Seconda lettera a Timoteo (מכתב שני לטימותי) 4

MODERN HEBREW BIBLE	VULGATA
1 ואני אמר היורש כל עת היותו קטן אין הבדל בינו ובין העבד אף אם הוא אדון הכל	1 Dico autem : quanto tempore hæres parvulus est, nihil differt a servo, cum sit dominus omnium :
2 אלא הוא תחת יד אמנים ופקידי הבית עד לזמן המיעד לו מאת אביו	2 sed sub tutoribus et actoribus est usque ad præfinitum tempus a patre :
3 ככה גם אנחנו בעוד היותנו קטנים היינו משעבדים ליסדות העולם	3 ita et nos cum essemus parvuli, sub elementis mundi eramus servientes.
4 ובמלאת העת שלח האלהים את בנו אשר נולד מאשה ונתן תחת יד התורה	4 At ubi venit plenitudo temporis, misit Deus Filium suum factum ex muliere, factum sub lege,
5 לפדות את אשר היו תחת יד התורה למען נקבל את משפט הבנים	5 ut eos, qui sub lege erant, redimeret, ut adoptionem filiorum reciperemus.
6 ויען כי בנים אתם שלח האלהים בלבבכם את רוח בנו הקורא אבא אבינו	6 Quoniam autem estis filii, misit Deus Spiritum Filii sui in corda vestra, clamantem : Abba, Pater.
7 לכן אינך עוד עבד כי אם בן ואם בן אתה הנך גם יורש האלהים על ידי המשיח	7 Itaque jam non est servus, sed filius : quod si filius, et hæres per Deum.
8 הן לפנים באין דעת אלהים הייתם עבדים את אשר בעצמותם אינם אלהים	8 Sed tunc quidem ignorantes Deum, iis, qui natura non sunt dii, serviebatis.
9 ועתה אחרי ידעתם את האלהים ויותר אחרי שנודעתם לאלהים איך תשובו אל היסדות הרפים והדלים ההם אשר תרצו להכנע להם מחדש	9 Nunc autem cum cognoveritis Deum, immo cogniti sitis a Deo : quomodo convertimini iterum ad infirma et egena elementa, quibus denuo servire vultis ?
10 ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים	10 Dies observatis, et menses, et tempora, et annos.
11 מתירא אני פן לריק עמלתי בכם	11 Timeo vos, ne forte sine causa laboraverim in vobis.
12 היו נא כמוני כי גם אני כמוכם מתחנן אני לכם אחי לא הרעתם לי מאומה	12 Estote sicut ego, quia et ego sicut vos : fratres, obsecro vos. Nihil me læsistis.
13 אתם ידעתם אשר בחלשת בשרי בשרתי לכם את הבשורה לראשונה	13 Scitis autem quia per infirmitatem carnis evangelizavi vobis jampridem : et tentationem vestram in carne mea
14 ואתם לא בזיתם את נסיוני אשר נסיתי בבשרי ולא געלתם אתו כי אם קבלתם אתי כמלאך אלהים כמשיח ישוע	14 non sprevistis, neque respuistis : sed sicut angelum Dei excepistis me, sicut Christum Jesum.
15 ועתה איה אשרכם כי מעיד אני עליכם אשר אם יכלתם הייתם עקרים את עיניכם לתתן לי	15 Ubi est ergo beatitudo vestra ? testimonium enim perhibeo vobis, quia, si fieri posset, oculos vestros eruissetis, et dedissetis mihi.
16 ועתה הנהייתי לכם לאיב בדברי אמת אליכם	16 Ergo inimicus vobis factus sum, verum dicens vobis ?
17 אינם מקנאים לכם לטובה כי חפצם להפריד אתכם מעלינו למען תהיו מקנאים להם	17 Æmulantur vos non bene : sed excludere vos volunt, ut illos æmulemini.
18 אבל טוב לקנא תמיד לטובה ולא לבד בהיותו אצלכם	18 Bonum autem æmulamini in bono semper : et non tantum cum præsens sum apud vos.
19 בני אשר אני מחולל שנית עד כי יוצר בכם המשיח	19 Filioli mei, quos iterum parturio, donec formetur Christus in vobis :
20 אמנה חפצתי להיות עתה אצלכם לשנות את קול דברי כי נבוך אני בכם	20 vellem autem esse apud vos modo, et mutare vocem meam : quoniam confundor in vobis.
21 אמרו לי אתם החפצים להיות משעבדים לתורה הלא שמעתם את התורה	21 Dicite mihi qui sub lege vultis esse : legem non legistis ?
22 כי כתוב שהיו לאברהם שני בנים האחד מן האמה והשני מן החפשיה	22 Scriptum est enim : Quoniam Abraham duos filios habuit : unum de ancilla, et unum de libera.
23 ואשר לאמה הוא נולד לפי הבשר ואשר לחפשיה על פי ההבטחה	23 Sed qui de ancilla, secundum carnem natus est : qui autem de libera, per repromissionem :
24 והדברים הם לרמז כי שתי הבריתות הנה האחת מן הר סיני היולדת לעבדות והיא הגר	24 quæ sunt per allegoriam dicta. Hæc enim sunt duo testamenta. Unum quidem in monte Sina, in servitutem generans, quæ est Agar :
25 כי הגר סיני הר בערב הוא והוא כנגד ירושלים של עתה כי היא בעבדות עם בניה	25 Sina enim mons est in Arabia, qui conjunctus est ei quæ nunc est Jerusalem, et servit cum filiis suis.
26 אבל ירושלים של מעלה היא חפשיה והיא אם כלנו	26 Illa autem, quæ sursum est Jerusalem, libera est, quæ est mater nostra.
27 כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה	27 Scriptum est enim : Lætare, sterilis, quæ non paris ; erumpe et clama, quæ non parturis : quia multi filii desertæ, magis quam ejus quæ habet virum.
28 ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה	28 Nos autem, fratres, secundum Isaac promissionis filii sumus.
29 וכאשר הנולד לפי הבשר אז היה רדף את הנולד לפי הרוח כן הוא גם עתה	29 Sed quomodo tunc is, qui secundum carnem natus fuerat, persequebatur eum qui secundum spiritum : ita et nunc.
30 אבל הכתוב מה הוא אמר גרש האמה ואת בנה כי לא יירש בן האמה עם בן החפשיה	30 Sed quid dicit Scriptura ? Ejice ancillam, et filium ejus : non enim hæres erit filius ancillæ cum filio liberæ.
31 על כן אחי לא בני האמה אנחנו כי אם בני החפשיה	31 Itaque, fratres, non sumus ancillæ filii, sed liberæ : qua libertate Christus nos liberavit.