Księga Zachariasza 5
Libro non riconosciuto. Prova con un'abbreviazione valida (es. Gen, Es, Gv, Sal).
Versetti esaminati
| Tysiąclecia | Miqra 'al pi ha-Mesorah |
|---|---|
| 1 Potem znowu podniósłszy oczy patrzyłem. I oto [ukazał się] zwój latający. | 1 וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָֽאֶרְאֶה וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָֽה׃ |
| 2 I zapytał mnie [anioł]: Co widzisz? Odpowiedziałem: Widzę zwój, długości dwudziestu łokci i szerokości dziesięciu łokci, unoszący się w powietrzu. | 2 אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מָצָאנוּ בָאֱמוּנָה מָבוֹא אֶל־הַחֶסֶד הַזֶּה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹמְדִים בּוֹ וְנִתְהַלֵּל בְּתִקְוַת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים |
| 3 Wytłumaczył mi znowu: To jest przekleństwo, które zawisło nad całym krajem. Według niego zostanie każdy złodziej i każdy krzywoprzysięzca stąd wytępiony. | 3 וְלֹא־זֹאת בִּלְבָד כִּי אַף־נִתְהַלֵּל בַּצָּרוֹת יַעַן אֲשֶׁר יָדַעְנוּ כִּי־הַצָּרָה מְבִיאָה לִידֵי סַבְלָנוּת |
| 4 Pozwolę mu działać - wyrocznia Pana Zastępów - a spadnie ono na dom złodzieja i na dom tego, kto fałszywą przysięgą bezcześci moje Imię, wtargnie do wnętrza i w zgliszcza zamieni przyciesie i mury. | 4 הֹוצֵאתִיהָ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וּבָאָה אֶל־בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל־בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתֹוךְ בֵּיתֹו וְכִלַּתּוּ וְאֶת־עֵצָיו וְאֶת־אֲבָנָיו |
| 5 Potem ukazał się anioł, który mówił do mnie, i rzekł: Podnieś oczy i popatrz na zbliżający się przedmiot. | 5 וַיֵּצֵא הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מָה הַיֹּוצֵאת הַזֹּאת |
| 6 Zapytałem: Co to jest? Odpowiedział: Zbliża się dzban. I dodał: To zresztą można zobaczyć w każdym zakątku świata. | 6 וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה הַיֹּוצֵאת וַיֹּאמֶר זֹאת עֵינָם בְּכָל־הָאָרֶץ |
| 7 Potem podniosła się ołowiana pokrywa i zobaczyłem we wnętrzu dzbana siedzącą kobietą. | 7 הֵן בְּעַד הַצַּדִּיק יִקְשֶׁה לְאִישׁ לָמוּת אָכֵן לָמוּת בְּעַד הַטּוֹב אוּלַי יִשָּׂאֵהוּ לִבּוֹ |
| 8 I rzekł: To jest bezbożność, i zepchnął ją z powrotem do wnętrza dzbana, a otwór zakrył ołowianą płytą. | 8 אֲבָל בָּזֹאת הוֹדִיעַ הָאֱלֹהִים אֶת־אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ כִּי הַמָּשִׁיחַ מֵת בַּעֲדֵנוּ בִּהְיוֹתֵנוּ עוֹד חַטָּאִים |
| 9 Potem podniósłszy oczy patrzyłem. I oto zobaczyłem dwie kobiety. Zbliżały się na skrzydłach, rozpostartych na wietrze niby skrzydła bociana, i poniosły dzban wysoko między niebem a ziemią. | 9 וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יֽוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וַתִּשֶּׂאנָה אֶת־הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָֽיִם׃ |
| 10 Zwróciłem się do anioła, który do mnie mówił, z zapytaniem: Dokąd one poniosą ten dzban? | 10 וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אָנָה הֵמָּה מֽוֹלִכוֹת אֶת־הָאֵיפָֽה׃ |
| 11 Odpowiedział: Do kraju Szinear, by tam zbudować dla niego dom. Tam złożą dzban na ustalonej dla niego podstawie. | 11 וַיֹּאמֶר אֵלַי לִבְנֽוֹת־לָהֿ בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וְהוּכַן וְהֻנִּיחָה שָּׁם עַל־מְכֻנָתָֽהּ׃ |
| 12 לָכֵן כַּאֲשֶׁר עַל־יְדֵי אָדָם אֶחָד בָּא הַחֵטְא לָעוֹלָם וְהַמָּוֶת בְּעֵקֶב הַחֵטְא וְכֵן עָבַר הַמָּוֶת עַל־כָּל־בְּנֵי אָדָם מִפְּנֵי אֲשֶׁר כֻּלָּם חָטָאוּ | |
| 13 כִּי עַד־זְמַן הַתּוֹרָה הָיָה הַחֵטְא בָּעוֹלָם אַךְ לֹא־יֵחָשֵׁב חֵטְא בְּאֵין תּוֹרָה | |
| 14 אוּלָם הַמָּוֶת מָלַךְ מֵאָדָם עַד־משֶׁה גַּם עַל־אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא חָטְאוּ בְּדִמְיוֹן עֲבֵרַת אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר־הוּא דְמוּת הֶעָתִיד לָבוֹא | |
| 15 אַךְ לֹא כִדְבַר־הַפֶּשַׁע דְּבַר הַמַּתָּנָה כִּי אִם־בְּפֶשַׁע הָאֶחָד מֵתוּ הָרַבִּים אַף כִּי־חֶסֶד אֱלֹהִים וּמַתְּנָתוֹ עָדְפוּ עָדוֹף לָרַבִּים בְּחֶסֶד הָאָדָם הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ | |
| 16 וְלֹא כְמוֹ עַל־יְדֵי חֹטֵא אֶחָד כֵּן הַמַּתָּנָה כִּי הַמִּשְׁפָּט יָצָא מֵאֶחָד לְחַיֵּב אֲבָל מַתְּנַת הַחֶסֶד הִיא לְזַכּוֹת מִפְּשָׁעִים רַבִּים | |
| 17 כִּי אִם־בְּפֶשַׁע הָאֶחָד מָלַךְ הַמָּוֶת עַל־יְדֵי הָאֶחָד אַף כִּי־מְקַבְּלֵי עֹדֶף הַחֶסֶד וּמַתְּנַת הַצְּדָקָה יִמְלְכוּ בַחַיִּים עַל־יְדֵי הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ | |
| 18 לָכֵן כַּאֲשֶׁר בְּפֶשַׁע אֶחָד נֶאְשְׁמוּ כָּל־בְּנֵי־אָדָם כָּכָה גַּם־עַל־יְדֵי זְכוּת אַחַת יִזְכּוּ כָּל־בְּנֵי־אָדָם לַחַיִּים | |
| 19 כִּי כַּאֲשֶׁר בִּמְרִי הָאָדָם הָאֶחָד הָיוּ הָרַבִּים לְחַטָּאִים כָּכָה גַּם עַל־יְדֵי מִשְׁמַעַת הָאֶחָד יִהְיוּ הָרַבִּים לְצַדִּיקִים | |
| 20 אֲבָל הַתּוֹרָה נִכְנְסָה לְמַעַן יִרְבֶּה הַפָּשַׁע וּבַאֲשֶׁר רָבָה הַחֵטְא עָדַף מִמֶּנּוּ הֶחָסֶד | |
| 21 לְמַעַן כַּאֲשֶׁר מָלַךְ הַחֵטְא בַּמָּוֶת כָּכָה יִמְלֹךְ גַם־הַחֶסֶד עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה לְחַיֵּי עוֹלָם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ |