| 1 Estes são os nomes dos filhos de Israel que entraram no Egipto com Jacob cada um deles entrou com sua família: | 1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו |
| 2 Ruben, Simeão, Levi, Judá, | 2 ראובן שמעון לוי ויהודה |
| 3 Issacar, Zabuloh, Benjamim, | 3 יששכר זבולן ובנימן |
| 4 Dan, Neftali, Gad e Aser. | 4 דן ונפתלי גד ואשר |
| 5 Eram setenta todas as pessoas provindas de Jacob. José estava (já) no Egipto. | 5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים |
| 6 Depois da sua morte e da de todos os seus irmãos, e de toda aquela geração, | 6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא |
| 7 os filhos de Israel cresceram e multiplicaram-se: tendo-se tornado extremamente numerosos e fortes, encheram aquela terra. | 7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם |
| 8 Entretanto levantou-se no Egípto um novo rei, que não conhecia José, | 8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף |
| 9 e disse ao seu povo: O povo dos filhos de Israel é mais numeroso e forte que nós. | 9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו |
| 10 Vinde, oprimámo-Io com astúcia para que ele não se multiplique e para que, se sobrevier contra nós alguma guerra, se não una contra os nossos inimigos, e, depois de nos vencer; saia deste país. | 10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ |
| 11 Portanto estabeleceu sobre eles inspectores de obras, para os oprimirem com trabalhos penosos; assim edificaram a Faraó, para servirem de armazéns, as cidades de Fitom e Ramessés. | 11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס |
| 12 Mas, quanto mais os oprimiam, tanto mais se multiplicavam e cresciam. | 12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל |
| 13 Os Egípcios odiavam os filhos de Israel e os afligiam com insultos, | 13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך |
| 14 fazendo-lhes passar uma vida amarga com penosos trabalhos de barro, de tejolos e do campo, com toda espécie de Serviço duramente imposto. | 14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך |
| 15 O rei do Egipto falou também às parteiras dos hebreus, uma das quais se chamava Séfoira, e a outra Fua, | 15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה |
| 16 ordenando-lhes: Quando assistirdes às mulheres hebreias, e chegar o tempo do parto se for menino, matai-o, se for menina, conservai-a. | 16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה |
| 17 Contudo as parteiras temeram a Deus e não obedeceram à ordem do rei do Egipto, mas conservavam os meninos. | 17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים |
| 18 Então, tendo-as chamado, o rei disse-lhes: O que é que quisestes fazer, conservando os meninos? | 18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים |
| 19 Elas responderam: As mulheres hebreias não são como as egípcias, pois sabem assistir-se no seu parto, e, antes de nós chegarmos, dão à luz. | 19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו |
| 20 Por isto, Deus fez bem às parteiras: e o povo cresceu, e se fortificou extraordinàriamente. | 20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד |
| 21 Visto que as parteiras temeram a Deus, ele fez prosperar as suas casas. | 21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים |
| 22 Então ordenou Faraó a todo o seu povo, dizendo: Tudo o que nascer do sexo masculino lançai-o ao rio: tudo o (que nascer) do sexo feminino conservai-o. | 22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון |
