Livre des Psaumes 107

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Louez le Seigneur car il est bon, éternel est son amour!	1 הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו
2 Dites-le, vous qu’il a rachetés, vous qu’il a repris à l’adversaire,	2 יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר
3 vous qu’il a rassemblés de toutes les terres, du levant et du couchant, du midi et du nord!	3 ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים
4 Ils erraient par le désert, au long des steppes, sans trouver le chemin d’une ville d’étape.	4 תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו
5 Ils avaient faim; la soif surtout faisait défaillir en eux leur âme.	5 רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף
6 Mais dans l’angoisse ils crièrent vers le Seigneur, et il les tira de leur détresse.	6 ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם
7 Il les fit cheminer par un droit chemin jusqu’à trouver une ville où pouvoir s’arrêter.	7 וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב
8 Qu’ils célèbrent le Seigneur pour sa grâce, pour ses miracles en faveur des humains!	8 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
9 Car il a désaltéré la gorge assoiffée, il a comblé de biens les affamés.	9 כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב
10 Ils étaient là en un monde de ténèbres, rivés à la misère, rivés à leurs fers,	10 ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל
11 pour n’avoir pas écouté les paroles de Dieu, pour avoir méprisé les avis du Très-Haut.	11 כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו
12 Il les avait brisés par les épreuves, ils chancelaient et nul ne les secourait.	12 ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר
13 Mais dans l’angoisse ils crièrent vers le Seigneur: lui les tira de leur détresse.	13 ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם
14 Il les fit sortir du noir, des ténèbres: il avait rompu leurs chaînes!	14 יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק
15 Qu’ils célèbrent le Seigneur pour sa grâce, pour ses miracles en faveur des humains!	15 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
16 Car il a brisé les portes de bronze, il a mis en pièces les verrous de fer.	16 כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע
17 Ils faisaient les fous sur les chemins du péché, puis ils devaient payer leurs fautes.	17 אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו
18 Ils ne supportaient plus aucun aliment, ils étaient arrivés aux portes de la mort.	18 כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות
19 Mais dans l’angoisse ils crièrent vers le Seigneur et il les tira de leur détresse.	19 ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם
20 Il envoya sa parole: elle les remit sur pied et les fit échapper à la tombe.	20 ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם
21 Qu’ils célèbrent le Seigneur pour sa grâce, pour ses miracles en faveur des humains!	21 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
22 Qu’ils lui offrent un sacrifice de louange, que dans leur joie ils disent et proclament ses œuvres,	22 ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה
23 ceux qui descendent en mer sur des navires, pour leur négoce au-delà de l’océan!	23 יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים
24 Ceux-là ont vu le travail du Seigneur et ses miracles sur les abîmes.	24 המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה
25 Car à son ordre une bourrasque s’est levée, qui soulevait les vagues de la mer.	25 ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו
26 Portés aux cieux, retombant dans les abîmes, leur âme fondait dans les malaises.	26 יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג
27 Pris de vertige, ils titubaient comme un ivrogne, leur sagesse était toute avalée.	27 יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע
28 Mais dans l’angoisse ils crièrent vers le Seigneur, et il les tira de leur détresse.	28 ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם
29 Il rétablit le calme après la tempête, il apaisa les flots.	29 יקם סערה לדממה ויחשו גליהם
30 Quelle joie pour eux quand l’onde fut tranquille, et qu’il les mena au port désiré!	30 וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם
31 Qu’ils célèbrent le Seigneur pour sa grâce, pour ses miracles en faveur des humains!	31 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
32 Qu’ils l’exaltent dans l’assemblée du peuple et disent ses louanges au conseil des Anciens.	32 וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו
33 Il épuise le fleuve et c’est le désert, là où étaient les sources, il n’y a que la steppe;	33 ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון
34 les riches terres se couvrent de sel pour les crimes de leurs habitants.	34 ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה
35 Il crée un lac au milieu du désert, et la terre aride se voit irriguée,	35 ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים
36 pour qu’y habitent ceux qui avaient faim, et qu’ils y bâtissent leur cité.	36 ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב
37 Ils ensemencent leurs champs et plantent des vignes, ils en récoltent les fruits.	37 ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה
38 Il les bénit pour qu’ils se multiplient, et leur bétail ne dépérit pas.	38 ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט
39 Car ils étaient amoindris, prostrés, plongés dans le malheur et la peine.	39 וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון
40 Mais lui, qui déverse le mépris sur les grands et fait qu’ils se perdent en un désert sans chemin,	40 שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך
41 il relève le pauvre en sa misère: sa famille prospère et se multiplie.	41 וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות
42 Que l’homme droit regarde et se réjouisse, mais tout ce qui est vil ne pourra que se taire.	42 יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה
43 Qui aura la sagesse de méditer ces choses, qui saura reconnaître les bontés du Seigneur?	43 מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה