי־צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן־הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל־פִּי הַבְּאֵר
3 ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה3 וְנֶאֶסְפוּ־שָׁמָּה כָל־הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת־הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת־הַצֹּאן וְהֵשִׁיבוּ אֶת־הָאֶבֶן עַל־פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ
4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו4 וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם וַיֹּאמְרוּ מֵחָרָן אֲנָחְנוּ
5 ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו5 וַיֹּאמֶר לָהֶם הַיְדַעְתֶּם אֶת־לָבָן בֶּן־נָחֹור וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ
6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן6 וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲשָׁלֹום לֹו וַיֹּאמְרוּ שָׁלֹום וְהִנֵּה רָחֵל בִּתֹּו בָּאָה עִם־הַצֹּאן
7 ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו7 וַיֹּאמֶר הֵן עֹוד הַיֹּום גָּדֹול לֹא־עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ
8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן8 וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל־הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת־הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן
9 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא9 עֹודֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל ׀ בָּאָה עִם־הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא
10 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו10 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת־רָחֵל בַּת־לָבָן אֲחִי אִמֹּו וְאֶת־צֹאן לָבָן אֲחִי אִמֹּו וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת־הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת־צֹאן לָבָן אֲחִי אִמֹּו
11 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך11 וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת־קֹלֹו וַיֵּבְךְּ
12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה12 וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן־רִבְקָה הוּא וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ
13 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה13 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת־שֵׁמַע ׀ יַעֲקֹב בֶּן־אֲחֹתֹו וַיָּרָץ לִקְרָאתֹו וַיְחַבֶּק־לֹו וַיְנַשֶּׁק־לֹו וַיְבִיאֵהוּ אֶל־בֵּיתֹו וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים14 וַיֹּאמֶר לֹו לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה וַיֵּשֶׁב עִמֹּו חֹדֶשׁ יָמִים
15 ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך15 וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי־אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם הַגִּידָה לִּי מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ
16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל16 וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנֹות שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל
17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה17 וְעֵינֵי לֵאָה רַכֹּות וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת־תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה
18 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה18 וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת־רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה
19 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי19 וַיֹּאמֶר לָבָן טֹוב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר שְׁבָה עִמָּדִי
20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה20 וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתֹו אֹתָהּ
21 ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה21 וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־לָבָן הָבָה אֶת־אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי וְאָבֹואָה אֵלֶיהָ
22 ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה22 וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת־כָּל־אַנְשֵׁי הַמָּקֹום וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה
23 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה23 וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת־לֵאָה בִתֹּו וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו וַיָּבֹא אֵלֶיהָ
24 ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה24 וַיִּתֵּן לָבָן לָהּ אֶת־זִלְפָּה שִׁפְחָתֹו לְלֵאָה בִתֹּו שִׁפְחָה
25 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני25 וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה־הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל־לָבָן מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי
26 ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה26 וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא־יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקֹומֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה
27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות27 מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם־אֶת־זֹאת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עֹוד שֶׁבַע־שָׁנִים אֲחֵרֹות
28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה28 וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וַיִּתֶּן־לֹו אֶת־רָחֵל בִּתֹּו לֹו לְאִשָּׁה
29 ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה29 וַיִּתֵּן לָבָן לְרָחֵל בִּתֹּו אֶת־בִּלְהָה שִׁפְחָתֹו לָהּ לְשִׁפְחָה
30 ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות30 וַיָּבֹא גַּם אֶל־רָחֵל וַיֶּאֱהַב גַּם־אֶת־רָחֵל מִלֵּאָה וַיַּעֲבֹד עִמֹּו עֹוד שֶׁבַע־שָׁנִים אֲחֵרֹות
31 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה31 וַיַּרְא יְהוָה כִּי־שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת־רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה
32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי32 וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמֹו רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי־רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי
33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון33 וַתַּהַר עֹוד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי־שָׁמַע יְהוָה כִּי־שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן־לִי גַּם־אֶת־זֶה וַתִּקְרָא שְׁמֹו שִׁמְעֹון
34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי34 וַתַּהַר עֹוד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי־יָלַדְתִּי לֹו שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמֹו לֵוִי
35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת35 וַתַּהַר עֹוד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אֹודֶה אֶת־יְהוָה עַל־כֵּן קָרְאָה שְׁמֹו יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת