Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 36

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר	1 Addens quoque Eliu, hæc locutus est :
2 כַּתַּר־לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עֹוד לֶאֱלֹוהַּ מִלִּים	2 Sustine me paululum, et indicabo tibi : adhuc enim habeo quod pro Deo loquar.
3 אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחֹוק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן־צֶדֶק	3 Repetam scientiam meam a principio, et operatorem meum probabo justum.
4 כִּי־אָמְנָם לֹא־שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעֹות עִמָּךְ	4 Vere enim absque mendacio sermones mei, et perfecta scientia probabitur tibi.
5 הֶן־אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב	5 Deus potentes non abjicit, cum et ipse sit potens :
6 לֹא־יְחַיֶּה רָשָׁע וּמִשְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּן	6 sed non salvat impios, et judicium pauperibus tribuit.
7 לֹא־יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת־מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ	7 Non auferet a justo oculos suos : et reges in solio collocat in perpetuum, et illi eriguntur.
8 וְאִם־אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי־עֹנִי	8 Et si fuerint in catenis, et vinciantur funibus paupertatis,
9 וַיַּגֵּד לָהֶם פָּעֳלָם וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּרוּ	9 indicabit eis opera eorum, et scelera eorum, quia violenti fuerunt.
10 וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּי־יְשֻׁבוּן מֵאָוֶן	10 Revelabit quoque aurem eorum, ut corripiat : et loquetur, ut revertantur ab iniquitate.
11 אִם־יִשְׁמְעוּ וְיַעֲבֹדוּ יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטֹּוב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים	11 Si audierint et observaverint, complebunt dies suos in bono, et annos suos in gloria :
12 וְאִם־לֹא יִשְׁמְעוּ בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ וְיִגְוְעוּ כִּבְלִי־דָעַת	12 si autem non audierint, transibunt per gladium, et consumentur in stultitia.
13 וְחַנְפֵי־לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם	13 Simulatores et callidi provocant iram Dei, neque clamabunt cum vincti fuerint.
14 תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים	14 Morietur in tempestate anima eorum, et vita eorum inter effeminatos.
15 יְחַלֵּץ עָנִי בְעָנְיֹו וְיִגֶל בַּלַּחַץ אָזְנָם	15 Eripiet de angustia sua pauperem, et revelabit in tribulatione aurem ejus.
16 וְאַף הֲסִיתְךָ ׀ מִפִּי־צָר רַחַב לֹא־מוּצָק תַּחְתֶּיהָ וְנַחַת לְחָנְךָ מָלֵא דָשֶׁן	16 Igitur salvabit te de ore angusto latissime, et non habente fundamentum subter se : requies autem mensæ tuæ erit plena pinguedine.
17 וְדִין־רָשָׁע מָלֵאתָ דִּין וּמִשְׁפָּט יִתְמֹכוּ	17 Causa tua quasi impii judicata est : causam judiciumque recipies.
18 כִּי־חֵמָה פֶּן־יְסִיתְךָ בְסָפֶק וְרָב־כֹּפֶר אַל־יַטֶּךָּ	18 Non te ergo superet ira ut aliquem opprimas : nec multitudo donorum inclinet te.
19 הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי־כֹחַ	19 Depone magnitudinem tuam absque tribulatione, et omnes robustos fortitudine.
20 אַל־תִּשְׁאַף הַלָּיְלָה לַעֲלֹות עַמִּים תַּחְתָּם	20 Ne protrahas noctem, ut ascendant populi pro eis.
21 הִשָּׁמֶר אַל־תֵּפֶן אֶל־אָוֶן כִּי־עַל־זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי	21 Cave ne declines ad iniquitatem : hanc enim cœpisti sequi post miseriam.
22 הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחֹו מִי כָמֹהוּ מֹורֶה	22 Ecce Deus excelsus in fortitudine sua, et nullus ei similis in legislatoribus.
23 מִי־פָקַד עָלָיו דַּרְכֹּו וּמִי־אָמַר פָּעַלְתָּ עַוְלָה	23 Quis poterit scrutari vias ejus ? aut quis potest ei dicere : Operatus es iniquitatem ?
24 זְכֹר כִּי־תַשְׂגִּיא פָעֳלֹו אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִׁים	24 Memento quod ignores opus ejus, de quo cecinerunt viri.
25 כָּל־אָדָם חָזוּ־בֹו אֱנֹושׁ יַבִּיט מֵרָחֹוק	25 Omnes homines vident eum : unusquisque intuetur procul.
26 הֶן־אֵל גִּיא וְלֹא נֵדָע מִסְפַּר שָׁנָיו וְלֹא־חֵקֶר	26 Ecce Deus magnus vincens scientiam nostram : numerus annorum ejus inæstimabilis.
27 כִּי יְגָרַע נִטְפֵי־מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדֹו	27 Qui aufert stillas pluviæ, et effundit imbres ad instar gurgitum,
28 אֲשֶׁר־יִזְּלוּ שְׁחָקִים יִרְעֲפוּ עֲלֵי ׀ אָדָם רָב	28 qui de nubibus fluunt quæ prætexunt cuncta desuper.
29 אַף אִם־יָבִין מִפְרְשֵׂי־עָב תְּשֻׁאֹות סֻכָּתֹו	29 Si voluerit extendere nubes quasi tentorium suum,
30 הֵן־פָּרַשׂ עָלָיו אֹורֹו וְשָׁרְשֵׁי הַיָּם כִּסָּה	30 et fulgurare lumine suo desuper, cardines quoque maris operiet.
31 כִּי־בָם יָדִין עַמִּים יִתֶּן־אֹכֶל לְמַכְבִּיר	31 Per hæc enim judicat populos, et dat escas multis mortalibus.
32 עַל־כַּפַּיִם כִּסָּה־אֹור וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ	32 In manibus abscondit lucem, et præcepit ei ut rursus adveniat.
33 יַגִּיד עָלָיו רֵעֹו מִקְנֶה אַף עַל־עֹולֶה	33 Annuntiat de ea amico suo, quod possessio ejus sit, et ad eam possit ascendere.