Job 10

CATHOLIC PUBLIC DOMAIN	MODERN HEBREW BIBLE
1 My soul is weary of my life. I will release my words against myself. I will speak in the bitterness of my soul.	1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי
2 I will say to God: Do not be willing to condemn me. Reveal to me why you judge me this way.	2 אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני
3 Does it seem good to you, if you find fault with me and oppress me, the work of your own hands, and assist the counsel of the impious?	3 הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת
4 Do you have bodily eyes? Or, just as man sees, will you see?	4 העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה
5 Are your days just like the days of man, and are your years as the times of humans,	5 הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר
6 so that you would inquire about my iniquity and examine my sin?	6 כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש
7 And you know that I have done nothing impious, yet there is no one who can deliver from your hand.	7 על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל
8 Your hands have made me and formed me all around, and, in this way, do you suddenly throw me away?	8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני
9 Remember, I ask you, that you have fashioned me like clay, and you will reduce me to dust.	9 זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני
10 Have you not extracted me like milk and curdled me like cheese?	10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני
11 You have clothed me with skin and flesh. You have put me together with bones and nerves.	11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני
12 You have assigned to me life and mercy, and your visitation has preserved my spirit.	12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי
13 Though you may conceal this in your heart, yet I know that you remember everything.	13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך
14 If I have sinned, and you have spared me for an hour, why do you not endure me to be clean from my iniquity?	14 אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני
15 And if I should be impious, woe to me, and if I should be just, I will not lift up my head, being drenched with affliction and misery.	15 אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי
16 And because of pride, you will seize me like a lioness, and having returned, you torment me to an extraordinary degree.	16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי
17 You renew your testimony against me, and you multiply your wrath against me, and these punishments make war within me.	17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי
18 Why did you lead me out of the womb? If only I had been consumed, so that no eye would ever see me!	18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני
19 I should have been as if I had not been: transferred from the womb to the tomb.	19 כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל
20 Will not my few days be completed soon? Release me, therefore, so that I may lament my sorrows a little,	20 הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט
21 before I depart and return no more to a land that is dark and covered with the fog of death,	21 בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות
22 a land of misery and darkness, where the shadow of death, and nothing else but everlasting horror, dwells.	22 ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל