1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם | 1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם |
2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל | 2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל |
3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק | 3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק |
4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם | 4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם |
5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע | 5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע |
6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם | 6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם |
7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה | 7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה |
8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים | 8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים |
9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם | 9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם |
10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא | 10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא |
11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו | 11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו |
12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה | 12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה |
13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים | 13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים |
14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת | 14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת |
15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס | 15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס |
16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו | 16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו |
17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם | 17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם |
18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו | 18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו |
19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר | 19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר |
20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה | 20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה |
21 ויאמר אליהם איך לא תבינו | 21 ויאמר אליהם איך לא תבינו |
22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו | 22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו |
23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר | 23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר |
24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה | 24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה |
25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק | 25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק |
26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר | 26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר |
27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני | 27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני |
28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים | 28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים |
29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח | 29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח |
30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש | 30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש |
31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום | 31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום |
32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו | 32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו |
33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם | 33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם |
34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי | 34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי |
35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה | 35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה |
36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו | 36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו |
37 או מה יתן איש פדיון נפשו | 37 או מה יתן איש פדיון נפשו |
38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים | 38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים |