Isaiah 64

King James Bible	Modern Hebrew Bible
¹ Oh that thou wouldest rend the heavens, that thou wouldest come down, that the mountains might flow down at thy presence,	¹ לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו
² As when the melting fire burneth, the fire causeth the waters to boil, to make thy name known to thine adversaries, that the nations may tremble at thy presence!	² כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו
³ When thou didst terrible things which we looked not for, thou camest down, the mountains flowed down at thy presence.	³ בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו
⁴ For since the beginning of the world men have not heard, nor perceived by the ear, neither hath the eye seen, O God, beside thee, what he hath prepared for him that waiteth for him.	⁴ ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו
⁵ Thou meetest him that rejoiceth and worketh righteousness, those that remember thee in thy ways: behold, thou art wroth; for we have sinned: in those is continuance, and we shall be saved.	⁵ פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע
⁶ But we are all as an unclean thing, and all our righteousnesses are as filthy rags; and we all do fade as a leaf; and our iniquities, like the wind, have taken us away.	⁶ ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו
⁷ And there is none that calleth upon thy name, that stirreth up himself to take hold of thee: for thou hast hid thy face from us, and hast consumed us, because of our iniquities.	⁷ ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו
⁸ But now, O LORD, thou art our father; we are the clay, and thou our potter; and we all are the work of thy hand.	⁸ ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו
⁹ Be not wroth very sore, O LORD, neither remember iniquity for ever: behold, see, we beseech thee, we are all thy people.	⁹ אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו
¹⁰ Thy holy cities are a wilderness, Zion is a wilderness, Jerusalem a desolation.	¹⁰ ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה
¹¹ Our holy and our beautiful house, where our fathers praised thee, is burned up with fire: and all our pleasant things are laid waste.	¹¹ בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה
¹² Wilt thou refrain thyself for these things, O LORD? wilt thou hold thy peace, and afflict us very sore?	¹² העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד