Évangile selon Jean 11

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Il y avait un malade: c’était Lazare, de Béthanie, le village de Marie et de sa sœur Marthe.	1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה
2 Cette Marie était celle-là même qui a parfumé le Seigneur avec de la myrrhe et lui a essuyé les pieds avec ses cheveux. Son frère Lazare était malade.	2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה
3 Les sœurs envoyèrent donc à Jésus ce message: "Seigneur, celui que tu aimes est malade.”	3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא
4 Lorsque Jésus l’apprit, il déclara: "Cette maladie n’ira pas à la mort; elle est pour la gloire de Dieu et par elle le Fils de Dieu sera glorifié.”	4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים
5 Jésus aimait Marthe, et sa sœur, et Lazare.	5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר
6 Pourtant, quand il sut que Lazare était malade, il resta encore deux jours au même endroit.	6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם
7 Après quoi il dit aux disciples: "Retournons en Judée.”	7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה
8 Les disciples lui dirent: "Rabbi, récemment les Juifs voulaient te tuer à coups de pierres, et tu retournes là-bas?”	8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה
9 Jésus leur répondit: "Ne faut-il pas douze heures pour faire une journée? Tant qu’on marche de jour on ne trébuche pas, parce qu’on voit la lumière de ce monde.	9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה
10 Mais si on marche de nuit, c’est qu’on n’a pas en soi la lumière, et alors on trébuche.”	10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו
11 Telle fut la réponse de Jésus. Puis il leur dit: "Notre ami Lazare s’est endormi, mais j’y vais pour le réveiller.”	11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו
12 Les disciples lui dirent: "Seigneur, s’il s’est endormi, il va guérir.”	12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע
13 Jésus voulait dire que Lazare était mort, et eux l’avaient compris du sommeil ordinaire.	13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר
14 Alors Jésus leur dit clairement: "Lazare est mort,	14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת
15 mais je suis heureux pour vous de ne pas avoir été là, car cela vous fera croire. Allons chez lui.”	15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו
16 À ce moment Thomas, qu’on appelait le Jumeau, dit aux autres disciples: "Allons-y, nous aussi, nous allons mourir avec lui!”	16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו
17 Lorsque Jésus arriva, Lazare était déjà dans la tombe depuis quatre jours.	17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר
18 Comme Béthanie est tout près de Jérusalem, à un peu plus de deux kilomètres,	18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס
19 beaucoup de Juifs étaient venus chez Marthe et Marie pour les consoler de la mort de leur frère.	19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן
20 Quand Marthe apprit que Jésus arrivait, elle alla au-devant de lui pendant que Marie restait assise à la maison.	20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית
21 Alors Marthe dit à Jésus: "Seigneur, si tu avais été ici, mon frère ne serait pas mort.	21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
22 Pourtant je sais que tu peux tout demander à Dieu, et Dieu te l’accordera.”	22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים
23 Jésus lui dit: "Ton frère va se relever.”	23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך
24 Marthe lui dit: "Je sais qu’il se relèvera au dernier jour, celui de la résurrection.”	24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון
25 Jésus lui dit: "C’est moi qui suis la résurrection et la vie. Celui qui croit en moi, même s’il vient à mourir, vivra.	25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות
26 Le vivant, celui qui croit en moi, ne mourra pas pour toujours. Crois-tu cela?”	26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת
27 Elle répondit: "Oui Seigneur, je crois que tu es le Christ, le Fils de Dieu, celui qui vient dans le monde.”	27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם
28 Ayant dit cela, elle alla appeler sa sœur Marie et lui dit à voix basse: "Le Maître est là et il t’appelle.”	28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך
29 Quand elle l’apprit, elle se leva aussitôt et vint à la rencontre de Jésus.	29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו
30 Jésus n’était pas encore entré dans le village, il était là où Marthe l’avait rencontré.	30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא
