Markus 5

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Sie kamen an das andere Ufer des Sees, in das Gebiet von Gerasa.	1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים
2 Als er aus dem Boot stieg, lief ihm ein Mann entgegen, der von einem unreinen Geist besessen war. Er kam von den Grabhöhlen,	2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו
3 in denen er lebte. Man konnte ihn nicht bändigen, nicht einmal mit Fesseln.	3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו
4 Schon oft hatte man ihn an Händen und Füßen gefesselt, aber er hatte die Ketten gesprengt und die Fesseln zerrissen; niemand konnte ihn bezwingen.	4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו
5 Bei Tag und Nacht schrie er unaufhörlich in den Grabhöhlen und auf den Bergen und schlug sich mit Steinen.	5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים
6 Als er Jesus von weitem sah, lief er zu ihm hin, warf sich vor ihm nieder	6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו
7 und schrie laut: Was habe ich mit dir zu tun, Jesus, Sohn des höchsten Gottes? Ich beschwöre dich bei Gott, quäle mich nicht!	7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני
8 Jesus hatte nämlich zu ihm gesagt: Verlass diesen Mann, du unreiner Geist!	8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה
9 Jesus fragte ihn: Wie heißt du? Er antwortete: Mein Name ist Legion; denn wir sind viele.	9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו
10 Und er flehte Jesus an, sie nicht aus dieser Gegend zu verbannen.	10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ
11 Nun weidete dort an einem Berghang gerade eine große Schweineherde.	11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים
12 Da baten ihn die Dämonen: Lass uns doch in die Schweine hineinfahren!	12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם
13 Jesus erlaubte es ihnen. Darauf verließen die unreinen Geister den Menschen und fuhren in die Schweine und die Herde stürzte sich den Abhang hinab in den See. Es waren etwa zweitausend Tiere und alle ertranken.	13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים
14 Die Hirten flohen und erzählten alles in der Stadt und in den Dörfern. Darauf eilten die Leute herbei, um zu sehen, was geschehen war.	14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה
15 Sie kamen zu Jesus und sahen bei ihm den Mann, der von der Legion Dämonen besessen gewesen war. Er saß ordentlich gekleidet da und war wieder bei Verstand. Da fürchteten sie sich.	15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו
16 Die, die alles gesehen hatten, berichteten ihnen, was mit dem Besessenen und mit den Schweinen geschehen war.	16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים
17 Darauf baten die Leute Jesus, ihr Gebiet zu verlassen.	17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם
18 Als er ins Boot stieg, bat ihn der Mann, der zuvor von den Dämonen besessen war, bei ihm bleiben zu dürfen.	18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו
19 Aber Jesus erlaubte es ihm nicht, sondern sagte: Geh nach Hause und berichte deiner Familie alles, was der Herr für dich getan und wie er Erbarmen mit dir gehabt hat.	19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך
20 Da ging der Mann weg und verkündete in der ganzen Dekapolis, was Jesus für ihn getan hatte, und alle staunten.	20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם
21 Jesus fuhr im Boot wieder ans andere Ufer hinüber und eine große Menschenmenge versammelte sich um ihn. Während er noch am See war,	21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים
22 kam ein Synagogenvorsteher namens Jaïrus zu ihm. Als er Jesus sah, fiel er ihm zu Füßen	22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו
23 und flehte ihn um Hilfe an; er sagte: Meine Tochter liegt im Sterben. Komm und leg ihr die Hände auf, damit sie wieder gesund wird und am Leben bleibt.	23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה
24 Da ging Jesus mit ihm. Viele Menschen folgten ihm und drängten sich um ihn.	24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו
25 Darunter war eine Frau, die schon zwölf Jahre an Blutungen litt.	25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה
26 Sie war von vielen Ärzten behandelt worden und hatte dabei sehr zu leiden; ihr ganzes Vermögen hatte sie ausgegeben, aber es hatte ihr nichts genutzt, sondern ihr Zustand war immer schlimmer geworden.	26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד
27 Sie hatte von Jesus gehört. Nun drängte sie sich in der Menge von hinten an ihn heran und berührte sein Gewand.	27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו
28 Denn sie sagte sich: Wenn ich auch nur sein Gewand berühre, werde ich geheilt.	28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע
29 Sofort hörte die Blutung auf und sie spürte deutlich, dass sie von ihrem Leiden geheilt war.	29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה
30 Im selben Augenblick fühlte Jesus, dass eine Kraft von ihm ausströmte, und er wandte sich in dem Gedränge um und fragte: Wer hat mein Gewand berührt?	30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי
31 Seine Jünger sagten zu ihm: Du siehst doch, wie sich die Leute um dich drängen, und da fragst du: Wer hat mich berührt?	31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי
32 Er blickte umher, um zu sehen, wer es getan hatte.	32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת
33 Da kam die Frau, zitternd vor Furcht, weil sie wusste, was mit ihr geschehen war; sie fiel vor ihm nieder und sagte ihm die ganze Wahrheit.	33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה
34 Er aber sagte zu ihr: Meine Tochter, dein Glaube hat dir geholfen. Geh in Frieden! Du sollst von deinem Leiden geheilt sein.	34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך
35 Während Jesus noch redete, kamen Leute, die zum Haus des Synagogenvorstehers gehörten, und sagten (zu Jaïrus): Deine Tochter ist gestorben. Warum bemühst du den Meister noch länger?	35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה
36 Jesus, der diese Worte gehört hatte, sagte zu dem Synagogenvorsteher: Sei ohne Furcht; glaube nur!	36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה
37 Und er ließ keinen mitkommen außer Petrus, Jakobus und Johannes, den Bruder des Jakobus.	37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב
38 Sie gingen zum Haus des Synagogenvorstehers. Als Jesus den Lärm bemerkte und hörte, wie die Leute laut weinten und jammerten,	38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה
39 trat er ein und sagte zu ihnen: Warum schreit und weint ihr? Das Kind ist nicht gestorben, es schläft nur.	39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא
40 Da lachten sie ihn aus. Er aber schickte alle hinaus und nahm außer seinen Begleitern nur die Eltern mit in den Raum, in dem das Kind lag.	40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה
41 Er fasste das Kind an der Hand und sagte zu ihm: Talita kum!, das heißt übersetzt: Mädchen, ich sage dir, steh auf!	41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא
42 Sofort stand das Mädchen auf und ging umher. Es war zwölf Jahre alt. Die Leute gerieten außer sich vor Entsetzen.	42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה
43 Doch er schärfte ihnen ein, niemand dürfe etwas davon erfahren; dann sagte er, man solle dem Mädchen etwas zu essen geben.	43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול