Deuxième livre de Samuel 18

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 David passa en revue les hommes qui étaient avec lui et il mit à leur tête des chefs de mille et des chefs de cent.	1 ויפקד דוד את העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות
2 Ensuite David divisa la troupe en trois: il confia un tiers à Joab, un tiers à Abisaï, fils de Sérouya et frère de Joab, et un tiers à Ittaï de Gat. Le roi dit à la troupe: “Moi aussi j’irai avec vous.”	2 וישלח דוד את העם השלשית ביד יואב והשלשית ביד אבישי בן צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי ויאמר המלך אל העם יצא אצא גם אני עמכם
3 Mais la troupe répondit: “Non, ne viens pas, car si nous tournons le dos, personne n’y prêtera attention. Si la moitié d’entre nous meurt, personne n’y prêtera attention, mais toi, tu es comme dix mille d’entre nous. Il vaut mieux que tu restes en ville et que tu puisses nous porter secours.”	3 ויאמר העם לא תצא כי אם נס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימתו חצינו לא ישימו אלינו לב כי עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזיר
4 Le roi leur dit: “Je ferai ce qui vous semble bon.” Il resta donc près de la porte de la ville et toute la troupe sortit par cents et par milles.	4 ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים
5 Le roi donna cet ordre à Joab, à Abisaï et à Ittaï: “Ménagez le jeune Absalom par égard pour moi.” Toute la troupe entendit cet ordre que le roi donnait aux chefs à propos d’Absalom.	5 ויצו המלך את יואב ואת אבישי ואת אתי לאמר לאט לי לנער לאבשלום וכל העם שמעו בצות המלך את כל השרים על דבר אבשלום
6 L’armée se mit en campagne et marcha à la rencontre d’Israël; la bataille se déroula dans la forêt d’Éphraïm.	6 ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים
7 Ce fut une grande défaite pour l’armée d’Israël, les serviteurs de David l’écrasèrent et elle perdit 20 000 hommes.	7 וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי שם המגפה גדולה ביום ההוא עשרים אלף
8 Le combat s’étendit à tout le secteur et ce jour-là les abrupts de la forêt firent plus de morts que l’épée.	8 ותהי שם המלחמה נפצות על פני כל הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא
9 Les serviteurs de David rencontrèrent Absalom par hasard, il était monté sur un mulet et le mulet arriva sous les branches d’un grand chêne. Sa tête se prit dans le chêne et il resta suspendu entre ciel et terre tandis que le mulet continuait sa course.	9 ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר
10 Un homme l’aperçut et il avertit Joab: “J’ai aperçu Absalom suspendu à un chêne.”	10 וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשלם תלוי באלה
11 Joab dit à celui qui lui apportait cette nouvelle: “Ainsi tu l’as vu! Pourquoi ne l’as-tu pas frappé sur-le-champ? Je t’aurais donné 10 pièces d’argent et une ceinture.”	11 ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת
12 Mais l’homme répondit à Joab: “Même si j’avais dans les mains tes 1 000 pièces d’argent, je ne porterais pas la main sur le fils du roi. Devant nous tous le roi a donné cet ordre à toi, à Abisaï et à Ittaï: ‘Épargnez le jeune Absalom par égard pour moi.’	12 ויאמר האיש אל יואב ולא אנכי שקל על כפי אלף כסף לא אשלח ידי אל בן המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת אבישי ואת אתי לאמר שמרו מי בנער באבשלום
13 Même si je n’avais rien dit, le roi l’aurait su, et toi, tu te serais tenu à l’écart.”	13 או עשיתי בנפשו שקר וכל דבר לא יכחד מן המלך ואתה תתיצב מנגד
14 Joab dit: “Je perds mon temps avec toi.” Il prit dans sa main trois javelots et les enfonça dans le cœur d’Absalom qui était encore en vie dans le chêne.	14 ויאמר יואב לא כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום עודנו חי בלב האלה
15 Ensuite 10 jeunes gens compagnons d’armes de Joab frappèrent Absalom et l’achevèrent.	15 ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימיתהו
16 Alors Joab sonna du cor: il fit retenir la troupe et l’on cessa de poursuivre Israël.	16 ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי חשך יואב את העם
17 Ils prirent Absalom et le jetèrent dans une grande fosse au milieu de la forêt, et l’on éleva par-dessus un grand tas de pierres. Quant aux Israélites, ils avaient pris la fuite et ils étaient retournés chacun chez soi.	17 ויקחו את אבשלום וישליכו אתו ביער אל הפחת הגדול ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד וכל ישראל נסו איש לאהלו
18 De son vivant Absalom s’était élevé une stèle dans la Vallée du Roi, car il se disait: “Je n’ai pas de fils pour conserver mon nom.” Il avait donné son nom à cette pierre dressée, et aujourd’hui encore on l’appelle ‘le monument d’Absalom.’	18 ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלם עד היום הזה
19 Ahimaas fils de Sadoq dit alors: “Je vais courir annoncer au roi cette bonne nouvelle, que Yahvé lui a rendu justice et l’a délivré de ses ennemis.”	19 ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את המלך כי שפטו יהוה מיד איביו
20 Mais Joab lui dit: “Tu ne serais pas porteur d’une bonne nouvelle aujourd’hui, tu le seras peut-être un autre jour mais aujourd’hui ce ne serait certainement pas une bonne nouvelle, puisque le fils du roi est mort.”	20 ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי על בן המלך מת
21 Joab dit alors au Kouchite: “Va annoncer au roi ce que tu as vu.” Le Kouchite se prosterna devant Joab et partit en courant.	21 ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ
22 Ahimaas fils de Sadoq reprit la parole et dit à Joab: “Qu’importe ce qui arrivera. Moi aussi je veux courir derrière ce Kouchite.” Joab lui dit: “Pourquoi courir mon fils? Tu n’en tireras aucune récompense.”	22 ויסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב ויהי מה ארצה נא גם אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה זה אתה רץ בני ולכה אין בשורה מצאת
23 Il répondit: “Peu importe, je veux courir.” Alors Joab lui dit: “Eh bien, cours.” Ahimaas partit en courant, il prit le chemin de la plaine et il devança le Kouchite.	23 ויהי מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי
24 David était assis entre les deux portes, et le guetteur faisait les cent pas sur le toit de la porte, au-dessus du rempart. Il leva les yeux et aperçut un homme qui courait seul.	24 ודוד יושב בין שני השערים וילך הצפה אל גג השער אל החומה וישא את עיניו וירא והנה איש רץ לבדו
25 Le guetteur cria la nouvelle au roi, qui déclara: “S’il est seul, c’est qu’il est porteur de bonne nouvelle.” L’autre pendant ce temps approchait.	25 ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב
26 Le guetteur aperçut un autre homme qui courait derrière, il appela le portier et lui dit: “Il y a en un autre qui court aussi seul.” Le roi dit: “Celui-là aussi apporte une bonne nouvelle.”	26 וירא הצפה איש אחר רץ ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשר
27 Le guetteur reprit: “Je reconnais le premier, c’est Ahimaas fils de Sadoq, je reconnais sa façon de courir.” Le roi dit: “C’est un homme qui vaut, il apporte sûrement une bonne nouvelle.”	27 ויאמר הצפה אני ראה את מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן צדוק ויאמר המלך איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא
28 Lorsque Ahimaas fut tout près, il cria: “Salut!” Puis il se prosterna la face contre terre devant le roi. “Béni soit Yahvé ton Dieu, dit-il, il a livré les hommes qui s’étaient dressés contre mon seigneur le roi!”	28 ויקרא אחימעץ ויאמר אל המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את האנשים אשר נשאו את ידם באדני המלך
29 Le roi dit alors: “Le jeune Absalom est-il sauf?” Ahimaas répondit: “Lorsque ton serviteur Joab m’a envoyé, j’ai vu une grande confusion, mais je ne sais pas exactement ce qui se passait.”	29 ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את עבד המלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי מה
30 Le roi lui dit: “Mets-toi là et attendons.” Il se rangea de côté et attendit.	30 ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד
31 Derrière lui arrivait le Kouchite; il dit: “Que mon seigneur le roi apprenne la bonne nouvelle: Yahvé t’a fait justice aujourd’hui, il t’a délivré de tous ceux qui s’étaient dressés contre toi.”	31 והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך כי שפטך יהוה היום מיד כל הקמים עליך
32 Le roi demanda au Kouchite: “Le jeune Absalom est-il sauf?” Le Kouchite lui répondit: “Que les ennemis de mon seigneur le roi, que tous ceux qui se dressent contre lui pour faire le mal, aient le sort de ce jeune homme.”	32 ויאמר המלך אל הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר קמו עליך לרעה
	33 וירגז המלך ויעל על עלית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני