Zacarias 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14
Versetti esaminati

Torna indietro

Bíblia Matos Soares Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Oráculo. Palavra do Senhor contra Israel. Palavra do Senhor, que estendeu o céu, fundou a terra e formou o espírito que o homem tem dentro de si:1 וְעַתָּה הִנְנִי מַזְהִיר אֶתְכֶם אַחַי בְּרַחֲמֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר תָּשִׂימוּ אֶת־גְּוִיּוֹתֵיכֶם קָרְבָּן חַי וְקָדוֹשׁ וְנִרְצֶה לֵאלֹהִים וְהָיְתָה זֹּאת עֲבוֹדַתְכֶם הַשִּׂכְלִית
2 Eis que farei de Jerusalém um copo inebriante para todos os povos circunvizinhos. Esta palavra é também para Judá, quando se cercar Jerusalém.2 וְאַל־תִּשְׁתַּוּוּ לָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם־הִתְחַלְּפוּ בְּהִתְחַדֵּשׁ דַּעְתְּכֶם לְמַעַן תִּבְחֲנוּ לָדַעַת מַה־הוּא רְצוֹן הָאֱלֹהִים הַטּוֹב וְהַנֶּחְמָד וְהַשָּׁלֵם
3 Naquele dia farei de Jerusalém uma pedra pesada para todos os povos; todos aqueles que a levantarem, ficarão magoados; coligar-se-ão contra ela todos os reinos da terra.3 כִּי עַל־פִּי הַחֶסֶד הַנִּתָּן־לִי אֹמֵר אֲנִי לְכָל־אִישׁ וְאִישׁ מִכֶּם לְבִלְתִּי רוּם־לְבָבוֹ לְמַעְלָה מִן־הָרָאוּי כִּי אִם־יְהִי צָנוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו כְּפִי מִדַּת הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר־חָלַק לוֹ הָאֱלֹהִים
4 Naquele dia, diz o Senhor, ferirei de pasmo todos os cavalos, e de delírio os que montam neles; abrirei os meus olhos sobre a casa de Judá, mas ferirei de cegueira os cavalos de todos os povos.4 בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם־יְהֹוָה אַכֶּה כׇל־סוּס בַּתִּמָּהוֹן וְרֹכְבוֹ בַּשִּׁגָּעוֹן וְעַל־בֵּית יְהוּדָה אֶפְקַח אֶת־עֵינַי וְכֹל סוּס הָעַמִּים אַכֶּה בַּעִוָּרֽוֹן׃
5 Então dirão os chefes de Judá no seu coração; A força dos habitantes de Jerusalém reside no Senhor dos exércitos, seu Deus.5 כֵּן אֲנַחְנוּ הָרַבִּים גּוּף אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ אֵבָר לַחֲבֵרוֹ הוּא
6 Naquele dia farei que os chefes de Judá sejam como um tição de fogo, que se mete debaixo da lenha, como um facho aceso entre a palha; devorarão à direita e à esquerda todos os povos circunvizinhos, e Jerusalém permanecerá firme no seu lugar.6 וְיֶשׁ־לָנוּ מַתָּנוֹת שֹׁנוֹת כְּפִי הַחֶסֶד הַנִּתָּן לָנוּ אִם־נְבוּאָה תְּהִי כְּפִי מִדַּת הָאֱמוּנָה
7 O Senhor salvará as tendas de Judá, para que a altivez da casa de Davide e a dos habitantes de Jerusalém não se elevem em detrimento de Judá.7 וְאִם־לְאִישׁ שִׁמּוּשׁ יַעֲמֹל בַּשִּׁמּוּשׁ וְאִם־מוֹרֶה בַּהוֹרָאָה
8 Naquele dia o Senhor protegerá os habitantes de Jerusalém: o mais fraco dentre eles será (tão valente) como Davide, e a casa de Davide surgirá aos olhos deles como Deus, como um anjo do Senhor.8 בַּיֹּום הַהוּא יָגֵן יְהוָה בְּעַד יֹושֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיֹּום הַהוּא כְּדָוִיד וּבֵית דָּוִיד כֵּאלֹהִים כְּמַלְאַךְ יְהוָה לִפְנֵיהֶם
9 Naquele dia procurarei esmagar todas as nações que vierem contra Jerusalém.9 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֲבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל־יְרוּשָׁלָֽ‍ִם׃
10 Derramarei sobre a casa de Davide e sobre os habitantes de Jerusalém um espírito de graça e de preces, e eles porão os olhos em mim. Quanto àquele que traspassaram, chorá-lo-ao com pranto, como se chora um filho único, terão dele um sentimento, como se costuma ter na morte de um primogênito.10 וְשָׁפַכְתִּי עַל־בֵּית דָּוִיד וְעַל ׀ יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ‍ִם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל־הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַֽל־הַבְּכֽוֹר׃
11 Naquele dia haverá um grande pranto em Jerusalém, como o pranto de Adadremmon, no campo de Magedon.11 בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלַ‍ִם כְּמִסְפַּד הֲדַד־רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּֽוֹן׃
12 A terra chorará, família por família: a família da casa de Davide à parte, com suas mulheres à parte;12 שִׂמְחוּ בַתּוֹחֶלֶת סִבְלוּ בַצָּרָה שִׁקְדוּ עַל־הַתְּפִלָּה
13 a família da casa de Natan à parte, com suas mulheres à parte; a família da casa de Levi à parte, com suas mulheres à parte; a família de Semei à parte, com suas mulheres à parte;13 הִשְׁתַּתְּפוּ בְּצָרְכֵי הַקְּדוֹשִׁים רִדְפוּ הַכְנָסַת אֹרְחִים
14 todas as outras famílias (se lamentarão), família por família, com suas mulheres à parte.14 בָּרְכוּ אֶת־רֹדְפֵיכֶם בָּרְכוּ וְאַל־תְּקַלֵּלוּ
15 שִׂמְחוּ עִם־הַשְּׂמֵחִים וּבְכוּ עִם־הַבֹּכִים
16 לֵב אֶחָד יְהִי לְכֻלְּכֶם אַל־תְּהַלְּכוּ בִגְדֹלוֹת כִּי אִם־הִתְחַבְּרוּ עִם־הַשְּׁפָלִים אַל־תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם
17 אַל־תְּשַׁלְּמוּ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה דִּרְשׁוּ הַטּוֹב בְּעֵינֵי כָּל־אָדָם
18 אִם־תּוּכְלוּ כְּכָל־אֲשֶׁר תִּמְצָא יֶדְכֶם הֱיוּ בְשָׁלוֹם עִם־כָּל־אָדָם
19 אַל־תִּנָּקְמוּ נָקָם יְדִידַי כִּי אִם־תְּנוּ מָקוֹם לָרֹגֶז כִּי כָתוּב לִי נָקָם וְשִׁלֵּם אָמַר יְהוָֹה
20 לָכֵן אִם־רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם־צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל־רֹאשׁוֹ
21 אַל־נָא יִכְבָּשְׁךָ הָרָע כְּבוֹשׁ אַתָּה אֶת־הָרַע בַּטּוֹב