Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 10

MODERN HEBREW BIBLE	KING JAMES BIBLE
1 כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה	1 For the law having a shadow of good things to come, and not the very image of the things, can never with those sacrifices which they offered year by year continually make the comers thereunto perfect.
2 כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים	2 For then would they not have ceased to be offered? because that the worshippers once purged should have had no more conscience of sins.
3 אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה	3 But in those sacrifices there is a remembrance again made of sins every year.
4 כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים	4 For it is not possible that the blood of bulls and of goats should take away sins.
5 ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי	5 Wherefore when he cometh into the world, he saith, Sacrifice and offering thou wouldest not, but a body hast thou prepared me:
6 עולה וחטאה לא שאלת	6 In burnt offerings and sacrifices for sin thou hast had no pleasure.
7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי	7 Then said I, Lo, I come (in the volume of the book it is written of me,) to do thy will, O God.
8 אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה	8 Above when he said, Sacrifice and offering and burnt offerings and offering for sin thou wouldest not, neither hadst pleasure therein; which are offered by the law;
9 אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה	9 Then said he, Lo, I come to do thy will, O God. He taketh away the first, that he may establish the second.
10 וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת	10 By the which will we are sanctified through the offering of the body of Jesus Christ once for all.
11 וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים	11 And every priest standeth daily ministering and offering oftentimes the same sacrifices, which can never take away sins:
12 אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים	12 But this man, after he had offered one sacrifice for sins for ever, sat down on the right hand of God;
13 וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו	13 From henceforth expecting till his enemies be made his footstool.
14 כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים	14 For by one offering he hath perfected for ever them that are sanctified.
15 ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו	15 Whereof the Holy Ghost also is a witness to us: for after that he had said before,
16 זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה	16 This is the covenant that I will make with them after those days, saith the Lord, I will put my laws into their hearts, and in their minds will I write them;
17 ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד	17 And their sins and iniquities will I remember no more.
18 והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם	18 Now where remission of these is, there is no more offering for sin.
19 ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע	19 Having therefore, brethren, boldness to enter into the holiest by the blood of Jesus,
20 דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו	20 By a new and living way, which he hath consecrated for us, through the veil, that is to say, his flesh;
21 ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים	21 And having an high priest over the house of God;
22 נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים	22 Let us draw near with a true heart in full assurance of faith, having our hearts sprinkled from an evil conscience, and our bodies washed with pure water.
23 נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח	23 Let us hold fast the profession of our faith without wavering; (for he is faithful that promised;)
24 ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים	24 And let us consider one another to provoke unto love and to good works:
25 ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום	25 Not forsaking the assembling of ourselves together, as the manner of some is; but exhorting one another: and so much the more, as ye see the day approaching.
26 כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא	26 For if we sin wilfully after that we have received the knowledge of the truth, there remaineth no more sacrifice for sins,
27 כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים	27 But a certain fearful looking for of judgment and fiery indignation, which shall devour the adversaries.
28 הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה	28 He that despised Moses' law died without mercy under two or three witnesses:
29 מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד	29 Of how much sorer punishment, suppose ye, shall he be thought worthy, who hath trodden under foot the Son of God, and hath counted the blood of the covenant, wherewith he was sanctified, an unholy thing, and hath done despite unto the Spirit of grace?
30 כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו	30 For we know him that hath said, Vengeance belongeth unto me, I will recompense, saith the Lord. And again, The Lord shall judge his people.
31 מה נורא לנפל ביד אלהים חיים	31 It is a fearful thing to fall into the hands of the living God.
32 אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים	32 But call to remembrance the former days, in which, after ye were illuminated, ye endured a great fight of afflictions;
33 פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת	33 Partly, whilst ye were made a gazingstock both by reproaches and afflictions; and partly, whilst ye became companions of them that were so used.
34 כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד	34 For ye had compassion of me in my bonds, and took joyfully the spoiling of your goods, knowing in yourselves that ye have in heaven a better and an enduring substance.
35 לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב	35 Cast not away therefore your confidence, which hath great recompence of reward.
36 כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה	36 For ye have need of patience, that, after ye have done the will of God, ye might receive the promise.
37 כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר	37 For yet a little while, and he that shall come will come, and will not tarry.
38 הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו	38 Now the just shall live by faith: but if any man draw back, my soul shall have no pleasure in him.
39 אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש	39 But we are not of them who draw back unto perdition; but of them that believe to the saving of the soul.