Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 8

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA TINTORI
1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם	1 In quei giorni di nuovo, siccome la folla era molta, e non aveva da mangiare, Gesù chia­mati a sè i discepoli, disse loro:
2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל	2 Ho compassione di questo popolo, che già da tre giorni sta con me e non ha da mangiare.
3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק	3 E se li rimando a casa digiuni, verranno meno per la via. essendo alcuni di loro venuti da lontano.
4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם	4 E i suoi discepoli gli risposero: Come si potrebbe mai saziarli di pane qui in un deserto?
5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע	5 Domandò loro: Quanti pani avete? Risposero: sette.
6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם	6 E ordinò alla gente di sedere per terra. E presi i sette pani, dopo aver rese le grazie, li spezzò e li diede ai suoi discepoli, perchè li ponessei o dinanzi alla folla; ed essi li posero.
7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה	7 Avevano ancora pochi pesciolini; e quelli pure benedisse e fece distribuire.
8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים	8 E mangiarono e furon sazi, e raccolsero degli avanzi sette sporte.
9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם	9 Or quelli che avevan mangiato eran circa quattromila; e li licenziò.
10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא	10 E subito montato su una barca coi suoi discepoli andò nelle parti di Dalmanuta.
11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו	11 E si recaron da lui i Farisei, e cominciarono a disputare, chiedendogli, per tentarlo, un segno dal cielo.
12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה	12 Ma egli, sospirando dai profondo del cuore, disse: Perchè mai questa generazione chiede un segno? In verità vi dico: non sarà dato a questa generazione alcun segno.
13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים	13 E, lasciatili, montò di nuovo sopra una barca e passò all'altra riva.
14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת	14 E si dimenticarono i pani e non avevano in barca con sè che un pane solo.
15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס	15 Ed egli li ammaestrava dicendo: Badate, di guardarvi dal lievito dei Farisei e dal lievito di Erode.
16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו	16 E quelli discorrevano tra di loro dicendo: Non abbiamo pane.
17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם	17 E Gesù accortosene disse loro: Perchè discorrete del non aver pane? Non riflettete e non capite ancora? Avete ancora accecato il vostro cuore?
18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו	18 Avendo occhi non vedete? avendo orecchi non udite? Non rammentate?
19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר	19 Quando spezzai i cinque pani a cinquemila, quanti panieri pieni di avanzi raccoglieste? Gli rispondono: Dodici.
20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה	20 E quando sette pani a quattro mila quante sporte piene di avanzi portaste via? Rispondono: Sette.
21 ויאמר אליהם איך לא תבינו	21 E diceva loro: Come non capite ancora?
22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו	22 Giungono poi a Betsaida, e gli presentano un cieco e lo supplicano a toccarlo.
23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר	23 E preso per mano il cieco, lo condusse fuori del villaggio e, messogli della saliva negli occhi ed impostegli le mani, gli domandò se vedesse nulla.
24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה	24 Ed egli, guardando, disse: Vedo gli uomini come alberi che camminano.
25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק	25 E di nuovo impose le mani sugli occhi di lui; e cominciò a guardar fìsso, e fu sanato in modo che vedeva tutto con chiarezza.
26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר	26 E lo rimandò a casa sua, dicendogli: Va' a casa tua e se entri nel villaggio non lo dire a nessuno.
27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני	27 Poi Gesù coi suoi discepoli andò per i paesi di Cesarea di Filippo, e per la strada chiese ai suoi discepoli: La gente chi dice ch'io sia?
28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים	28 Essi risposero: Chi dice che sei Giovanni Battista, chi Elia, chi uno dei profeti.
29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח	29 Allora disse loro: E voi chi dite ch'io sia? Pietro rispose: Tu sei il Cristo.
30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש	30 E vietò loro di parlarne ad alcuno.
31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום	31 Poi incominciò a insegnare a loro come il Figlio dell'uomo dovesse patir molto e venire riprovato dagli anziani, dai sommi sacerdoti e dagli Scribi, ed essere ucciso, e risuscitare tre giorni dopo.
32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו	32 E parlava di questo apertamente. Ma Pietro trattolo in disparte, cominciò a biasimarlo.
33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם	33 Ma egli voltosi in presenza dei discepoli, sgridò Pietro dicendo: Vattene via da me, Satana, perchè non ragioni secondo Dio, ma secondo gli uomini.
34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי	34 E chiamata la gente insieme coi suoi discepoli disse loro: Se alcuno vuol venire dietro a me, rinneghi se stesso, prenda la sua croce e mi segua.
35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה	35 Perchè se uno vorrà salvare la sua vita la perderà; ma chi perderà la vita per me e per il Vangelo, la salverà.
36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו	36 E che gioverà all'uomo guadagnare tutto il mondo se perderà poi l'anima sua?
37 או מה יתן איש פדיון נפשו	37 E che darà l'uomo, in cambio dell'anima sua ?
38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים	38 Chi poi si vergognerà di me e delle mie parole in mezzo a questa generazione adultera e peccatrice, anche il Figlio dell'uomo, quando verrà nella gloria del Padre suo cogli Angeli e santi, si vergognerà di lui.
	39 E diceva loro: Vi dico in verità che ci sono alcuni dei presenti i quali non gusteranno la morire prima di aver veduto il regno di Dio venire con maestà.