Levítivo 26

VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Ego Dominus Deus vester : non facietis vobis idolum, et sculptile, nec titulos erigetis, nec insignem lapidem ponetis in terra vestra, ut adoretis eum. Ego enim sum Dominus Deus vester.	1 לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם
2 Custodite sabbata mea, et pavete ad sanctuarium meum. Ego Dominus.	2 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה
3 Si in præceptis meis ambulaveritis, et mandata mea custodieritis, et feceritis ea, dabo vobis pluvias temporibus suis,	3 אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם
4 et terra gignet germen suum, et pomis arbores replebuntur.	4 ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו
5 Apprehendet messium tritura vindemiam, et vindemia occupabit sementem : et comedetis panem vestrum in saturitate, et absque pavore habitabitis in terra vestra.	5 והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם
6 Dabo pacem in finibus vestris : dormietis, et non erit qui exterreat. Auferam malas bestias, et gladius non transibit terminos vestros.	6 ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם
7 Persequemini inimicos vestros, et corruent coram vobis.	7 ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב
8 Persequentur quinque de vestris centum alienos, et centum de vobis decem millia : cadent inimici vestri gladio in conspectu vestro.	8 ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב
9 Respiciam vos, et crescere faciam : multiplicabimini, et firmabo pactum meum vobiscum.	9 ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם
10 Comedetis vetustissima veterum, et vetera novis supervenientibus projicietis.	10 ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו
11 Ponam tabernaculum meum in medio vestri, et non abjiciet vos anima mea.	11 ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם
12 Ambulabo inter vos, et ero Deus vester, vosque eritis populus meus.	12 והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם
13 Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de terra Ægyptiorum, ne serviretis eis : et qui confregi catenas cervicum vestrarum, ut incederetis erecti.	13 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות
14 Quod si non audieritis me, nec feceritis omnia mandata mea,	14 ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה
15 si spreveritis leges meas, et judicia mea contempseritis, ut non faciatis ea quæ a me constituta sunt, et ad irritum perducatis pactum meum :	15 ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי
16 ego quoque hæc faciam vobis : visitabo vos velociter in egestate, et ardore, qui conficiat oculos vestros, et consumat animas vestras. Frustra seretis sementem, quæ ab hostibus devorabitur.	16 אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם
17 Ponam faciem meam contra vos, et corruetis coram hostibus vestris, et subjiciemini his qui oderunt vos : fugietis, nemine persequente.	17 ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם
18 Sin autem nec sic obedieritis mihi, addam correptiones vestras septuplum propter peccata vestra,	18 ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם
19 et conteram superbiam duritiæ vestræ. Daboque vobis cælum desuper sicut ferrum, et terram æneam.	19 ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה
20 Consumetur incassum labor vester, non proferet terra germen, nec arbores poma præbebunt.	20 ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו
21 Si ambulaveritis ex adverso mihi, nec volueritis audire me, addam plagas vestras in septuplum propter peccata vestra :	21 ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם
22 immittamque in vos bestias agri, quæ consumant vos, et pecora vestra, et ad paucitatem cuncta redigant, desertæque fiant viæ vestræ.	22 והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם
23 Quod si nec sic volueritis recipere disciplinam, sed ambulaveritis ex adverso mihi :	23 ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי
24 ego quoque contra vos adversus incedam, et percutiam vos septies propter peccata vestra,	24 והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם
25 inducamque super vos gladium ultorem fœderis mei. Cumque confugeritis in urbes, mittam pestilentiam in medio vestri, et trademini in manibus hostium,	25 והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב
26 postquam confregero baculum panis vestri : ita ut decem mulieres in uno clibano coquant panes, et reddant eos ad pondus : et comedetis, et non saturabimini.	26 בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו
27 Sin autem nec per hæc audieritis me, sed ambulaveritis contra me :	27 ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי
28 et ego incedam adversus vos in furore contrario, et corripiam vos septem plagis propter peccata vestra :	28 והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם
29 ita ut comedatis carnes filiorum vestrorum et filiarum vestrarum.	29 ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו
30 Destruam excelsa vestra, et simulacra confringam. Cadetis inter ruinas idolorum vestrorum, et abominabitur vos anima mea,	30 והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם
31 in tantum ut urbes vestras redigam in solitudinem, et deserta faciam sanctuaria vestra, nec recipiam ultra odorem suavissimum.	31 ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם
32 Disperdamque terram vestram, et stupebunt super ea inimici vestri, cum habitatores illius fuerint.	32 והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה
33 Vos autem dispergam in gentes, et evaginabo post vos gladium, eritque terra vestra deserta, et civitates vestræ dirutæ.	33 ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה
34 Tunc placebunt terræ sabbata sua cunctis diebus solitudinis suæ : quando fueritis	34 אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה
35 in terra hostili, sabbatizabit, et requiescet in sabbatis solitudinis suæ, eo quod non requieverit in sabbatis vestris quando habitabatis in ea.	35 כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה
36 Et qui de vobis remanserint, dabo pavorem in cordibus eorum in regionibus hostium, terrebit eos sonitus folii volantis, et ita fugient quasi gladium : cadent, nullo persequente,	36 והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף
37 et corruent singuli super fratres suos, quasi bella fugientes, nemo vestrum inimicis audebit resistere.	37 וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם
38 Peribitis inter gentes, et hostilis vos terra consumet.	38 ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם
39 Quod si et de iis aliqui remanserint, tabescent in iniquitatibus suis, in terra inimicorum suorum, et propter peccata patrum suorum et sua affligentur :	39 והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו
40 donec confiteantur iniquitates suas, et majorum suorum, quibus prævaricati sunt in me, et ambulaverunt ex adverso mihi.	40 והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי
41 Ambulabo igitur et ego contra eos, et inducam illos in terram hostilem, donec erubescat incircumcisa mens eorum : tunc orabunt pro impietatibus suis.	41 אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם
42 Et recordabor fœderis mei, quod pepigi cum Jacob, et Isaac, et Abraham. Terræ quoque memor ero :	42 וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר
43 quæ cum relicta fuerit ab eis, complacebit sibi in sabbatis suis, patiens solitudinem propter illos. Ipsi vero rogabunt pro peccatis suis, eo quod abjecerint judicia mea, et leges meas despexerint.	43 והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם
44 Et tamen etiam cum essent in terra hostili, non penitus abjeci eos, neque sic despexi ut consumerentur, et irritum facerent pactum meum cum eis. Ego enim sum Dominus Deus eorum,	44 ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם
45 et recordabor fœderis mei pristini, quando eduxi eos de terra Ægypti in conspectu gentium, ut essem Deus eorum. Ego Dominus. Hæc sunt judicia atque præcepta et leges quas dedit Dominus inter se et filios Israël in monte Sinai per manum Moysi.	45 וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה
	46 אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה