A zsoltárok könyve 137

KÁLDI-NEOVULGÁTA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Ott ültünk Babilon folyóvizei mellett, és sírtunk, amikor Sionra gondoltunk.	1 על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון
2 A fűzfákra akasztottuk ott hangszereinket,	2 על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו
3 mert énekszót kívántak tőlünk, akik foglyul ejtettek minket: »Zengjetek dalt nekünk Sion dalaiból«, mondták, akik elhurcoltak minket.	3 כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון
4 Hogyan énekelhetnénk az Úr énekét idegen földön?	4 איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר
5 Ha megfeledkezem rólad, Jeruzsálem, bénuljon meg a jobb kezem!	5 אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני
6 Ragadjon a torkomhoz a nyelvem, ha rólad meg nem emlékezem, ha nem tartom Jeruzsálemet legfőbb örömömnek!	6 תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי
7 Emlékezzél meg, Uram, Edom fiairól, Jeruzsálemnek arról a napjáról, amikor ők ezt mondták: »Rontsátok le! Rontsátok le, egészen az alapjáig!«	7 זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה
8 Babilon leánya, te nyomorult, boldog, aki megfizet neked rajtunk elkövetett tetteidért!	8 בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו
9 Boldog, aki megragadja és sziklához vágja kisdedeidet!	9 אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע