Psalmen 106

Menge Bibel	MODERN HEBREW BIBLE
1 Halleluja!Preiset den HERRN (oder: danket dem HERRN), denn er ist freundlich,ja ewiglich währt seine Gnade!	1 הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו
2 Wer kann des HERRN Machttaten gebührend preisenund kundtun all seinen Ruhm?	2 מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו
3 Wohl denen, die am Recht festhalten,und dem, der Gerechtigkeit übt zu jeder Zeit!	3 אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת
4 Gedenke meiner, o HERR, mit der Liebe zu deinem Volk,nimm dich meiner an mit deiner Hilfe,	4 זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך
5 daß ich schau’ meine Lust am Glück deiner Erwählten,an der Freude deines Volkes Anteil habeund glücklich mich preise mit deinem Eigentumsvolke!	5 לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך
6 Wir haben gesündigt gleich unsern Vätern,wir haben gefehlt und gottlos gehandelt.	6 חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו
7 Unsre Väter in Ägypten achteten nicht auf deine Wunder,gedachten nicht der Fülle deiner Gnadenerweise,waren widerspenstig gegen den Höchsten schon am Schilfmeer;	7 אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף
8 dennoch half er ihnen um seines Namens willen,um seine Heldenkraft zu erweisen.	8 ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו
9 Er schalt (oder: bedrohte) das Schilfmeer: da ward es trocken,und er ließ sie ziehn durch die Fluten wie über die Trift.	9 ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר
10 So rettete er sie aus der Hand des Verfolgersund erlöste sie aus der Gewalt des Feindes:	10 ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב
11 die Fluten bedeckten ihre Bedränger,nicht einer von ihnen blieb übrig.	11 ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר
12 Da glaubten sie an seine Worte,besangen seinen Ruhm.	12 ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו
13 Doch schnell vergaßen sie seine Tatenund warteten seinen Ratschluß nicht ab;	13 מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו
14 sie fröhnten ihrem Gelüst in der Wüsteund versuchten Gott in der Einöde:	14 ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון
15 da gewährte er ihnen ihr Verlangen,sandte aber die Seuche gegen ihr Leben.	15 ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם
16 Dann wurden sie eifersüchtig auf Mose im Lager,auf Aaron, den Geweihten des HERRN:	16 ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה
17 da tat die Erde sich auf und verschlang Dathanund begrub die ganze Rotte Abirams,	17 תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם
18 Feuer verbrannte ihre Rotte,Flammen verzehrten die Frevler.	18 ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים
19 Sie machten sich ein Kalb (= Stierbild) am Horebund warfen vor einem Gußbild sich nieder	19 יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה
20 und vertauschten so die Herrlichkeit ihres Gottesmit dem Bildnis eines Stieres, der Gras frißt.	20 וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב
21 Sie hatten Gott, ihren Retter, vergessen,der große Dinge getan in Ägypten,	21 שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים
22 Wunderzeichen im Lande Hams,furchtbare Taten am Schilfmeer.	22 נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף
23 Da gedachte er sie zu vertilgen,wenn nicht Mose, sein Auserwählter,mit Fürbitte vor ihn hingetreten wäre,um seinen Grimm vom Vernichten abzuwenden.	23 ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית
24 Sodann verschmähten sie das herrliche Landund schenkten seiner Verheißung keinen Glauben,	24 וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו
25 sondern murrten in ihren Zelten,gehorchten nicht der Weisung des HERRN.	25 וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה
26 Da erhob er seine Hand gegen sie zum Schwur,sie in der Wüste niederzuschlagen,	26 וישא ידו להם להפיל אותם במדבר
27 ihre Nachkommen unter die Heiden niederzuwerfenund sie rings zu zerstreuen in die Länder.	27 ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות
28 Dann hängten sie sich an den Baal-Peorund aßen Opferfleisch der toten (Götzen)	28 ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים
29 und erbitterten ihn durch ihr ganzes Tun.Als nun ein Sterben unter ihnen ausbrach,	29 ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה
30 trat Pinehas auf und hielt Gericht (oder: legte sich ins Mittel):da wurde dem Sterben Einhalt getan.	30 ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה
31 Das wurde ihm angerechnet zur Gerechtigkeitvon Geschlecht zu Geschlecht in Ewigkeit. –	31 ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם
32 Dann erregten sie Gottes Zorn am Haderwasser,und Mose erging es übel um ihretwillen;	32 ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם
33 denn weil sie dem Geiste Gottes widerstrebten,hatte er unbedacht mit seinen Lippen geredet.	33 כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו
34 Sie vertilgten auch die Völker nicht,von denen der HERR es ihnen geboten,	34 לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם
35 sondern traten mit den Heiden in Verkehrund gewöhnten sich an deren (böses) Tun	35 ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם
36 und dienten ihren Götzen:die wurden ihnen zum Fallstrick.	36 ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש
37 Ja, sie opferten ihre Söhneund ihre Töchter den bösen Geistern	37 ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים
38 und vergossen unschuldig Blut [das Blut ihrer Söhne und Töchter, die sie den Götzen Kanaans opferten]:so wurde das Land durch Blutvergießen entweiht.	38 וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים
39 Sie wurden unrein durch ihr Verhaltenund verübten Abfall durch ihr Tun. –	39 ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם
40 Da entbrannte der Zorn des HERRN gegen sein Volk,und Abscheu fühlte er gegen sein Erbe (= Eigentumsvolk);	40 ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו
41 er ließ sie in die Hand der Heiden fallen,so daß ihre Hasser über sie herrschten;	41 ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם
42 ihre Feinde bedrängten sie hart,so daß sie sich beugen mußten unter deren Hand.	42 וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם
43 Oftmals zwar befreite er sie,doch sie blieben widerspenstig gegen seinen Ratschlußund sanken immer tiefer durch ihre Schuld.	43 פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם
44 Er aber nahm sich ihrer Drangsal an,sooft er ihr Wehgeschrei hörte,	44 וירא בצר להם בשמעו את רנתם
45 und gedachte seines Bundes ihnen zugut,fühlte Mitleid nach seiner großen Güte	45 ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו
46 und ließ sie Erbarmen findenbei allen, die sie gefangen hielten.	46 ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם
47 O hilf uns, HERR, unser Gott,und bring uns wieder zusammen aus den Heiden,damit wir deinem heiligen Namen danken,uns glücklich preisen, deinen Ruhm zu künden!	47 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך
48 Gepriesen sei der HERR, der Gott Israels,von Ewigkeit zu Ewigkeit!Und alles Volk sage »Amen!«Halleluja!	48 ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה