Seconda lettera ai Corinzi - 2 Corinthians 2

Septuaginta - Nestle-Aland	Miqra 'al pi ha-Mesorah
¹ Ἔκρινα γὰρ ἐμαυτῷ τοῦτο τὸ μὴ πάλιν ἐν λύπῃ πρὸς ὑμᾶς ἐλθεῖν.	¹ וַאֲנִי גָּמַרְתִּי בְלִבִּי לְבִלְתִּי שׁוּב־עוֹד אֲלֵיכֶם בְּעַצָּבֶת
² εἰ γὰρ ἐγὼ λυπῶ ὑμᾶς, καὶ τίς ὁ εὐφραίνων με εἰ μὴ ὁ λυπούμενος ἐξ ἐμοῦ;	² כִּי אִם־אֲנִי אַעֲצִיבְכֶם מִי אֵפוֹא יְשַׂמְּחֵנִי בִּלְתִּי אִם־הַנֶּעְצָב עַל־יָדִי
³ καὶ ἔγραψα τοῦτο αὐτό, ἵνα μὴ ἐλθὼν λύπην σχῶ ἀφ’ ὧν ἔδει με χαίρειν, πεποιθὼς ἐπὶ πάντας ὑμᾶς ὅτι ἡ ἐμὴ χαρὰ πάντων ὑμῶν ἐστιν.	³ וְזֹאת כָּתַבְתִּי לָכֶם פֶּן־יִהְיֶה לִּי בְּבוֹאִי עֶצֶב מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר הָיָה־לִי לִשְׂמֹחַ עֲלֵיהֶם וּבֹטֵחַ אֲנִי בְּכֻלְּכֶם כִּי שִׂמְחָתִי הִיא שִׂמְחַת כֻּלְּכֶם
⁴ ἐκ γὰρ πολλῆς θλίψεως καὶ συνοχῆς καρδίας ἔγραψα ὑμῖν διὰ πολλῶν δακρύων, οὐχ ἵνα λυπηθῆτε ἀλλὰ τὴν ἀγάπην ἵνα γνῶτε ἣν ἔχω περισσοτέρως εἰς ὑμᾶς.	⁴ כִּי מֵרֹב צָרַת לִבִּי וּמְצוּקָה כָּתַבְתִּי לָכֶם וּבִדְמָעוֹת הַרְבֵּה וְלֹא לְהַעֲצִיבְכֶם רַק לְמַעַן תֵּדְעוּ הָאַהֲבָה הַיְתֵרָה אֲשֶׁר אָהַבְתִּי אֶתְכֶם
⁵ Εἰ δέ τις λελύπηκεν, οὐκ ἐμὲ λελύπηκεν, ἀλλ’ ἀπὸ μέρους, ἵνα μὴ ἐπιβαρῶ, πάντας ὑμᾶς.	⁵ וְאִם־יֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱצִיב לֹא־אֹתִי הֶעֱצִיב אֶלָּא כֻלְּכֶם פֶּן־אַפְרִיז עַל־הַמִּדָּה הֶעֱצִיב לְמִקְצָת
⁶ ἱκανὸν τῷ τοιούτῳ ἡ ἐπιτιμία αὕτη ἡ ὑπὸ τῶν πλειόνων,	⁶ וְדַי לָאִישׁ כָּמֹהוּ הַתּוֹכֵחָה הַהִיא מֵאֵת הָרַבִּים
⁷ ὥστε τοὐναντίον μᾶλλον ὑμᾶς χαρίσασθαι καὶ παρακαλέσαι, μή πως τῇ περισσοτέρᾳ λύπῃ καταποθῇ ὁ τοιοῦτος.	⁷ וְעַתָּה לְהֶפֶךְ תִּסְלְחוּ וּתְנַחֲמוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּלַּע הָאִישׁ בְּגֹדֶל הָעִצָּבוֹן
⁸ διὸ παρακαλῶ ὑμᾶς κυρῶσαι εἰς αὐτὸν ἀγάπην·	⁸ עַל־כֵּן אֲבַקְשָׁה מִכֶּם לִגְמֹל עָלָיו גְּמוּלַת אַהֲבָה
⁹ εἰς τοῦτο γὰρ καὶ ἔγραψα, ἵνα γνῶ τὴν δοκιμὴν ὑμῶν, εἰ εἰς πάντα ὑπήκοοί ἐστε.	⁹ כִּי לְבַעֲבוּר זֹאת גַּם־כָּתַבְתִּי לְמַעַן אֵדַע אֶת־תֻּמַּתְכֶם אִם־בַּכֹּל תִּשְׁמָעוּן
¹⁰ ᾧ δέ τι χαρίζεσθε, κἀγώ· καὶ γὰρ ἐγὼ ὃ κεχάρισμαι, εἴ τι κεχάρισμαι, δι’ ὑμᾶς ἐν προσώπῳ Χριστοῦ,	¹⁰ וְאִישׁ אֲשֶׁר תִּסְלְחוּ לוֹ אֶסְלַח־לוֹ גַּם־אָנִי כִּי גַם־אָנֹכִי אִם־סָלַחְתִּי דָבָר סָלַחְתִּי לוֹ לְמַעַנְכֶם בִּפְנֵי הַמָּשִׁיחַ
¹¹ ἵνα μὴ πλεονεκτηθῶμεν ὑπὸ τοῦ σατανᾶ· οὐ γὰρ αὐτοῦ τὰ νοήματα ἀγνοοῦμεν.	¹¹ פֶּן־יוֹנֶה אֹתָנוּ הַשָּׂטָן כִּי לֹא־נֶעֶלְמוּ מֵאִתָּנוּ מְזִמּוֹתָיו
¹² Ἐλθὼν δὲ εἰς τὴν Τρῳάδα εἰς τὸ εὐαγγέλιον τοῦ Χριστοῦ καὶ θύρας μοι ἀνεῳγμένης ἐν κυρίῳ,	¹² וַאֲנִי בְּבֹאִי לִטְרוֹאַס עַל־דְּבַר בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ אַף כִּי־נִפְתַּח־לִי פֶתַח בַּאֲדֹנֵינוּ
¹³ οὐκ ἔσχηκα ἄνεσιν τῷ πνεύματί μου τῷ μὴ εὑρεῖν με Τίτον τὸν ἀδελφόν μου, ἀλλ’ ἀποταξάμενος αὐτοῖς ἐξῆλθον εἰς Μακεδονίαν.	¹³ לֹא־הָיְתָה רְוָחָה לְרוּחִי עַל אֲשֶׁר לֹא־מָצָאתִי שָׁם אֶת־טִיטוֹס אָחִי וַאֲנִי נִפְרַדְתִּי מֵהֶם וְיָצָאתִי לָלֶכֶת אֶל־מַקְדּוֹנְיָא
¹⁴ Τῷ δὲ θεῷ χάρις τῷ πάντοτε θριαμβεύοντι ἡμᾶς ἐν τῷ Χριστῷ καὶ τὴν ὀσμὴν τῆς γνώσεως αὐτοῦ φανεροῦντι δι’ ἡμῶν ἐν παντὶ τόπῳ·	¹⁴ אֲבָל תּוֹדוֹת לֵאלֹהִים הַנֹּתֵן לָנוּ בְכָל־עֵת נִצָּחוֹן בַּמָּשִׁיחַ וּמֵפִיץ עַל־יָדֵינוּ אֶת־רֵיחַ דַּעְתּוֹ בְּכָל־מָקוֹם
¹⁵ ὅτι Χριστοῦ εὐωδία ἐσμὲν τῷ θεῷ ἐν τοῖς σῳζομένοις καὶ ἐν τοῖς ἀπολλυμένοις,	¹⁵ כִּי־רֵיחַ נִיחֹחַ הַמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ לֵאלֹהִים גַּם בְּתוֹךְ הַנּוֹשָׁעִים וְגַם בְּתוֹךְ הָאֹבְדִים
¹⁶ οἷς μὲν ὀσμὴ ἐκ θανάτου εἰς θάνατον, οἷς δὲ ὀσμὴ ἐκ ζωῆς εἰς ζωήν. καὶ πρὸς ταῦτα τίς ἱκανός;	¹⁶ לָאֵלֶּה רֵיחַ מָוֶת לַמָּוֶת וְלָאֵלֶּה רֵיחַ חַיִּים לַחַיִּים וּמִי־זֶה רָאוּי לְכָךְ
¹⁷ οὐ γάρ ἐσμεν ὡς οἱ πολλοὶ καπηλεύοντες τὸν λόγον τοῦ θεοῦ, ἀλλ’ ὡς ἐξ εἰλικρινείας, ἀλλ’ ὡς ἐκ θεοῦ κατέναντι θεοῦ ἐν Χριστῷ λαλοῦμεν.	¹⁷ כִּי אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ כְּמוֹ הָרַבִּים הָעֹשִׂים סְחוֹרָה בִּדְבַר הָאֱלֹהִים כִּי אִם־מִתּוֹךְ ישֶׁר לֵבָב וּמֵאֱלֹהִים לִפְנֵי אֱלֹהִים נְדַבֵּר בַּמָּשִׁיחַ