| 1 Isto diz contra Moab o Senhor dos exércitos, o Deus de Israel: Ai de Nebo, porque foi devastada! Cariataim foi tomada e coberta de vergonha: a (cidade) forte confundiu-se e abateu-se. | 1 למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה |
| 2 Acabou-se a glória de Moab! Em Hesebon maquina-se a sua perda: Vinde, e exterminemo-la dentre as nações. E tu, Madmen, serás reduzida ao silêncio: a espada te irá seguindo. | 2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב |
| 3 Uma voz de tumulto se levantou de Oronaim: Estrago e grande ruína, | 3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול |
| 4 Moab foi abatida; ouvem-se gritos até Segor. | 4 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה |
| 5 Pela encosta de Luit há lágrimas, sobe-se chorando; pela descida de Oronaim ouvem-se gritos de angústia. | 5 כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו |
| 6 Fugi, salvai as vossas vidas! Sede como cardo no deserto! | 6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר |
| 7 Porque puseste (ó Moab) a confiança nas tuas fortificações e nos teus tesouros, também tu serás tomada; Camos irá para o cativeiro, com os seus sacerdotes e os seus príncipes, juntamente. | 7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד |
| 8 O devastador (Nabucodonosor) virá a todas as cidades (de Moab), e nenhuma escapará; serão assolados os vales, serão taladas as campinas, porque o Senhor disse. | 8 ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה |
| 9 Dai asas a Moab, para levantar voo; as suas cidades ficarão desertas e despovoadas. | 9 תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן |
| 10 Maldito o que faz a obra do Senhor frouxamente! Maldito o que impede a sua espada de derramar sangue! | 10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם |
| 11 Moab esteve em repouso desde a sua mocidade, ficou tranquilo (como vinho) sobre as suas fezes; não foi trasfegado duma vasilha para outra, não foi para o cativeiro; por isso permaneceu o seu sabor nele, e o seu cheiro não se mudou. | 11 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר |
| 12 Mas eis que chega o tempo, diz o Senhor, em que eu lhe enviarei trasfegadores que o trasfegarão, que esvaziarão os recipientes e quebrarão as vasilhas. | 12 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו |
| 13 E Moab se envergonhará, por causa de Camos, como se envergonhou a casa de Israel por causa (dos ídolos) de Betei, em que tinha a sua confiança. | 13 ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם |
| 14 Como dizeis: Somos valentes, homens fortes para pelejar? | 14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה |
| 15 Destruído ficou Moab, com as suas cidades; os seus jovens escolhidos vão para o matadouro, diz o rei, cujo nome é Senhor dos exércitos. | 15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו |
| 16 Está iminente a ruína de Moab; o seu mal vem correndo com grande velocidade. | 16 קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד |
| 17 Consolai-o todos os que estais em volta dele; todos os que sabeis o seu nome, dizei: Como se fez em pedaços um cetro tão forte (de Moab), um cetro tão glorioso? | 17 נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה |
| 18 Desce da tua glória, e senta-te sobre a terra árida, ó filha moradora de Dibon, porque o devastador de Moab subiu contra ti, destruiu as tuas fortificações. | 18 רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך |
| 19 Pára no caminho e olha, ó habitante de Aroer; pergunta ao que foge e ao que escapou: Que aconteceu? | 19 אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה |
| 20 Confundido está Moab porque ficou vencido. Gemei e gritai, publicai em Arnon que Moab foi destruído. | 20 הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב |
| 21 O castigo (de Deus) veio sobre a terra da planície, sobre Helon, sobre Jasa, sobre Mefaat, | 21 ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת |
| 22 sobre Dibon, sobre Nebo, sobre Beth-Deblataim, | 22 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים |
| 23 sobre Cariataim, sobre Betgamul, sobre Betmaon, | 23 ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון |
| 24 sobre Cariot, sobre Bosra e sobre todas as cidades da terra de Moab, as que estão longe e as que estão perto. | 24 ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות |
| 25 Abatido foi o poder de Moab, o seu braço foi quebrantado, diz o Senhor. | 25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה |
| 26 Embriagai-o (com o cálice da ira do Senhor), porque se levantou contra o Senhor: Moab revolver-se-á sobre o que vomitou, será também um objecto de escárnio. | 26 השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא |
| 27 Tu (ó Moab) não escarneceste de Israel? Como se tivesse sido surpreendido entre ladrões não abanavas sempre (com ar de mofa) a cabeça, ao falar dele? | 27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד |
| 28 Abandonai as cidades, moradores de Moab, vivei nos penhascos, sede como a pomba que faz o ninho sobre despenhadeiros. | 28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת |
| 29 Ouvimos falar da soberba de Moab que é soberbo em extremo, da sua sobranceria, da sua arrogância, do seu orgulho, da altivez do seu coração. | 29 שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו |
| 30 Eu conheço, diz o Senhor, as suas vãs palavras e as suas obras fúteis. | 30 אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו |
| 31 Portanto gemo sobre Moab, solto gritos por todo o Moab, gemo pelas gentes de Quir-Heres. | 31 על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה |
| 32 Mais do que chorei por Jazer, chorarei por ti, vinha de Sabama. Os teus sarmentos passaram o mar, chegaram até ao mar de Jaser; o roubador lançou-se sobre as tuas searas e sobre a tua vindima. | 32 מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל |
| 33 A alegria e o regozijo desapareceram dos vergéis da terra de Moab; fiz desaparecer o vinho das cubas; o pisador da uva não pisa mais, e não mais ressoam os gritos de alegria. | 33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד |
| 34 Os clamores de Hesebon chegam até Eleale, a sua voz chega até Jasa, desde Segor até Oronaim, Eglath-Selisia; as próprias águas de Nimrim convertem-se num deserto. | 34 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו |
| 35 Tirarei de Moab, diz o Senhor, o que faz oferendas nos altos e oferece incenso aos seus deuses. | 35 והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו |
| 36 Por (tudo) isto o meu coração por causa de Moab geme como flauta, o meu coração geme como uma flauta sobre os habitantes de Quir-Heres: o tesouro acumulado está perdido. | 36 על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו |
| 37 Todas as cabeças estão rapadas, todas as barbas cortadas (em sinal de tristeza); em todas as mãos há incisões, sobre todos os rins há sacos. | 37 כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק |
| 38 Sobre todas as casas de Moab e nas suas praças sòmente se ouvem lamentos, porquanto fiz Moab em pedaços, como a vaso inútil, diz o Senhor. | 38 על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה |
| 39 Como foi despedaçado! Gemei! Como voltou Moab as costas, vergonhosamente! Moab tornou-se objecto de ludíbrio e de espanto para todos que o cercam. | 39 איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו |
| 40 Isto diz o Senhor: Eis que (o Caldeu) voa como águia e estende as suas asas sobre Moab. | 40 כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב |
| 41 As cidades são tomadas, as fortificações arrebatadas. O coração dos guerreiros de Moab será naquele dia como o coração da mulher que está com dores de parto. | 41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה |
| 42 Moab deixa de ser uma nação, porque se ensoberbeceu contra o Senhor. | 42 ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל |
| 43 O pavor, o fosso e o laço estão sobre ti, ó habitante de Moab, diz o Senhor. | 43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה |
| 44 O que fugir do pavor, cairá no fosso; o que sair do fosso, será apanhado no laço. Com efeito, vou fazer vir sobre Moab o ano do seu castigo, diz o Senhor. | 44 הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה |
| 45 À sombra de Hesebon fizeram alto, extenuados, os fugitivos, mas um fogo saiu de Hesebon, uma chama do meio de Sehon, a qual devora as têmporas de Moab, o crânio dos filhos do tumulto. | 45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון |
| 46 Ai de ti Moab! Pereceste, povo de Camos! Os teus filhos foram presos, as tuas filhas levadas para o cativeiro. | 46 אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה |
| 47 Mas farei voltar os cativos de Moab no fim dos dias, diz o Senhor. Até aqui o julgamento (do Senhor) contra Moab. | 47 ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב |
