Evangelho segundo São Mateus 20

SAGRADA BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Com efeito, o Reino dos céus é semelhante a um pai de família que saiu ao romper da manhã, a fim de contratar operários para sua vinha.	1 כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו
2 Ajustou com eles um denário por dia e enviou-os para sua vinha.	2 והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו
3 Cerca da terceira hora, saiu ainda e viu alguns que estavam na praça sem fazer nada.	3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק
4 Disse-lhes ele: - Ide também vós para minha vinha e vos darei o justo salário.	4 ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו
5 Eles foram. À sexta hora saiu de novo e igualmente pela nona hora, e fez o mesmo.	5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה
6 Finalmente, pela undécima hora, encontrou ainda outros na praça e perguntou-lhes: - Por que estais todo o dia sem fazer nada?	6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום
7 Eles responderam: - É porque ninguém nos contratou. Disse-lhes ele, então: - Ide vós também para minha vinha.	7 ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם
8 Ao cair da tarde, o senhor da vinha disse a seu feitor: - Chama os operários e paga-lhes, começando pelos últimos até os primeiros.	8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים
9 Vieram aqueles da undécima hora e receberam cada qual um denário.	9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד
10 Chegando por sua vez os primeiros, julgavam que haviam de receber mais. Mas só receberam cada qual um denário.	10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד
11 Ao receberem, murmuravam contra o pai de família, dizendo:	11 ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר
12 - Os últimos só trabalharam uma hora... e deste-lhes tanto como a nós, que suportamos o peso do dia e do calor.	12 אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו
13 O senhor, porém, observou a um deles: - Meu amigo, não te faço injustiça. Não contrataste comigo um denário?	13 ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי
14 Toma o que é teu e vai-te. Eu quero dar a este último tanto quanto a ti.	14 קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך
15 Ou não me é permitido fazer dos meus bens o que me apraz? Porventura vês com maus olhos que eu seja bom?	15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי
16 Assim, pois, os últimos serão os primeiros e os primeiros serão os últimos. { Muitos serão os chamados, mas poucos os escolhidos.}	16 ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים
17 Subindo para Jerusalém, durante o caminho, Jesus tomou à parte os Doze e disse-lhes:	17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך
18 Eis que subimos a Jerusalém, e o Filho do Homem será entregue aos príncipes dos sacerdotes e aos escribas. Eles o condenarão à morte.	18 הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות
19 E o entregarão aos pagãos para ser exposto às suas zombarias, açoitado e crucificado; mas ao terceiro dia ressuscitará.	19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום
20 Nisso aproximou-se a mãe dos filhos de Zebedeu com seus filhos e prostrou-se diante de Jesus para lhe fazer uma súplica.	20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר
21 Perguntou-lhe ele: Que queres? Ela respondeu: Ordena que estes meus dois filhos se sentem no teu Reino, um à tua direita e outro à tua esquerda.	21 ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך
22 Jesus disse: Não sabeis o que pedis. Podeis vós beber o cálice que eu devo beber? Sim, disseram-lhe.	22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל
23 De fato, bebereis meu cálice. Quanto, porém, ao sentar-vos à minha direita ou à minha esquerda, isto não depende de mim vo-lo conceder. Esses lugares cabem àqueles aos quais meu Pai os reservou.	23 ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי
24 Os dez outros, que haviam ouvido tudo, indignaram-se contra os dois irmãos.	24 ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים
25 Jesus, porém, os chamou e lhes disse: Sabeis que os chefes das nações as subjugam, e que os grandes as governam com autoridade.	25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם
26 Não seja assim entre vós. Todo aquele que quiser tornar-se grande entre vós, se faça vosso servo.	26 ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת
27 E o que quiser tornar-se entre vós o primeiro, se faça vosso escravo.	27 והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד
28 Assim como o Filho do Homem veio, não para ser servido, mas para servir e dar sua vida em resgate por uma multidão.	28 כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים
29 Ao sair de Jericó, uma grande multidão o seguiu.	29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב
30 Dois cegos, sentados à beira do caminho, ouvindo dizer que Jesus passava, começaram a gritar: Senhor, filho de Davi, tem piedade de nós!	30 והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד
31 A multidão, porém, os repreendia para que se calassem. Mas eles gritavam ainda mais forte: Senhor, filho de Davi, tem piedade de nós!	31 ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד
32 Jesus parou, chamou-os e perguntou-lhes: Que quereis que eu vos faça?	32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם
33 Senhor, que nossos olhos se abram!	33 ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו
34 Jesus, cheio de compaixão, tocou-lhes os olhos. Instantaneamente recobraram a vista e puseram-se a segui-lo.	34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו