Livre de Job 7

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 N'est-ce pas un temps de service qu'accomplit l'homme sur terre, n'y mène-t-il pas la vie d'unmercenaire?	1 הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו
2 Tel l'esclave soupirant après l'ombre ou l'ouvrier tendu vers son salaire,	2 כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו
3 j'ai en partage des mois de déception, à mon compte des nuits de souffrance.	3 כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי
4 Etendu sur ma couche, je me dis: "A quand le jour?" Sitôt levé: "Quand serai-je au soir?" Et des penséesfolles m'obsèdent jusqu'au crépuscule.	4 אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף
5 Vermine et croûtes terreuses couvrent ma chair, ma peau gerce et suppure.	5 לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס
6 Mes jours ont couru plus vite que la navette et disparu sans espoir.	6 ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה
7 Souviens-toi que ma vie n'est qu'un souffle, que mes yeux ne reverront plus le bonheur!	7 זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב
8 Désormais je serai invisible à tout regard, tes yeux seront sur moi et j'aurai disparu.	8 לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני
9 Comme la nuée se dissipe et passe, qui descend au shéol n'en remonte pas.	9 כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה
10 Il ne revient pas habiter sa maison et sa demeure ne le connaît plus.	10 לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו
11 Et c'est pourquoi je ne puis me taire, je parlerai dans l'angoisse de mon esprit, je me plaindrai dansl'amertume de mon âme.	11 גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי
12 Suis-je la Mer, moi, ou le monstre marin, pour poster une garde contre moi?	12 הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר
13 Si je dis: "Mon lit me soulagera, ma couche atténuera ma plainte",	13 כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי
14 alors tu m'effraies par des songes, tu m'épouvantes par des visions.	14 וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני
15 Ah! je voudrais être étranglé: la mort plutôt que mes douleurs.	15 ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי
16 Je me consume, je ne vivrai pas toujours; aussi, laisse-moi, mes jours ne sont qu'un souffle!	16 מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי
17 Qu'est-ce donc que l'homme pour en faire si grand cas, pour fixer sur lui ton attention,	17 מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך
18 pour l'inspecter chaque matin, pour le scruter à tout instant?	18 ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו
19 Cesseras-tu enfin de me regarder, pour me laisser le temps d'avaler ma salive?	19 כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי
20 Si j'ai péché, que t'ai-je fait, à toi, l'observateur attentif de l'homme? Pourquoi m'as-tu pris pour cible,pourquoi te suis-je à charge?	20 חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא
21 Ne peux-tu tolérer mon offense, passer sur ma faute? Car bientôt je serai couché dans la poussière, tume chercheras, et je ne serai plus.	21 ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני