| 1 Oráculo. Palavra do Senhor contra Israel. Palavra do Senhor, que estendeu o céu, fundou a terra e formou o espírito que o homem tem dentro de si: | 1 מַשָּׂא דְבַר־יְהוָה עַל־יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהוָה נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וְיֹצֵר רוּחַ־אָדָם בְּקִרְבֹּו׃ פ |
| 2 Eis que farei de Jerusalém um copo inebriante para todos os povos circunvizinhos. Esta palavra é também para Judá, quando se cercar Jerusalém. | 2 הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת־יְרוּשָׁלִַם סַף־רַעַל לְכָל־הָעַמִּים סָבִיב וְגַם עַל־יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצֹור עַל־יְרוּשָׁלִָם |
| 3 Naquele dia farei de Jerusalém uma pedra pesada para todos os povos; todos aqueles que a levantarem, ficarão magoados; coligar-se-ão contra ela todos os reinos da terra. | 3 וְהָיָה בַיֹּום־הַהוּא אָשִׂים אֶת־יְרוּשָׁלִַם אֶבֶן מַעֲמָסָה לְכָל־הָעַמִּים כָּל־עֹמְסֶיהָ שָׂרֹוט יִשָּׂרֵטוּ וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ כֹּל גֹּויֵי הָאָרֶץ |
| 4 Naquele dia, diz o Senhor, ferirei de pasmo todos os cavalos, e de delírio os que montam neles; abrirei os meus olhos sobre a casa de Judá, mas ferirei de cegueira os cavalos de todos os povos. | 4 בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה אַכֶּה כָל־סוּס בַּתִּמָּהֹון וְרֹכְבֹו בַּשִּׁגָּעֹון וְעַל־בֵּית יְהוּדָה אֶפְקַח אֶת־עֵינַי וְכֹל סוּס הָעַמִּים אַכֶּה בַּעִוָּרֹון |
| 5 Então dirão os chefes de Judá no seu coração; A força dos habitantes de Jerusalém reside no Senhor dos exércitos, seu Deus. | 5 וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם בַּיהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵיהֶם |
| 6 Naquele dia farei que os chefes de Judá sejam como um tição de fogo, que se mete debaixo da lenha, como um facho aceso entre a palha; devorarão à direita e à esquerda todos os povos circunvizinhos, e Jerusalém permanecerá firme no seu lugar. | 6 בַּיֹּום הַהוּא אָשִׂים אֶת־אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיֹּור אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר וְאָכְלוּ עַל־יָמִין וְעַל־שְׂמֹאול אֶת־כָּל־הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עֹוד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלִָם׃ פ |
| 7 O Senhor salvará as tendas de Judá, para que a altivez da casa de Davide e a dos habitantes de Jerusalém não se elevem em detrimento de Judá. | 7 וְהֹושִׁיעַ יְהוָה אֶת־אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה לְמַעַן לֹא־תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת בֵּית־דָּוִיד וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם עַל־יְהוּדָה |
| 8 Naquele dia o Senhor protegerá os habitantes de Jerusalém: o mais fraco dentre eles será (tão valente) como Davide, e a casa de Davide surgirá aos olhos deles como Deus, como um anjo do Senhor. | 8 בַּיֹּום הַהוּא יָגֵן יְהוָה בְּעַד יֹושֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיֹּום הַהוּא כְּדָוִיד וּבֵית דָּוִיד כֵּאלֹהִים כְּמַלְאַךְ יְהוָה לִפְנֵיהֶם |
| 9 Naquele dia procurarei esmagar todas as nações que vierem contra Jerusalém. | 9 וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא אֲבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת־כָּל־הַגֹּויִם הַבָּאִים עַל־יְרוּשָׁלִָם |
| 10 Derramarei sobre a casa de Davide e sobre os habitantes de Jerusalém um espírito de graça e de preces, e eles porão os olhos em mim. Quanto àquele que traspassaram, chorá-lo-ao com pranto, como se chora um filho único, terão dele um sentimento, como se costuma ter na morte de um primogênito. | 10 וְשָׁפַכְתִּי עַל־בֵּית דָּוִיד וְעַל ׀ יֹושֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל־הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל־הַבְּכֹור |
| 11 Naquele dia haverá um grande pranto em Jerusalém, como o pranto de Adadremmon, no campo de Magedon. | 11 בַּיֹּום הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ־רִמֹּון בְּבִקְעַת מְגִדֹּון |
| 12 A terra chorará, família por família: a família da casa de Davide à parte, com suas mulheres à parte; | 12 וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחֹות מִשְׁפָּחֹות לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית־דָּוִיד לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית־נָתָן לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד |
| 13 a família da casa de Natan à parte, com suas mulheres à parte; a família da casa de Levi à parte, com suas mulheres à parte; a família de Semei à parte, com suas mulheres à parte; | 13 מִשְׁפַּחַת בֵּית־לֵוִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד |
| 14 todas as outras famílias (se lamentarão), família por família, com suas mulheres à parte. | 14 כֹּל הַמִּשְׁפָּחֹות הַנִּשְׁאָרֹות מִשְׁפָּחֹת מִשְׁפָּחֹת לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד׃ ס |
| 15 שִׂמְחוּ עִם־הַשְּׂמֵחִים וּבְכוּ עִם־הַבֹּכִים |
| 16 לֵב אֶחָד יְהִי לְכֻלְּכֶם אַל־תְּהַלְּכוּ בִגְדֹלוֹת כִּי אִם־הִתְחַבְּרוּ עִם־הַשְּׁפָלִים אַל־תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם |
| 17 אַל־תְּשַׁלְּמוּ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה דִּרְשׁוּ הַטּוֹב בְּעֵינֵי כָּל־אָדָם |
| 18 אִם־תּוּכְלוּ כְּכָל־אֲשֶׁר תִּמְצָא יֶדְכֶם הֱיוּ בְשָׁלוֹם עִם־כָּל־אָדָם |
| 19 אַל־תִּנָּקְמוּ נָקָם יְדִידַי כִּי אִם־תְּנוּ מָקוֹם לָרֹגֶז כִּי כָתוּב לִי נָקָם וְשִׁלֵּם אָמַר יְהוָֹה |
| 20 לָכֵן אִם־רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם־צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל־רֹאשׁוֹ |
| 21 אַל־נָא יִכְבָּשְׁךָ הָרָע כְּבוֹשׁ אַתָּה אֶת־הָרַע בַּטּוֹב |
