Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 4

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן	1 Le Seigneur sut que les Pharisiens étaient informés à son sujet; on disait qu’il faisait des disciples et baptisait plus que Jean.
2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו	2 En fait, ce n’était pas Jésus qui baptisait, mais ses disciples.
3 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה	3 Il quitta donc la Judée et se mit en route pour la Galilée.
4 ויהי לו לעבר בארץ שמרון	4 Il lui fallait traverser la Samarie
5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף	5 et c’est ainsi qu’il arriva à une ville de Samarie appelée Sichar, tout près de la terre que Jacob a donnée à son fils Joseph.
6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית	6 Et c’est là que se trouve le puits de Jacob. Jésus était fatigué de la marche et il s’assit auprès du puits. ’était l’heure de midi.
7 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות	7 Arrive une femme de Samarie pour puiser de l’eau. Jésus lui dit: "Donne-moi à boire.”
8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל	8 À ce moment ses disciples étaient partis à la ville pour acheter de quoi manger.
9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים	9 La Samaritaine lui répondit: "Vous êtes Juif. Comment pouvez-vous demander à boire à une Samaritaine comme moi?” (On sait que les Juifs ne veulent pas de rapports avec les Samaritains.)
10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים	10 Jésus lui dit: "Si tu connaissais le don de Dieu et si tu savais qui te demande à boire, c’est toi qui lui aurais demandé cette eau qui fait vivre, et il te l’aurait donnée.”
11 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים	11 Elle lui dit: "Seigneur, vous n’avez pas de seau et le puits est profond. Où trouvez-vous cette eau vive?
12 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו	12 Notre père Jacob nous a donné ce puits après y avoir bu lui-même avec ses fils et ses troupeaux; êtes-vous plus grand que lui?”
13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא	13 Jésus lui dit: "Celui qui boit de cette eau aura encore soif,
14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים	14 mais celui qui boit de l’eau que je lui donnerai ne connaîtra plus jamais la soif. L’eau que je lui donnerai deviendra en lui une source intarissable de vie éternelle.”
15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב	15 La femme lui dit: "Seigneur, donnez-moi donc de cette eau; je n’aurai plus soif et je n’aurai plus à venir en chercher ici.”
16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום	16 Jésus répond: "Va, appelle ton mari et reviens.”
17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש	17 Alors la femme lui dit: "Je n’ai pas de mari.” Jésus lui répond: "Tu dis que tu n’as pas de mari? Comme c’est vrai!
18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת	18 Tu as eu cinq maris et celui que tu as maintenant n’est pas ton mari. Tu as dit vrai!”
19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה	19 Alors la femme lui dit: "Seigneur, je vois que vous êtes un prophète.
20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה	20 Dites-moi: nos pères ont toujours adoré sur cette montagne; pourquoi donc dites-vous que Jérusalem est le Lieu où l’on doit adorer?”
21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב	21 Jésus lui dit: "Femme, crois-moi, l’heure vient où vous adorerez le Père. Et alors ce ne sera pas: “sur cette montagne” ou: “à Jérusalem”.
22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא	22 Vous adorez sans avoir la connaissance, et nous, nous adorons et nous savons où, parce que le salut vient des Juifs.
23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב	23 Mais l’heure vient, et elle est déjà là, où les vrais adorateurs adoreront le Père en esprit et en vérité. Alors ils seront des adorateurs du Père comme lui-même les désire.
24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת	24 “Dieu est esprit; quand on adore, il faut adorer en esprit et en vérité.”
25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל	25 La femme alors lui dit: "Je sais que bientôt sera là le Messie (c’est-à-dire le Christ). Quand il sera là, il nous dira tout.”
26 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך	26 Jésus répond: "Je le suis, moi qui te parle.”
27 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה	27 À ce moment-là revinrent les disciples, et ils s’étonnaient de le voir parler avec une femme. Pourtant aucun d’entre eux n’osa lui demander: "Que cherches-tu?” ou: "Pourquoi lui parles-tu?”
28 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים	28 Quant à la femme, elle laissa là sa cruche et s’en alla à la ville en courant. Elle dit aux gens:
29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח	29 "Venez voir quelqu’un qui m’a dit tout ce que j’ai fait! Et si c’était le Christ?”
30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו	30 Voici donc qu’ils sortent de la ville pour aller le trouver.
31 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני	31 Pendant ce temps les disciples lui disaient: "Maître, mange!”
32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם	32 Il leur répondit: "La nourriture que je dois manger, vous ne la connaissez pas.”
33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל	33 Alors ils se dirent les uns aux autres: "Peut-être quelqu’un lui a-t-il apporté à manger?”
34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו	34 Mais Jésus leur dit: "Ma nourriture, c’est de faire la volonté de celui qui m’a envoyé et de mener à bien son œuvre.
35 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר	35 Vous avez dit, n’est-ce pas: Dans quatre mois ce sera la moisson. Alors je vous dis: Ouvrez les yeux et regardez les champs. Déjà ils blanchissent, et ce sera la moisson.
36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר	36 Voici le moissonneur qui reçoit son salaire et amasse du grain pour la vie éternelle, et alors le semeur se réjouit avec le moissonneur.
37 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר	37 “On a raison de dire que l’un sème et l’autre moissonne,
38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם	38 car je vous ai envoyés moissonner là où vous n’aviez pas peiné. D’autres avaient peiné, et vous avez repris leur travail.”
39 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי	39 Dans cette ville beaucoup de Samaritains crurent à cause de la femme qui affirmait: "Il m’a dit tout ce que j’avais fait.”
40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים	40 Quand les Samaritains étaient venus trouver Jésus, ils lui avaient demandé de s’arrêter chez eux, et il y resta deux jours.
41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו	41 Il y en eut beaucoup plus qui crurent à cause de sa parole;
42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם	42 et ils disaient à la femme: "Maintenant nous croyons, non pas à cause de ce que tu as raconté, mais parce que nous l’avons écouté. Nous savons qu’il est vraiment le Sauveur du monde.”
43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה	43 Après ces deux jours, Jésus repartit pour la Galilée.
44 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד	44 Jésus a affirmé qu’un prophète n’est pas honoré dans son propre pays.
45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג	45 Cependant, quand il se trouva en Galilée, les Galiléens lui firent bon accueil, car eux aussi étaient allés à Jérusalem pour la fête et ils avaient vu tout ce que Jésus avait fait durant cette fête.
46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום	46 C’est alors que Jésus vint de nouveau à Cana de Galilée où il avait changé l’eau en vin. Il y avait à Capharnaüm un fonctionnaire du roi dont le fils était malade.
47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות	47 Quand il apprit que Jésus était retourné de Judée en Galilée, il vint le trouver et lui demanda de descendre pour guérir son fils, car il était près de mourir.
48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו	48 Jésus lui dit: "Tant que vous ne voyez pas des signes et des miracles, vous ne croyez pas!”
49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני	49 Le fonctionnaire lui dit: "Seigneur, venez avant que mon enfant soit mort.”
50 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך	50 Jésus lui dit: "Va, ton fils est bien vivant.” Cet homme crut à la parole que Jésus lui disait et il partit.
51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו	51 Il était déjà dans la descente quand il rencontra ses serviteurs qui venaient lui dire que son enfant vivait.
52 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת	52 Aussitôt il leur demanda à quelle heure il s’était trouvé mieux, et ils répondirent: "La fièvre est tombée hier un peu après midi.”
53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו	53 Le père reconnut alors que c’était l’heure où Jésus lui avait dit: ‘Ton fils est bien vivant.’ Et il devint croyant, lui et toute sa famille.
54 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל	54 C’est là le deuxième signe miraculeux que Jésus a fait; il venait de rentrer de Judée en Galilée.