31 En voyant Marie se lever précipitamment et sortir, les Juifs qui étaient avec elle à la maison pour la consoler la suivirent, car ils pensaient qu’elle allait pleurer à la tombe.	31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה
32 Mais lorsque Marie arriva là où était Jésus, dès qu’elle le vit elle tomba à ses pieds. Elle lui dit: "Seigneur, si tu avais été ici, mon frère ne serait pas mort.”	32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
33 Quand Jésus la vit qui se lamentait, et tous les Juifs qui reprenaient la lamentation, son esprit en fut secoué et il se troubla.	33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד
34 Il dit: "Où l’avez-vous mis?” Ils répondirent: "Seigneur, viens voir.”	34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה
35 Et Jésus pleura.	35 ויבך ישוע
36 Les Juifs firent cette réflexion: "Voyez comme il l’aimait!”	36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו
37 Pourtant certains d’entre eux dirent: "S’il a ouvert les yeux de l’aveugle, ne pouvait-il pas faire que celui-ci ne meure pas?”	37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות
38 De nouveau Jésus frémit et il alla vers la tombe. C’était une caverne avec une pierre posée sur l’entrée.	38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה
39 Jésus dit: "Soulevez la pierre.” Marthe, la sœur du mort, lui dit: "Seigneur, il en est à son quatrième jour et il sent déjà.”	39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו
40 Jésus lui dit: "Ne t’ai-je pas dit que si tu crois, tu verras la gloire de Dieu?”	40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים
41 On soulève donc la pierre. Jésus lève les yeux au ciel et dit: "Père, je te rends grâces car tu m’as écouté.	41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני
42 Je savais bien que toujours tu m’écoutes, mais je le dis en pensant à ces gens qui m’entourent, car ils pourront croire que tu m’as envoyé.”	42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני
43 Puis Jésus appelle d’une voix forte: "Lazare, dehors, viens ici!”	43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא
44 Et voilà que sort celui qui était mort; ses mains et ses pieds sont liés avec les bandes, et son visage est encore enveloppé du couvre-tête. Alors Jésus leur dit: "Déliez-le, et qu’il puisse marcher!”	44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו
45 Beaucoup de Juifs qui étaient venus chez Marie crurent en Jésus après avoir vu ce qu’il avait fait.	45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו
46 Mais certains d’entre eux allèrent dire aux Pharisiens ce que Jésus avait fait.	46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע
47 Les Pharisiens et les chefs des prêtres appelèrent à un conseil, et là ils dirent: "Où en sommes-nous? Cet homme fait quantité de miracles.	47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה
48 Si nous le laissons faire, tous vont croire en lui. Les Romains vont alors intervenir, et ils sont capables de tout détruire: nous-mêmes, le Temple et la nation.”	48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו
49 À ce moment l’un d’eux intervint: c’était Caïphe, le Grand Prêtre pour cette année-là, et il dit: "Vous ne savez pas vous y prendre.	49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה
50 Faites le compte: il vaut mieux qu’un seul homme meure pour tout le peuple, plutôt que de voir la ruine de toute la nation.”	50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו
51 Caïphe n’a pas dit cela de lui-même; il était le Grand Prêtre de cette année-là, et il était prophète quand il disait que Jésus allait mourir pour la nation.	51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם
52 En fait, ce n’était pas seulement pour la nation mais aussi pour rassembler dans l’unité les enfants de Dieu dispersés.	52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים
53 Ce jour-là ils décidèrent de le tuer.	53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה
54 Pour cette raison Jésus ne pouvait plus circuler sans danger chez les Juifs. Il s’éloigna vers le désert et il demeura avec ses disciples dans une ville nommée Éphraïm.	54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו
55 La Pâque des Juifs était proche et beaucoup montèrent de leurs campagnes à Jérusalem avant la Pâque pour se purifier.	55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו
56 Ils cherchaient Jésus et, quand ils se retrouvaient dans le Temple, ils disaient: "Qu’en pensez-vous? Êtes-vous sûrs qu’il ne viendra pas à la fête?”	56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג
57 Pour leur part, les grands prêtres et les Pharisiens avaient donné des instructions: si quelqu’un savait où il était, il devait le dénoncer pour qu’on l’arrête.	57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו