Shemòt (שמות) - Esodo 1

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו	1 Los nombres de los israelitas que llegaron con Jacob a Egipto, cada uno con su familia, son los siguientes:
2 ראובן שמעון לוי ויהודה	2 Rubén, Simeón, Leví y Judá,
3 יששכר זבולן ובנימן	3 Isacar, Zabulón y Benjamín,
4 דן ונפתלי גד ואשר	4 Dan y Neftalí, Gad y Aser.
5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים	5 Los descendientes de Jacob eran, en total, setenta personas, José ya estaba en Egipto.
6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא	6 Después murieron José y sus hermanos, y toda aquella generación.
7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם	7 Pero los israelitas fueron fecundos y se multiplicaron, hasta convertirse en una muchedumbre numerosa y muy fuerte, que llenaba el país.
8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף	8 Mientras tanto, asumió el poder en Egipto un nuevo rey, que no había conocido a José.
9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו	9 El dijo a su pueblo: «El pueblo de los israelitas es más numeroso y fuerte que nosotros.
10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ	10 Es preciso tomar precauciones contra él, para impedir que siga multiplicándose. De lo contrario, en caso de guerra se pondrá de parte de nuestros enemigos, combatirá contra nosotros y se irá del país»
11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס	11 Entonces los egipcios pusieron a Israel a las órdenes de capataces, para que lo oprimieran con trabajos forzados. Así Israel construyó para el Faraón las ciudades de almacenamiento de Pitom y Ramsés.
12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל	12 Pero a medida que aumentaba la opresión, más se multiplicaba y más se expandía. Esto hizo que la presencia de los israelitas se convirtiera en un motivo de inquietud.
13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך	13 Por eso, los egipcios redujeron a los israelitas a la condición de los esclavos,
14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך	14 y les hicieron insoportable la vida, forzándolos a realizar trabajos extenuantes: la preparación de la arcilla, la fabricación de ladrillos y toda clase de tareas agrícolas.
15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה	15 Además, el rey de Egipto se dirigió a las parteras de las mujeres hebreas –una de ellas se llamaba Sifrá y la otra Puá–
16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה	16 y les ordenó: «Cuando asistan durante el parto a las mujeres hebreas, observen bien el sexo del recién nacido: si es varón, mátenlo, y si es una niña, déjenla vivir».
17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים	17 Pero las parteras tuvieron temor de Dios, y en lugar de acatar la orden que les había dado el rey de Egipto, dejaban con vida a los varones.
18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים	18 El rey las mandó llamar y les preguntó: «Por qué han obrado así y han dejado con vida a los varones?».
19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו	19 Ellas le respondieron: «Por que las mujeres hebreas no son como las egipcias: tienen mucha vitalidad, y antes que llegue la partera, ya han dado a luz».
20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד	20 Por eso Dios fue bondadoso con las parteras. El pueblo creció cada vez más y se hizo muy poderoso,
21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים	21 y como ellas habían obrado con temor de Dios, él les concedió una familia numerosa.
22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון	22 Entonces el Faraón dio esta orden a su pueblo: «Arrojen al Nilo a todos los varones recién nacidos, pero dejen con vida a las niñas».