Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 34

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיַּעַן אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר	1 Pronuntians itaque Eliu, etiam hæc locutus est :
2 שִׁמְעוּ חֲכָמִים מִלָּי וְיֹדְעִים הַאֲזִינוּ לִי	2 Audite, sapientes, verba mea : et eruditi, auscultate me.
3 כִּי־אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ יִטְעַם לֶאֱכֹל	3 Auris enim verba probat, et guttur escas gustu dijudicat.
4 מִשְׁפָּט נִבְחֲרָה־לָּנוּ נֵדְעָה בֵינֵינוּ מַה־טֹּוב	4 Judicium eligamus nobis, et inter nos videamus quid sit melius.
5 כִּי־אָמַר אִיֹּוב צָדַקְתִּי וְאֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי	5 Quia dixit Job : Justus sum, et Deus subvertit judicium meum.
6 עַל־מִשְׁפָּטִי אֲכַזֵּב אָנוּשׁ חִצִּי בְלִי־פָשַׁע	6 In judicando enim me mendacium est : violenta sagitta mea absque ullo peccato.
7 מִי־גֶבֶר כְּאִיֹּוב יִשְׁתֶּה־לַּעַג כַּמָּיִם	7 Quis est vir ut est Job, qui bibit subsannationem quasi aquam :
8 וְאָרַח לְחֶבְרָה עִם־פֹּעֲלֵי אָוֶן וְלָלֶכֶת עִם־אַנְשֵׁי־רֶשַׁע	8 qui graditur cum operantibus iniquitatem, et ambulat cum viris impiis ?
9 כִּי־אָמַר לֹא יִסְכָּן־גָּבֶר בִּרְצֹתֹו עִם־אֱלֹהִים	9 Dixit enim : Non placebit vir Deo, etiam si cucurrerit cum eo.
10 לָכֵן ׀ אַנֲשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל	10 Ideo, viri cordati, audite me : absit a Deo impietas, et ab Omnipotente iniquitas.
11 כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם־לֹו וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ	11 Opus enim hominis reddet ei, et juxta vias singulorum restituet eis.
12 אַף־אָמְנָם אֵל לֹא־יַרְשִׁיעַ וְשַׁדַּי לֹא־יְעַוֵּת מִשְׁפָּט	12 Vere enim Deus non condemnabit frustra, nec Omnipotens subvertet judicium.
13 מִי־פָקַד עָלָיו אָרְצָה וּמִי ם תֵּבֵל כֻּלָּהּ	13 Quem constituit alium super terram ? aut quem posuit super orbem quem fabricatus est ?
14 אִם־יָשִׂים אֵלָיו לִבֹּו רוּחֹו וְנִשְׁמָתֹו אֵלָיו יֶאֱסֹף	14 Si direxerit ad eum cor suum, spiritum illius et flatum ad se trahet.
15 יִגְוַע כָּל־בָּשָׂר יָחַד וְאָדָם עַל־עָפָר יָשׁוּב	15 Deficiet omnis caro simul, et homo in cinerem revertetur.
16 וְאִם־בִּינָה שִׁמְעָה־זֹּאת הַאֲזִינָה לְקֹול מִלָּי	16 Si habes ergo intellectum, audi quod dicitur, et ausculta vocem eloquii mei :
17 הַאַף שֹׂונֵא מִשְׁפָּט יַחֲבֹושׁ וְאִם־צַדִּיק כַּבִּיר תַּרְשִׁיעַ	17 numquid qui non amat judicium sanari potest ? et quomodo tu eum qui justus est in tantum condemnas ?
18 הַאֲמֹר לְמֶלֶךְ בְּלִיָּעַל רָשָׁע אֶל־נְדִיבִים	18 Qui dicit regi : Apostata ; qui vocat duces impios ;
19 אֲשֶׁר לֹא־נָשָׂא ׀ פְּנֵי שָׂרִים וְלֹא נִכַּר־שֹׁועַ לִפְנֵי־דָל כִּי־מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם	19 qui non accipit personas principum, nec cognovit tyrannum cum disceptaret contra pauperem : opus enim manuum ejus sunt universi.
20 רֶגַע ׀ יָמֻתוּ וַחֲצֹות לָיְלָה יְגֹעֲשׁוּ עָם וְיַעֲבֹרוּ וְיָסִירוּ אַבִּיר לֹא בְיָד	20 Subito morientur, et in media nocte turbabuntur populi : et pertransibunt, et auferent violentum absque manu.
21 כִּי־עֵינָיו עַל־דַּרְכֵי־אִישׁ וְכָל־צְעָדָיו יִרְאֶה	21 Oculi enim ejus super vias hominum, et omnes gressus eorum considerat.
22 אֵין־חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר ם פֹּעֲלֵי אָוֶן	22 Non sunt tenebræ, et non est umbra mortis, ut abscondantur ibi qui operantur iniquitatem,
23 כִּי לֹא עַל־אִישׁ יָשִׂים עֹוד לַהֲלֹךְ אֶל־אֵל בַּמִּשְׁפָּט	23 neque enim ultra in hominis potestate est, ut veniat ad Deum in judicium.
24 יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹא־חֵקֶר וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּם	24 Conteret multos, et innumerabiles, et stare faciet alios pro eis.
25 לָכֵן יַכִּיר מַעְבָּדֵיהֶם וְהָפַךְ לַיְלָה וְיִדַּכָּאוּ	25 Novit enim opera eorum, et idcirco inducet noctem, et conterentur.
26 תַּחַת־רְשָׁעִים סְפָקָם בִּמְקֹום רֹאִים	26 Quasi impios percussit eos in loco videntium :
27 אֲשֶׁר עַל־כֵּן סָרוּ מֵאַחֲרָיו וְכָל־דְּרָכָיו לֹא הִשְׂכִּילוּ	27 qui quasi de industria recesserunt ab eo, et omnes vias ejus intelligere noluerunt :
28 לְהָבִיא עָלָיו צַעֲקַת־דָּל וְצַעֲקַת עֲנִיִּים יִשְׁמָע	28 ut pervenire facerent ad eum clamorem egeni, et audiret vocem pauperum.
29 וְהוּא יַשְׁקִט ׀ וּמִי יַרְשִׁעַ וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ וְעַל־גֹּוי וְעַל־אָדָם יָחַד	29 Ipso enim concedente pacem, quis est qui condemnet ? ex quo absconderit vultum, quis est qui contempletur eum, et super gentes, et super omnes homines ?
30 מִמְּלֹךְ אָדָם חָנֵף מִמֹּקְשֵׁי עָם	30 Qui regnare facit hominem hypocritam propter peccata populi.
31 כִּי־אֶל־אֵל הֶאָמַר נָשָׂאתִי לֹא אֶחְבֹּל	31 Quia ergo ego locutus sum ad Deum, te quoque non prohibebo.
32 בִּלְעֲדֵי אֶחֱזֶה אַתָּה הֹרֵנִי אִם־עָוֶל פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף	32 Si erravi, tu doce me ; si iniquitatem locutus sum, ultra non addam.
33 הַמֵעִמְּךָ יְשַׁלְמֶנָּה כִּי־מָאַסְתָּ כִּי־אַתָּה תִבְחַר וְלֹא־אָנִי וּמַה־יָדַעְתָּ דַבֵּר	33 Numquid a te Deus expetit eam, quia displicuit tibi ? tu enim cœpisti loqui, et non ego : quod si quid nosti melius, loquere.
34 אַנְשֵׁי לֵבָב יֹאמְרוּ לִי וְגֶבֶר חָכָם שֹׁמֵעַ לִי	34 Viri intelligentes loquantur mihi, et vir sapiens audiat me.
35 אִיֹּוב לֹא־בְדַעַת יְדַבֵּר וּדְבָרָיו לֹא בְהַשְׂכֵּיל	35 Job autem stulte locutus est, et verba illius non sonant disciplinam.
36 אָבִי יִבָּחֵן אִיֹּוב עַד־נֶצַח עַל־תְּשֻׁבֹת בְּאַנְשֵׁי־אָוֶן	36 Pater mi, probetur Job usque ad finem : ne desinas ab homine iniquitatis :
37 כִּי יֹסִיף עַל־חַטָּאתֹו פֶשַׁע בֵּינֵינוּ יִסְפֹּוק וְיֶרֶב אֲמָרָיו לָאֵל׃ ס	37 quia addit super peccata sua blasphemiam, inter nos interim constringatur : et tunc ad judicium provocet sermonibus suis Deum.