Vangelo secondo Giovanni - John 5

LXX	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Μετὰ ταῦτα ἦν ἑορτὴ τῶν Ἰουδαίων καὶ ἀνέβη Ἰησοῦς εἰς Ἱεροσόλυμα.	1 אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה חַג לַיְּהוּדִים וַיַּעַל יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלָיִם
2 Ἔστιν δὲ ἐν τοῖς Ἱεροσολύμοις ἐπὶ τῇ προβατικῇ κολυμβήθρα ἡ ἐπιλεγομένη Ἑβραϊστὶ Βηθζαθὰ πέντε στοὰς ἔχουσα.	2 וּבִירוּשָׁלַיִם בְּרֵכָה קְרוֹבָה לְשַׁעַר הַצֹּאן וּשְׁמָהּ בְּלָשׁוֹן עִבְרִית בֵּית־חַסְדָּא וְלָהּ חֲמִשָּׁה אֻלַמִּים
3 ἐν ταύταις κατέκειτο πλῆθος τῶν ἀσθενούντων, τυφλῶν, χωλῶν, ξηρῶν.	3 שָׁמָּה שָׁכְבוּ חוֹלִים וְעִוְרִים וּפִסְחִים וִיבֵשֵׁי־כֹחַ לָרֹב וְהֵמָּה מְיַחֲלִים לִתְנוּעַת הַמָּיִם
	4 כִּי מַלְאָךְ יָרַד בְּמוֹעֲדוֹ אֶל־הַבְּרֵכָה וַיַּרְעֵשׁ אֶת־מֵימֶיהָ וְהָיָה הַיֹּרֵד רִאשׁוֹן אֶל־תּוֹכָהּ אַחֲרֵי הִתְגֹּעֲשׁוּ הַמַּיִם הוּא נִרְפָּא מִכָּל־מַחֲלָה אֲשֶׁר דָּבְקָה בּוֹ
5 ἦν δέ τις ἄνθρωπος ἐκεῖ τριάκοντα [καὶ] ὀκτὼ ἔτη ἔχων ἐν τῇ ἀσθενείᾳ αὐτοῦ·	5 וְאִישׁ הָיָה שָׁם אֲשֶׁר חָלָה חָלְיוֹ זֶה שְׁלשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה
6 τοῦτον ἰδὼν ὁ Ἰησοῦς κατακείμενον καὶ γνοὺς ὅτι πολὺν ἤδη χρόνον ἔχει, λέγει αὐτῷ· θέλεις ὑγιὴς γενέσθαι;	6 וַיַּרְא אֹתוֹ יֵשׁוּעַ שֹׁכֵב וַיֵּדַע כִּי אָרְכוּ־לוֹ יְמֵי חָלְיוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲתַחְפֹּץ לְהֵרָפֵא
7 ἀπεκρίθη αὐτῷ ὁ ἀσθενῶν· κύριε, ἄνθρωπον οὐκ ἔχω ἵνα ὅταν ταραχθῇ τὸ ὕδωρ βάλῃ με εἰς τὴν κολυμβήθραν· ἐν ᾧ δὲ ἔρχομαι ἐγώ, ἄλλος πρὸ ἐμοῦ καταβαίνει.	7 וַיַּעַן הַחוֹלֶה אֲדֹנִי אֵין־אִישׁ אִתִּי אֲשֶׁר יַשְׁלִיכֵנִי בְּהֵרָעֵשׁ הַמַּיִם אֶל־הַבְּרֵכָה וּבְטֶרֶם אָבֹא וְיָרַד אַחֵר לְפָנָי
8 λέγει αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς· ἔγειρε ἆρον τὸν κράβαττόν σου καὶ περιπάτει.	8 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ קוּם שָׂא אֶת־מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְהַלֵּךְ
9 καὶ εὐθέως ἐγένετο ὑγιὴς ὁ ἄνθρωπος καὶ ἦρεν τὸν κράβαττον αὐτοῦ καὶ περιεπάτει. Ἦν δὲ σάββατον ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ.	9 וּכְרֶגַע שָׁב הָאִישׁ לְאֵיתָנוֹ וַיִּשָּׂא אֶת־מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלָּךְ וְהַיּוֹם הַהוּא יוֹם שַׁבָּת הָיָה
10 ἔλεγον οὖν οἱ Ἰουδαῖοι τῷ τεθεραπευμένῳ· σάββατόν ἐστιν, καὶ οὐκ ἔξεστίν σοι ἆραι τὸν κράβαττόν σου.	10 וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים אֶל־הָאִישׁ הַנִּרְפָּא שַׁבָּת הַיּוֹם אָסוּר לְךָ לָשֵׂאת אֶת־מִשְׁכָּבֶךָ
11 ὁ δὲ ἀπεκρίθη αὐτοῖς· ὁ ποιήσας με ὑγιῆ ἐκεῖνός μοι εἶπεν· ἆρον τὸν κράβαττόν σου καὶ περιπάτει.	11 וַיַּעַן אֹתָם לֵאמֹר הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶחֱלִימַנִי הוּא אָמַר אֵלַי שָׂא אֶת־מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְהַלֵּךְ
12 ἠρώτησαν αὐτόν· τίς ἐστιν ὁ ἄνθρωπος ὁ εἰπών σοι· ἆρον καὶ περιπάτει;	12 וַיִּשְׁאָלֻהוּ מִי זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַר לְךָ שָׂא אֶת־מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְהַלֵּךְ
13 ὁ δὲ ἰαθεὶς οὐκ ᾔδει τίς ἐστιν, ὁ γὰρ Ἰησοῦς ἐξένευσεν ὄχλου ὄντος ἐν τῷ τόπῳ.	13 וְהַנִּרְפָּא לֹא יָדַע מִי הוּא כִּי סָר יֵשׁוּעַ וַיֵּלַךְ בִּהְיוֹת הָמוֹן רַב בַּמָּקוֹם הַהוּא
14 μετὰ ταῦτα εὑρίσκει αὐτὸν ὁ Ἰησοῦς ἐν τῷ ἱερῷ καὶ εἶπεν αὐτῷ· ἴδε ὑγιὴς γέγονας, μηκέτι ἁμάρτανε, ἵνα μὴ χεῖρόν σοί τι γένηται.	14 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיִּמְצָאֵהוּ יֵשׁוּעַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נִרְפָּא־לָךְ אַל־תּוֹסִיף לַחֲטֹא פֶּן־תְּאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה גְּדוֹלָה מִזֹּאת
15 ἀπῆλθεν ὁ ἄνθρωπος καὶ ἀνήγγειλεν τοῖς Ἰουδαίοις ὅτι Ἰησοῦς ἐστιν ὁ ποιήσας αὐτὸν ὑγιῆ.	15 וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ וַיַּגֵּד לַיְּהוּדִים כִּי־יֵשׁוּעַ הוּא אֲשֶׁר רְפָאוֹ
16 καὶ διὰ τοῦτο ἐδίωκον οἱ Ἰουδαῖοι τὸν Ἰησοῦν, ὅτι ταῦτα ἐποίει ἐν σαββάτῳ.	16 וְעַל־כֵּן רָדְפוּ הַיְּהוּדִים אֶת־יֵשׁוּעַ וַיְבַקְשׁוּ הֲמִיתוֹ עַל־כִּי־עָשָׂה כָזֹאת בַּשַּׁבָּת
17 Ὁ δὲ [Ἰησοῦς] ἀπεκρίνατο αὐτοῖς· ὁ πατήρ μου ἕως ἄρτι ἐργάζεται κἀγὼ ἐργάζομαι·	17 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ אָבִי פֹּעֵל עַד־עַתָּה וְגַם־אָנֹכִי פֹּעֵל
18 διὰ τοῦτο οὖν μᾶλλον ἐζήτουν αὐτὸν οἱ Ἰουδαῖοι ἀποκτεῖναι, ὅτι οὐ μόνον ἔλυεν τὸ σάββατον, ἀλλὰ καὶ πατέρα ἴδιον ἔλεγεν τὸν θεὸν ἴσον ἑαυτὸν ποιῶν τῷ θεῷ.	18 אָז יוֹסִיפוּ הַיְּהוּדִים לְבַקֵּשׁ אֶת־נַפְשׁוֹ כִּי מִלְּבַד אֲשֶׁר חִלֵּל אֶת־הַשַּׁבָּת עוֹד אָמַר כִּי הָאֱלֹהִים הוּא אָבִיו וַיִּדַּמֶּה לֵאלֹהִים
19 Ἀπεκρίνατο οὖν ὁ Ἰησοῦς καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς· ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, οὐ δύναται ὁ υἱὸς ποιεῖν ἀφ’ ἑαυτοῦ οὐδὲν ἐὰν μή τι βλέπῃ τὸν πατέρα ποιοῦντα· ἃ γὰρ ἂν ἐκεῖνος ποιῇ, ταῦτα καὶ ὁ υἱὸς ὁμοίως ποιεῖ.	19 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא־יוּכַל הַבֵּן לַעֲשׂוֹת דָּבָר מִנַּפְשׁוֹ בִּלְתִּי אֵת אֲשֶׁר־יִרְאֶה אֶת־אָבִיו עֹשֶׂה כִּי אֶת־אֲשֶׁר עֹשֶׂה הוּא גַּם־הַבֵּן יַעֲשֶׂה כָּמֹהוּ
20 ὁ γὰρ πατὴρ φιλεῖ τὸν υἱὸν καὶ πάντα δείκνυσιν αὐτῷ ἃ αὐτὸς ποιεῖ, καὶ μείζονα τούτων δείξει αὐτῷ ἔργα, ἵνα ὑμεῖς θαυμάζητε.	20 כִּי הָאָב אֹהֵב אֶת־הַבֵּן וּמַרְאֶה אֹתוֹ כֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְעוֹד מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים מֵאֵלֶּה יַרְאֵהוּ לְמַעַן תִּתַּמָּהוּ
21 ὥσπερ γὰρ ὁ πατὴρ ἐγείρει τοὺς νεκροὺς καὶ ζῳοποιεῖ, οὕτως καὶ ὁ υἱὸς οὓς θέλει ζῳοποιεῖ.	21 כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָב יָעִיר וִיחַיֶּה אֶת־הַמֵּתִים כֵּן גַּם־הַבֵּן יְחַיֶּה אֶת־אֲשֶׁר יֶחְפָּץ
22 οὐδὲ γὰρ ὁ πατὴρ κρίνει οὐδένα, ἀλλὰ τὴν κρίσιν πᾶσαν δέδωκεν τῷ υἱῷ,	22 כִּי הָאָב לֹא־יָדִין אִישׁ כִּי אִם־כָּל־הַמִּשְׁפָּט נָתַן לַבֵּן לְמַעַן יְכַבְּדוּ כֻלָּם אֶת־הַבֵּן כַּאֲשֶׁר יְכַבְּדוּ אֶת־הָאָב
23 ἵνα πάντες τιμῶσιν τὸν υἱὸν καθὼς τιμῶσιν τὸν πατέρα. ὁ μὴ τιμῶν τὸν υἱὸν οὐ τιμᾷ τὸν πατέρα τὸν πέμψαντα αὐτόν.	23 מִי אֲשֶׁר לֹא־יְכַבֵּד אֶת־הַבֵּן גַּם אֶת־הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ אֵינֶנּוּ מְכַבֵּד
24 Ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι ὁ τὸν λόγον μου ἀκούων καὶ πιστεύων τῷ πέμψαντί με ἔχει ζωὴν αἰώνιον καὶ εἰς κρίσιν οὐκ ἔρχεται, ἀλλὰ μεταβέβηκεν ἐκ τοῦ θανάτου εἰς τὴν ζωήν.	24 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַשֹּׁמֵעַ דְּבָרַי וּמַאֲמִין לְשֹׁלְחִי יֶשׁ־לוֹ חַיֵּי עוֹלָמִים וְלֹא יָבֹא בַּמִּשְׁפָּט כִּי־עָבַר מִמָּוֶת לַחַיִּים
25 ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι ἔρχεται ὥρα καὶ νῦν ἐστιν ὅτε οἱ νεκροὶ ἀκούσουσιν τῆς φωνῆς τοῦ υἱοῦ τοῦ θεοῦ καὶ οἱ ἀκούσαντες ζήσουσιν.	25 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי־תָבוֹא שָׁעָה וְעַתָּה הִיא אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ הַמֵּתִים אֶת־קוֹל בֶּן־הָאֱלֹהִים וְהַשֹּׁמְעִים חָיֹה יִחְיוּ
26 ὥσπερ γὰρ ὁ πατὴρ ἔχει ζωὴν ἐν ἑαυτῷ, οὕτως καὶ τῷ υἱῷ ἔδωκεν ζωὴν ἔχειν ἐν ἑαυτῷ.	26 כִּי כַּאֲשֶׁר לָאָב יֵשׁ חַיִּים בְּעַצְמוֹ כֵּן נָתַן גַּם־לַבֵּן לִהְיוֹת־לוֹ חַיִּים בְּעַצְמוֹ
27 καὶ ἐξουσίαν ἔδωκεν αὐτῷ κρίσιν ποιεῖν, ὅτι υἱὸς ἀνθρώπου ἐστίν.	27 וְאַף־שָׁלְטָן נָתַן לוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט כִּי בֶן־אָדָם הוּא
28 μὴ θαυμάζετε τοῦτο, ὅτι ἔρχεται ὥρα ἐν ᾗ πάντες οἱ ἐν τοῖς μνημείοις ἀκούσουσιν τῆς φωνῆς αὐτοῦ	28 אַל־תִּתְמְהוּ עַל־זֹאת כִּי הִנֵּה שָׁעָה בָאָה אֲשֶׁר כָּל־שֹׁכְנֵי קֶבֶר אֶת־קוֹלוֹ יִשְׁמָעוּן
29 καὶ ἐκπορεύσονται οἱ τὰ ἀγαθὰ ποιήσαντες εἰς ἀνάστασιν ζωῆς, οἱ δὲ τὰ φαῦλα πράξαντες εἰς ἀνάστασιν κρίσεως.	29 וְיֵצְאוּ עֹשֵׂי הַטּוֹב לִתְקוּמַת הַחַיִּים וְעֹשֵׂי הָרַע לִתְקוּמַת הַמִּשְׁפָּט
30 Οὐ δύναμαι ἐγὼ ποιεῖν ἀπ’ ἐμαυτοῦ οὐδέν· καθὼς ἀκούω κρίνω, καὶ ἡ κρίσις ἡ ἐμὴ δικαία ἐστίν, ὅτι οὐ ζητῶ τὸ θέλημα τὸ ἐμὸν ἀλλὰ τὸ θέλημα τοῦ πέμψαντός με.	30 לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר מִנַּפְשִׁי כַּאֲשֶׁר אֶשְׁמַע כֵּן אֶשְׁפֹּט וּמִשְׁפָּטִי מִשְׁפַּט־צֶדֶק כִּי לֹא אֲבַקֵּשׁ רְצוֹנִי כִּי אִם־רְצוֹן הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי
31 Ἐὰν ἐγὼ μαρτυρῶ περὶ ἐμαυτοῦ, ἡ μαρτυρία μου οὐκ ἔστιν ἀληθής·	31 אִם־אָנֹכִי מֵעִיד עָלָי עֵדוּתִי אֵינֶנָּה נֶאֱמָנָה
32 ἄλλος ἐστὶν ὁ μαρτυρῶν περὶ ἐμοῦ, καὶ οἶδα ὅτι ἀληθής ἐστιν ἡ μαρτυρία ἣν μαρτυρεῖ περὶ ἐμοῦ.	32 יֵשׁ אַחֵר הַמֵּעִיד עָלָי וְיָדַעְתִּי כִּי עֵדוּתוֹ אֲשֶׁר־הוּא מֵעִיד עָלַי נֶאֱמָנָה הִיא
33 ὑμεῖς ἀπεστάλκατε πρὸς Ἰωάννην, καὶ μεμαρτύρηκεν τῇ ἀληθείᾳ·	33 אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֶל־יוֹחָנָן וְהוּא הֵעִיד עַל־הָאֱמֶת
34 ἐγὼ δὲ οὐ παρὰ ἀνθρώπου τὴν μαρτυρίαν λαμβάνω, ἀλλὰ ταῦτα λέγω ἵνα ὑμεῖς σωθῆτε.	34 וַאֲנִי אֵינֶנִּי לֹקֵחַ עֵדוּת מֵאָדָם אַךְ אָמַרְתִּי זֹאת לְמַעַן תִּוָּשֵׁעוּן
35 ἐκεῖνος ἦν ὁ λύχνος ὁ καιόμενος καὶ φαίνων, ὑμεῖς δὲ ἠθελήσατε ἀγαλλιαθῆναι πρὸς ὥραν ἐν τῷ φωτὶ αὐτοῦ.	35 הוּא הָיָה הַנֵּר הַדֹּלֵק וְהַמֵּאִיר וְאַתֶּם רְצִיתֶם לָשֹוּשׂ כְּשָׁעָה לְאוֹרוֹ
36 Ἐγὼ δὲ ἔχω τὴν μαρτυρίαν μείζω τοῦ Ἰωάννου· τὰ γὰρ ἔργα ἃ δέδωκέν μοι ὁ πατὴρ ἵνα τελειώσω αὐτά, αὐτὰ τὰ ἔργα ἃ ποιῶ μαρτυρεῖ περὶ ἐμοῦ ὅτι ὁ πατήρ με ἀπέσταλκεν.	36 וַאֲנִי יֶשׁ־לִי עֵדוּת גְּדוֹלָה מֵעֵדוּת יוֹחָנָן כִּי הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר נָתַן־לִי אָבִי לְהַשְׁלִימָם הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה מְעִידִים עָלַי כִּי הָאָב שְׁלָחָנִי
37 καὶ ὁ πέμψας με πατὴρ ἐκεῖνος μεμαρτύρηκεν περὶ ἐμοῦ. οὔτε φωνὴν αὐτοῦ πώποτε ἀκηκόατε οὔτε εἶδος αὐτοῦ ἑωράκατε,	37 וְהָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי הוּא מֵעִיד עָלָי וְאַתֶּם אֶת־קוֹלוֹ לֹא־שְׁמַעְתֶּם מֵעוֹלָם וּתְמוּנָתוֹ לֹא רְאִיתֶם
38 καὶ τὸν λόγον αὐτοῦ οὐκ ἔχετε ἐν ὑμῖν μένοντα, ὅτι ὃν ἀπέστειλεν ἐκεῖνος, τούτῳ ὑμεῖς οὐ πιστεύετε.	38 וּדְבָרוֹ אֵינֶנּוּ שֹׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם כִּי אֵינְכֶם מַאֲמִינִים לִשְׁלוּחוֹ
39 ἐραυνᾶτε τὰς γραφάς, ὅτι ὑμεῖς δοκεῖτε ἐν αὐταῖς ζωὴν αἰώνιον ἔχειν· καὶ ἐκεῖναί εἰσιν αἱ μαρτυροῦσαι περὶ ἐμοῦ·	39 דִּרְשׁוּ בַכְּתוּבִים אֲשֶׁר תַּחְשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָמִים בָּהֶם וְהֵמָּה הַמְּעִידִים עָלָי
40 καὶ οὐ θέλετε ἐλθεῖν πρός με ἵνα ζωὴν ἔχητε.	40 וְאַתֶּם אֵינְכֶם אֹבִים לָבוֹא אֵלָי לִהְיוֹת לָכֶם חַיִּים
41 Δόξαν παρὰ ἀνθρώπων οὐ λαμβάνω,	41 לֹא־אֶקַּח כָּבוֹד מִבְּנֵי אָדָם
42 ἀλλ’ ἔγνωκα ὑμᾶς ὅτι τὴν ἀγάπην τοῦ θεοῦ οὐκ ἔχετε ἐν ἑαυτοῖς.	42 אָכֵן יָדַעְתִּי אֶתְכֶם כִּי אֵין־אַהֲבַת אֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם
43 ἐγὼ ἐλήλυθα ἐν τῷ ὀνόματι τοῦ πατρός μου, καὶ οὐ λαμβάνετέ με· ἐὰν ἄλλος ἔλθῃ ἐν τῷ ὀνόματι τῷ ἰδίῳ, ἐκεῖνον λήμψεσθε.	43 אֲנִי הִנֵּה בָאתִי בְּשֵׁם אָבִי וְלֹא קִבַּלְתֶּם אֹתִי וְאִם־יָבֹא אַחֵר בְּשֵׁם עַצְמוֹ אֹתוֹ תְקַבֵּלוּ
44 πῶς δύνασθε ὑμεῖς πιστεῦσαι δόξαν παρὰ ἀλλήλων λαμβάνοντες, καὶ τὴν δόξαν τὴν παρὰ τοῦ μόνου θεοῦ οὐ ζητεῖτε;	44 אֵיךְ תּוּכְלוּ לְהַאֲמִין אַתֶּם הַלֹּקְחִים כָּבוֹד אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְאֶת־הַכָּבוֹד אֲשֶׁר מֵאֵת־הָאֱלֹהִים הַיָּחִיד לֹא תְבַקֵּשׁוּ
45 Μὴ δοκεῖτε ὅτι ἐγὼ κατηγορήσω ὑμῶν πρὸς τὸν πατέρα· ἔστιν ὁ κατηγορῶν ὑμῶν Μωϋσῆς, εἰς ὃν ὑμεῖς ἠλπίκατε.	45 אַל־תַּחְשְׁבוּ כִּי אָנֹכִי אֶטְעַן נֶגְדְכֶם לִפְנֵי אָבִי משֶׁה הוּא הַטֹּעֵן נֶגְדְכֶם אֲשֶׁר־לוֹ תְּיַחֵלוּ
46 εἰ γὰρ ἐπιστεύετε Μωϋσεῖ, ἐπιστεύετε ἂν ἐμοί· περὶ γὰρ ἐμοῦ ἐκεῖνος ἔγραψεν.	46 כִּי לוּ הֶאֱמַנְתֶּם לְמשֶׁה גַּם־לִי תַאֲמִינוּ כִּי הוּא כָּתַב עָלָי
47 εἰ δὲ τοῖς ἐκείνου γράμμασιν οὐ πιστεύετε, πῶς τοῖς ἐμοῖς ῥήμασιν πιστεύσετε;	47 וְאִם־לִכְתָבָיו אֵינְכֶם מַאֲמִינִים אֵיכָה לִדְבָרַי תַּאֲמִינוּ