Prima lettera a Timoteo (מכתב ראשון לטימותי) 2

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת	1 For I decided not to come to you again in painful circumstances.
2 כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי	2 For if I inflict pain upon you, then who is there to cheer me except the one pained by me?
3 וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם	3 And I wrote as I did so that when I came I might not be pained by those in whom I should have rejoiced, confident about all of you that my joy is that of all of you.
4 כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם	4 For out of much affliction and anguish of heart I wrote to you with many tears, not that you might be pained but that you might know the abundant love I have for you.
5 ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת	5 If anyone has caused pain, he has caused it not to me, but in some measure (not to exaggerate) to all of you.
6 ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים	6 This punishment by the majority is enough for such a person,
7 ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון	7 so that on the contrary you should forgive and encourage him instead, or else the person may be overwhelmed by excessive pain.
8 על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה	8 Therefore, I urge you to reaffirm your love for him.
9 כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון	9 For this is why I wrote, to know your proven character, whether you were obedient in everything.
10 ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח	10 Whomever you forgive anything, so do I. For indeed what I have forgiven, if I have forgiven anything, has been for you in the presence of Christ,
11 פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו	11 so that we might not be taken advantage of by Satan, for we are not unaware of his purposes.
12 ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו	12 When I went to Troas for the gospel of Christ, although a door was opened for me in the Lord,
13 לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא	13 I had no relief in my spirit because I did not find my brother Titus. So I took leave of them and went on to Macedonia.
14 אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום	14 But thanks be to God, who always leads us in triumph in Christ and manifests through us the odor of the knowledge of him in every place.
15 כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים	15 For we are the aroma of Christ for God among those who are being saved and among those who are perishing,
16 לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך	16 to the latter an odor of death that leads to death, to the former an odor of life that leads to life. Who is qualified for this?
17 כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח	17 For we are not like the many who trade on the word of God; but as out of sincerity, indeed as from God and in the presence of God, we speak in Christ.