Prima lettera a Timoteo (מכתב ראשון לטימותי) 2

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת	1 En mi interior tomé la decisión de no ir otra vez con tristeza donde vosotros.
2 כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי	2 Porque si yo os entristezco ¿quién podría alegrarme sino el que se ha entristecido por mi causa?
3 וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם	3 Y si os escribí aquello, fue para no entristecerme a mi ida, a causa de los mismos que deberían procurarme alegría, convencido respecto de todos vosotros de que mi alegría es la alegría de todos vosotros.
4 כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם	4 Efectivamente, os escribí en una gran aflicción y angustia de corazón, con muchas lágrimas, no para entristeceros, sino para que conocierais el amor desbordante que sobre todo a vosotros os tengo.
5 ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת	5 Pues si alguien ha causado tristeza, no es a mí quien se la ha causado; sino en cierto sentido - para no exagerar - a todos vosotros.
6 ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים	6 Bastante es para ese tal el castigo infligido por la comunidad,
7 ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון	7 por lo que es mejor, por el contrario, que le perdonéis y le animéis no sea que se vea ése hundido en una excesiva tristeza.
8 על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה	8 Os suplico, pues, que reavivéis la caridad para con él.
9 כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון	9 Pues también os escribí con la intención de probaros y ver si vuestra obediencia era perfecta.
10 ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח	10 Y a quien vosotros perdonéis, también yo le perdono. Pues lo que yo perdoné - si algo he perdonado - fue por vosotros en presencia de Cristo,
11 פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו	11 para que no seamos engañados por Satanás, pues no ignoramos sus propósitos.
12 ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו	12 Llegué, pues, a Tróada para predicar el Evangelio de Cristo, y aun cuando se me había abierto una gran puerta en el Señor,
13 לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא	13 mi espíritu no tuvo punto de reposo, pues no encontré a mi hermano Tito, y despidiéndome de ellos, salí para Macedonia.
14 אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום	14 ¡Gracias sean dadas a Dios, que nos lleva siempre en su triunfo, en Cristo, y por nuestro medio difunde en todas partes el olor de su conocimiento!
15 כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים	15 Pues nosotros somos para Dios el buen olor de Cristo entre los que se salvan y entre los que se pierden:
16 לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך	16 para los unos, olor que de la muerte lleva a la muerte; para los otros, olor que de la vida lleva a la vida. Y ¿quién es capaz para esto?
17 כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח	17 Ciertamente no somos nosotros como la mayoría que negocian con la Palabra de Dios. ¡No!, antes bien, con sinceridad y como de parte de Dios y delante de Dios hablamos en Cristo.