| 1 Foi Josafat muito rico e muito ilustre, e ligou-se, por laços de família, com Acab (visto o seu filho Jorão ter casado com Atalia, filha deste). | 1 ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב |
| 2 Passados anos, foi ter com ele à Samaria. Acab, à sua chegada, mandou matar muitos carneiros e bois para ele e para o povo que com ele tinha ido, e persuadiu-o a que marchasse contra Ramot de Galaad. | 2 וירד לקץ שנים אל אחאב לשמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד |
| 3 Acab, rei de Israel, disse a Josafat, rei de Judá: Vem comigo contra Ramot de Galaad. Josafat respondeu-lhe: Farei o que tu fizeres, o meu povo fará o que fizer o teu: iremos contigo à guerra. | 3 ויאמר אחאב מלך ישראל אל יהושפט מלך יהודה התלך עמי רמת גלעד ויאמר לו כמוני כמוך וכעמך עמי ועמך במלחמה |
| 4 Josafat, porém, acrescentou ao rei de Israel: Peço-te que consultes hoje a vontade do Senhor. | 4 ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה |
| 5 O rei de Israel juntou quatrocentos profetas (falsos) e disse-lhes: Devemos nós ir atacar Ramot de Galaad, ou deixai-nos estar quietos? Eles responderam: Vai, que Deus a entregará nas mãos do rei. | 5 ויקבץ מלך ישראל את הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך |
| 6 Josafat disse: Não há aqui algum profeta do Senhor, para também o consultarmos? | 6 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו |
| 7 O rei de Israel disse a Josafat: Aqui há um homem, por meio do qual podemos consultar a vontade do Senhor; todavia eu aborreço-o, porque nunca me profetiza coisa boa, mas sempre o mal: é Miqueias, filho de Jemla. Josafat disse-lhe: Ó rei, não fales assim. | 7 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי איננו מתנבא עלי לטובה כי כל ימיו לרעה הוא מיכיהו בן ימלא ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן |
| 8 O rei de Israel mandou, então, chamar um dos seus eunucos e disse-lhe: Chama depressa Miqueias, filho de Jemla. | 8 ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהר מיכהו בן ימלא |
| 9 O rei de Israel e Josafat, rei de Judá, estavam sentados cada um em seu trono, vestidos com magnificência real; estavam sentados na praça que está junto da porta de Samaria, e todos os (falsos) profetas profetizavam diante deles. | 9 ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם |
| 10 Então Sedecias, filho de Canaana, fez para si uns chifres de ferro, e disse: Eis o que diz o Senhor: Com estes sacudirás tu a Síria, até a destruíres. | 10 ויעש לו צדקיהו בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלותם |
| 11 Todos os profetas profetizavam do mesmo modo, dizendo: Marcha para Ramot de Galaad, que serás bem sucedido, pois o Senhor a entregará nas mãos do rei. | 11 וכל הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך |
| 12 O mensageiro, que tinha ido chamar Miqueias, disse-lhe: Sabe que todos os profetas profetizam, a uma voz, ao rei, bom sucesso; peço-te, pois, que as tuas palavras não discordem das deles e que profetizes um sucesso favorável. | 12 והמלאך אשר הלך לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה אחד טוב אל המלך ויהי נא דברך כאחד מהם ודברת טוב |
| 13 Miqueias respondeu-lhe: Viva o Senhor! Eu não direi senão o que me disser o meu Deus. | 13 ויאמר מיכיהו חי יהוה כי את אשר יאמר אלהי אתו אדבר |
| 14 Quando chegou à presença do rei, o rei disse-lhe: Miqueias, devemos ir contra Ramot de Galaad, para combater, ou deixar-nos estar quietos? Ele respondeu-lhe: Ide, porque tudo vos correrá bem: os inimigos serão entregues nas vossas mãos, | 14 ויבא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמר עלו והצליחו וינתנו בידכם |
| 15 O rei disse: Eu te conjuro uma e outra vez que me não digas senão o que é verdade em nome do Senhor. | 15 ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם יהוה |
| 16 Então Miqueias disse: Eu vi Israel disperso pelos montes, como ovelhas sem pastor. O Senhor disse: Estas gentes não têm chefes; cada um volte em paz para sua casa. | 16 ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להן רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום |
| 17 O rei de Israel disse para Josafat: Não te disse eu que este homem nunca me profetiza coisa alguma de bem, mas sempre o que é mau? | 17 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלא אמרתי אליך לא יתנבא עלי טוב כי אם לרע |
| 18 Miqueias prosseguiu: Ouvi a palavra do Senhor: Eu vi o Senhor sentado no seu trono e todo o exército do céu que o circundava à direita e à esquerda. | 18 ויאמר לכן שמעו דבר יהוה ראיתי את יהוה יושב על כסאו וכל צבא השמים עמדים על ימינו ושמאלו |
| 19 E o Senhor disse: Quem enganará Acab, rei de Israel, para que ele marche e pereça em Ramot de Galaad? Respondendo um dum modo, e outro doutro, | 19 ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב מלך ישראל ויעל ויפל ברמות גלעד ויאמר זה אמר ככה וזה אמר ככה |
| 20 aproximou-se um espírito maligno, apresentou-se diante do Senhor e disse: Eu o enganarei. O Senhor disse-lhe: Como o enganarás tu? | 20 ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה |
| 21 Ele respondeu: Irei e serei um espírito mentiroso na boca de todos os seus profetas. Disse o Senhor: Tu o enganarás e prevalecerás; vai e faze-o assim (eu to permito). | 21 ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן |
| 22 Repara, pois, que o Senhor pôs (ou permitiu) um espírito de mentira, na boca de todos os teus profetas, e o Senhor pronunciou contra ti desgraças. | 22 ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה |
| 23 Então Sedecias, filho de Canaana, avançando, deu uma bofetada em Miqueias e disse: Por que caminho passou de mim o espírito do Senhor, para te falar a ti? | 23 ויגש צדקיהו בן כנענה ויך את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח יהוה מאתי לדבר אתך |
| 24 Miqueias respondeu: Tu mesmo o verás naquele dia em que fores fugindo de aposento em aposento para te esconderes. | 24 ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא |
| 25 O rei de Israel ordenou, então: Pegai em Miqueias e levai-o a Amon, governador da cidade, e a Joás, filho de Amelec. | 25 ויאמר מלך ישראל קחו את מיכיהו והשיבהו אל אמון שר העיר ואל יואש בן המלך |
| 26 Direis: Isto manda o rei: Metei este homem no cárcere e dai-lhe pão de aflição e água de angústia, até que eu volte em paz. | 26 ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום |
| 27 Miqueias respondeu: Se tu voltares em paz, não falou o Senhor pela minha boca. E acrescentou: Ouvi isto, povos todos. | 27 ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם |
| 28 O rei de Israel, pois, e Josafat, rei de Judá, marcharam contra Ramot de Galaad. | 28 ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה אל רמת גלעד |
| 29 O rei de Israel disse para Josafat: Eu m darei de trajo, e assim irei combater, mas tu vem com as tuas vestes. O rei de Israel, mudado o trajo, foi para o combate. | 29 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבאו במלחמה |
| 30 Ora o rei da Síria tinha dado aos comandantes da sua cavalaria a ordem seguinte: Não pelejeis contra pequeno nem contra grande, mas sòmente contra o rei de Israel. | 30 ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו לאמר לא תלחמו את הקטן את הגדול כי אם את מלך ישראל לבדו |
| 31 Por isso, quando os comandantes da cavalaria viram Josafat, disseram: Este é o rei de Israel. E cercaram-no, carregando sobre ele; porém ele soltou o seu grito (de guerra) e o Senhor o socorreu, desviando os sírios da sua pessoa. | 31 ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט ויהוה עזרו ויסיתם אלהים ממנו |
| 32 Então, tendo visto os capitães da cavalaria que este não era o rei de Israel, deixaram-no. | 32 ויהי כראות שרי הרכב כי לא היה מלך ישראל וישבו מאחריו |
| 33 Entretanto aconteceu que um homem do povo atirou à toa uma flecha, e feriu com ela o rei de Israel por entre as junturas da armadura, pelo que ele disse ao seu cocheiro: Volta de rédea e tira-me do combate, porque estou ferido. | 33 ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך והוצאתני מן המחנה כי החליתי |
| 34 Tornou-se tão violenta a batalha naquele dia que o rei de Israel ficou de pé no seu coche, até à tarde, em frente dos Sírios. Morreu ao pôr do sol. | 34 ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד הערב וימת לעת בוא השמש |
