Évangile selon Jean 5

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Après cela il y eut une fête des Juifs, et Jésus monta à Jérusalem.	1 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים
2 À Jérusalem, près de la Porte des Brebis, il y a une piscine appelée en hébreu Bétesda. Elle a cinq rangées d’arcades,	2 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים
3 et sous les arcades étaient étendus une quantité de malades, avec des aveugles, des boiteux et des paralysés. (Tous attendaient que l’eau bouge,	3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים
4 car de temps en temps un ange du Seigneur descendait dans la piscine et faisait bouillonner l’eau. Lorsque l’eau avait été agitée, le premier qui descendait était guéri, quelle que soit sa maladie.)	4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו
5 Il y avait donc là un homme qui était infirme depuis 38 ans.	5 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה
6 Jésus le voit étendu. Quand il apprend que l’homme est là depuis fort longtemps, il lui dit: "Veux-tu guérir?”	6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא
7 L’infirme lui répond: "Seigneur, je n’ai personne pour me jeter dans la piscine aussitôt que l’eau a été agitée, et avant que j’y aille, un autre est déjà descendu.”	7 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני
8 Jésus lui dit alors: "Lève-toi, prends ton brancard et marche.”	8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך
9 Au même moment l’homme est guéri, il prend son brancard et il marche. Mais c’était un jour de sabbat,	9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה
10 et les Juifs dirent à celui qui avait été guéri: "C’est le sabbat, tu ne peux pas transporter ton brancard.”	10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך
11 Il leur répondit: "Celui qui m’a guéri m’a dit d’emporter mon brancard et de marcher.”	11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך
12 Ils lui demandèrent donc: "Mais qui est cet homme qui t’a dit: Va, emporte-le?”	12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך
13 L’homme qui avait été guéri ne le savait pas, car Jésus avait disparu dans la foule.	13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא
14 Plus tard cependant, Jésus le rencontre dans le Temple et lui dit: "Te voilà guéri; ne pèche plus, car il pourrait t’arriver bien pire.”	14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת
15 L’homme alla donc dire aux Juifs que c’était Jésus qui l’avait guéri,	15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו
16 et les Juifs s’indignèrent contre Jésus parce qu’il avait fait cela le jour du sabbat.	16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת
17 Mais Jésus leur dit: "Mon Père est encore au travail, alors moi aussi je travaille.”	17 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל
18 Ainsi Jésus ne se contentait pas de violer la loi du sabbat, mais encore il appelait Dieu son propre Père, se faisant ainsi l’égal de Dieu. Avec cela les Juifs avaient bien plus envie de le tuer.	18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים
19 Jésus prit la parole; il leur dit: "En vérité, en vérité, je vous le dis: le Fils ne peut rien faire de lui-même; il faut qu’il le voie faire par son Père. Si celui-ci fait quelque chose, le Fils le fait également.	19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו
20 Comme le Père aime le Fils, il lui montre tout ce qu’il fait; et il lui fera voir des œuvres bien plus importantes que ces choses-là: vous en serez tous stupéfaits.	20 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו
21 Puisque le Père réveille les morts et leur donne la vie, de la même façon le Fils donne la vie à qui il veut.	21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ
22 “Sachez aussi que le Père ne juge personne; mais il a donné au Fils la responsabilité de juger,	22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב
23 afin que tous respectent le Fils comme ils respectent le Père. Celui qui ne respecte pas le Fils ne respecte pas le Père qui l’a envoyé.	23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד
24 En vérité, en vérité, je vous le dis: celui qui écoute mes paroles et croit en celui qui m’a envoyé, vit de vie éternelle. Il n’a plus à être jugé, car il est passé de la mort à la vie.	24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים
25 “En vérité, en vérité, je vous le dis: l’heure vient, et elle est déjà là, où les morts vont entendre l’appel du Fils de Dieu et ceux qui l’écouteront vivront.	25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו
26 Car le Fils possède en lui-même la vie, tout comme le Père possède en lui-même la vie.	26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו
27 Et le Père lui a donné le pouvoir de juger parce qu’il est le Fils de l’homme.	27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא
28 “Ne soyez pas surpris: l’heure vient, et elle est déjà là, où tous ceux qui sont dans la tombe entendront son appel.	28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון
29 Ceux qui ont fait le bien sortiront et se relèveront pour la vie; ceux qui ont fait le mal se relèveront pour la condamnation.	29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט
30 “Je ne peux rien faire de moi-même, mais je juge selon ce que j’entends, et mon jugement est juste parce que je ne cherche pas ma volonté, mais la volonté de celui qui m’a envoyé.	30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני
31 Si je me recommande moi-même, mon témoignage ne vaut pas,	31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה
32 mais c’est un autre qui me recommande et je sais que son témoignage est vrai quand il me recommande.	32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא
33 “De votre côté, vous avez fait demander à Jean et il a rendu témoignage à la vérité.	33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת
34 Je rappelle cela pour vous-mêmes, pour que vous soyez sauvés, car personnellement je ne me fais pas recommander par un homme.	34 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון
35 Jean était une lampe qui brûle et illumine, et pour un moment vous vous sentiez bien avec sa lumière.	35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו
36 Mais moi, j’ai une recommandation meilleure que celle de Jean: ce sont les œuvres que mon Père m’a demandé de mener à bien. “Les œuvres que je fais parlent en ma faveur et montrent que le Père m’a envoyé.	36 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני
37 Et le Père qui m’a envoyé a aussi parlé en ma faveur. Vous n’avez jamais entendu sa voix, comme vous n’avez jamais vu sa face,	37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם
38 mais même sa parole ne demeure pas en vous si vous ne croyez pas en celui qu’il a envoyé.	38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו
39 “Cherchez dans les Écritures, puisque vous pensez y trouver la vie éternelle: ces Écritures, justement, parlent de moi.	39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי
40 Mais vous ne voulez pas venir à moi et trouver ainsi la vie.	40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים
41 “Je ne cherche pas une gloire humaine.	41 לא אקח כבוד מבני אדם
42 Mais je sais qu’il n’y a pas d’amour de Dieu en vous,	42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם
43 car je suis venu au nom de mon Père et vous ne me faites pas accueil; si un autre vient en son propre nom, vous le recevez.	43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו
44 Ainsi vous faites crédit à la renommée qu’on se donne l’un à l’autre, et vous ne recherchez pas la gloire qui vient du Dieu unique: comment donc pourriez-vous croire?	44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו
45 “Ne pensez pas que je serai votre accusateur auprès du Père: c’est Moïse qui vous accuse, celui en qui vous mettez vos espoirs.	45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו
46 Si vous aviez foi en Moïse, vous croiriez en moi, car il a écrit sur moi.	46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי
47 Mais si vous ne croyez pas ses écrits, comment croirez-vous mes paroles?	47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו