Prima lettera a Timoteo (מכתב ראשון לטימותי) 2

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת	1 J’ai donc préféré ne pas revenir chez vous avec des reproches.
2 כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי	2 Car si je vous fais de la peine, personne ne me rendra la joie sinon celui à qui j’ai causé cette peine.
3 וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם	3 Et c’est bien ce que je vous ai dit dans la lettre: “Si je viens, je ne voudrais pas avoir à m’attrister pour ceux qui devraient être ma joie, et j’espère bien que tous vous partagerez ma joie.”
4 כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם	4 Car je me voyais dans une grande détresse et très angoissé, et je vous ai écrit entre les larmes, non pour vous faire de la peine, mais pour que vous sachiez combien je vous aime.
5 ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת	5 Si quelqu’un a causé de la peine, la peine n’a pas été pour moi mais, d’une certaine façon, car je ne veux pas exagérer, pour vous tous.
6 ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים	6 Et pour celui-là, les reproches qu’il a reçus de la majorité devraient suffire.
7 ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון	7 Maintenant vous devriez plutôt lui manifester de la bonté et l’encourager. Sinon, il ressentirait plus de peine qu’il n’en peut supporter.
8 על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה	8 Aussi, je vous demande de l’entourer d’affection.
9 כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון	9 Si je vous ai écrit, c’était pour voir votre réaction et savoir si votre obéissance est entière.
10 ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח	10 Si vous pardonnez, moi aussi je pardonne. Et si j’ai quelque chose à pardonner, je pardonne face au Christ à cause de vous,
11 פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו	11 pour ne pas faire le jeu de Satan. Car nous savons bien où il veut en venir.
12 ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו	12 Comme je disais, je suis allé à Troas pour y donner l’Évangile du Christ, et grâce au Seigneur je fus capable de le faire.
13 לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא	13 Mais mon esprit ne pouvait rester en paix car je n’y avais pas retrouvé Tite, mon frère. Aussi, je les ai laissés et je suis parti pour la Macédoine.
14 אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום	14 Remercions Dieu qui nous entraîne toujours dans la marche victorieuse du Christ et se sert de nous pour répandre en tous lieux le parfum de sa connaissance!
15 כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים	15 Si le Christ est la victime, nous sommes l’odeur du sacrifice qui monte vers Dieu. Nous le sommes pour ceux qui sont sauvés comme pour ceux qui se perdent.
16 לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך	16 Pour les uns c’est une odeur de mort qui mène à la mort; pour les autres c’est le parfum de la vie, qui conduit à la vie. Mais qui est à la hauteur d’un tel rôle?
17 כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח	17 On trouve facilement des revendeurs de la Parole de Dieu, mais chez nous tout est sincère: tout vient de Dieu et tout est dit face à lui, dans le Christ.