Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 21

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA MARTINI
1 ויען איוב ויאמר	1 Rispose Giobbe, e disse:
2 שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם	2 Ponete mente, vi prego, alle mie parole, e cangiate di opinione.
3 שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג	3 Soffrite che parli anch' io, e di poi burlatevi, se cosi vi parrà, delle mie parole.
4 האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי	4 Forse io disputo con un uomo, onde io non abbia ragion di attristarmi?
5 פנו אלי והשמו ושימו יד על פה	5 Miratemi attentamente, e rimarrete stupefatti, e vi metterete il dita alla bocca:
6 ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות	6 Io stesso quando vi ripenso mi atterrisco, e la mia carne è scossa dal tremito.
7 מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל	7 Perché adunque vivono gli empj, e sono innalzati, e son possenti per le loro ricchezze?
8 זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם	8 Veggonsi stare attorno la loro progenie, hanno dinanzi una turba di parenti, e di nipoti.
9 בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם	9 Le loro case sono tranquille, e in pace, e non si fa ad essi sentire la verga di Dio.
10 שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל	10 Le loro vacche non sono sterili, e non abortiscono; concepiscono, e non disperdono i loro parti.
11 ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון	11 Escon fuori in truppa come pecore i loro teneri figli, e saltano, e scherzano.
12 ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב	12 Portano timpani, e cetre, e danzano al suono degli strumenti.
13 יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו	13 Passano felici i loro giorni, e in un istante scendono nel sepolcro.
14 ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו	14 Eglino che dissero a Dio: Va lungi da noi, non vogliam saper nulla de' tuoi documenti.
15 מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו	15 Chi è quest'Onnipotente, che noi dobbiamo servirlo, e che gioverebbe a noi il pregarlo?
16 הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני	16 Ma poiché in loro potestà non sono i beni loro, sia perciò lungi da me il sistema degli empj.
17 כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו	17 Quante volte poi si spegne la lucerna degli empj, e vien sopra di essi la piena, e (Dio) nell'ira sua da ad essi la loro porzione di dolori?
18 יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה	18 Saran come paglia al soffiar del vento, e come loppa dispersa da turbine.
19 אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע	19 Serberà Dio a' figliuoli la pena del padre: e quando Dio renderà mercede, allora quegli imparerà.
20 יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה	20 Vedrà egli co' proprj occhi il suo sterminio, e berà il furore dell'Onnipotente.
21 כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו	21 Perocché che importa a lui quel che sarà della sua casa, quando il numero de' suoi mesi sia troncato nel mezzo?
22 הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט	22 Vi sarà forse chi insegni a Dio, a lui che giudica i grandi?
23 זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו	23 Quegli muore robusto, e sano, e ricco, e felice;
24 עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה	24 Le sue viscere sono coperte di grasso, e le sue ossa di midollo:
25 וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה	25 Un altro poi muore tralle afflizioni di spirito, e privo di ogni bene.
26 יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם	26 E con tutto ciò si giaceranno insieme nella polvere, e saran ricoperti dai vermi.
27 הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו	27 Certo io comprendo i vostri pensieri, e gli ingiusti giudizj vostri contro di me.
28 כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים	28 Perocché voi dite: La casa di quel principe dov'è? E dove sono i padiglioni degli empj?
29 הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו	29 Interrogate chicchessia de' viaggiatori, e sentirete, che in questa guisa egli pensa.
30 כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו	30 Perocché pel giorno della vendetta è riserbato l'iniquo, e sarà condotto al dì del furore.
31 מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו	31 Chi biasimerà in faccia a lui i suoi andamenti? E chi a lui renderà quel ch'egli ha fatto?
32 והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד	32 Egli sarà condotto al sepolcro, e starà immobile tralla turba de' morti.
33 מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר	33 La ghiaia del Cocito godè di averlo, ed ei tirerà dietro a se tutta la gente, e innanzi a se avrà una turba infinita.
34 ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל	34 Quanto vana è adunque la consolazione che voi mi recate, mentre è dimostrato, che quel che voi dite repugna al vero?