| 1 Juntaram-se todos os esquadrões dos Filisteus em Afec. Israel também acampou junto da fonte que havia em Jezrael | 1 ויקבצו פלשתים את כל מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל |
| 2 Os príncipes dos Filisteus marchavam à frente das suas tropas, divididas em companhias de cem e de mil homens. Davide e a sua gente iam na retaguarda com Aquis. | 2 וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים באחרנה עם אכיש |
| 3 Os príncipes dos Filisteus disseram a Aquis: A que fim vêm aqui esses Hebreus? Aquis respondeu aos príncipes dos Filisteus: Não conheceis vós Davide, que foi servo de Saul, rei de Israel, e que está em minha companhia há muitos dias, ou antes anos, e no qual nunca encontrei coisa que me desagradasse, desde o dia em que se refugiou junto de mim até hoje? | 3 ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל שרי פלשתים הלוא זה דוד עבד שאול מלך ישראל אשר היה אתי זה ימים או זה שנים ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה |
| 4 Os príncipes dos Filisteus iraram-se contra ele e disseram-lhe: Vá-se embora esse homem, para o lugar em que tu o puseste, e não venha conosco à batalha, não suceda voltar-se contra nós, quando começarmos a combater; pois como poderá ele aplacar o seu senhor, senão com as nossas cabeças? | 4 ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את האיש וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם ולא ירד עמנו במלחמה ולא יהיה לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל אדניו הלוא בראשי האנשים ההם |
| 5 Porventura não é este aquele Davide, em cujo louvor cantavam dançando: Saul matou mil, e Davide dez mil? | 5 הלוא זה דוד אשר יענו לו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו |
| 6 Aquis chamou Davide e disse-lhe: Viva o Senhor; tu és justo e bom diante dos meus olhos; agrada-me o teu proceder comigo no acampamento; não encontrei em ti nada que me desgostasse, desde o dia em que vieste para mim até ao dia de hoje, mas tu não agradas aos príncipes. | 6 ויקרא אכיש אל דוד ויאמר אליו חי יהוה כי ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה כי לא מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד היום הזה ובעיני הסרנים לא טוב אתה |
| 7 Retira-te, pois, e vai em paz, para não ofender os olhos dos príncipes dos Filisteus. | 7 ועתה שוב ולך בשלום ולא תעשה רע בעיני סרני פלשתים |
| 8 Davide disse a Aquis: Que fiz eu, que encontraste tu no teu servo, desde o dia em que eu te apareci até este dia, para que eu não vá combater contra os inimigos do rei, meu senhor? | 8 ויאמר דוד אל אכיש כי מה עשיתי ומה מצאת בעבדך מיום אשר הייתי לפניך עד היום הזה כי לא אבוא ונלחמתי באיבי אדני המלך |
| 9 Aquis, respondendo, disse a Davide: Eu sei que és bom aos meus olhos, como um anjo de Deus, mas os príncipes dos Filisteus disseram: Ele não há-de ir conosco à batalha. | 9 ויען אכיש ויאמר אל דוד ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים אך שרי פלשתים אמרו לא יעלה עמנו במלחמה |
| 10 Por isso levanta-te amanhã pela manhã, tu e os servos do teu senhor, que vieram contigo; levantando-vos de noite, parti logo que principie a raiar a aurora. | 10 ועתה השכם בבקר ועבדי אדניך אשר באו אתך והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו |
| 11 Levantou-se Davide, ainda de noite, e a sua gente, para partirem pela manhã e voltarem para o pais dos Filisteus, e os Filisteus marcharam para Jezrael. | 11 וישכם דוד הוא ואנשיו ללכת בבקר לשוב אל ארץ פלשתים ופלשתים עלו יזרעאל |
