Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 36

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר	1 Addens quoque Eliu haec locutus est:
2 כַּתַּר־לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עֹוד לֶאֱלֹוהַּ מִלִּים	2 “ Sustine me paululum, et indicabo tibi: adhuc enim habeo quod pro Deo loquar.
3 אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחֹוק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן־צֶדֶק	3 Repetam scientiam meam a longe et Factori meo tribuam iustitiam.
4 כִּי־אָמְנָם לֹא־שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעֹות עִמָּךְ	4 Vere enim absque mendacio sermones mei, et perfectus scientia adest tecum.
5 הֶן־אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב	5 Deus potens est; non abicit, potens virtute cordis.
6 לֹא־יְחַיֶּה רָשָׁע וּמִשְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּן	6 Non vivere faciet impium, sed iudicium pauperibus tribuit.
7 לֹא־יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת־מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ	7 Non auferet a iusto oculos suos et reges in solio collocat in perpetuum, et illi eriguntur.
8 וְאִם־אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי־עֹנִי	8 Et si fuerint vincti compedibus et vinciantur funibus paupertatis,
9 וַיַּגֵּד לָהֶם פָּעֳלָם וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּרוּ	9 indicabit eis opera eorum et scelera eorum, quia violenti fuerunt.
10 וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּי־יְשֻׁבוּן מֵאָוֶן	10 Revelabit quoque aurem eorum, ut corripiat, et loquetur, ut revertantur ab iniquitate.
11 אִם־יִשְׁמְעוּ וְיַעֲבֹדוּ יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטֹּוב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים	11 Si audierint et observaverint, complebunt dies suos in bono et annos suos in deliciis.
12 וְאִם־לֹא יִשְׁמְעוּ בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ וְיִגְוְעוּ כִּבְלִי־דָעַת	12 Si autem non audierint, transibunt per canalem mortis et consumentur in stultitia.
13 וְחַנְפֵי־לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם	13 Impii corde sibi reponent iram Dei neque clamabunt, cum vincti fuerint.
14 תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים	14 Morietur in iuventute anima eorum, et vita eorum in adulescentia.
15 יְחַלֵּץ עָנִי בְעָנְיֹו וְיִגֶל בַּלַּחַץ אָזְנָם	15 Eripiet de angustia sua pauperem et revelabit in tribulatione aurem eius.
16 וְאַף הֲסִיתְךָ ׀ מִפִּי־צָר רַחַב לֹא־מוּצָק תַּחְתֶּיהָ וְנַחַת לְחָנְךָ מָלֵא דָשֶׁן	16 Igitur salvabit te de ore angusto, amplitudo et non angustiae erunt sub te; requies autem mensae tuae erit plena pinguedine.
17 וְדִין־רָשָׁע מָלֵאתָ דִּין וּמִשְׁפָּט יִתְמֹכוּ	17 Causa tua quasi impii iudicata est, causam iudiciumque tenebunt.
18 כִּי־חֵמָה פֶּן־יְסִיתְךָ בְסָפֶק וְרָב־כֹּפֶר אַל־יַטֶּךָּ	18 Cave, ne te seducat abundantia, nec multitudo donorum inclinet te.
19 הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי־כֹחַ	19 Nonne proferetur clamor tuus nisi in angustia? Et omnes conatus roboris?
20 אַל־תִּשְׁאַף הַלָּיְלָה לַעֲלֹות עַמִּים תַּחְתָּם	20 Ne inhies nocti, ut ascendat turba pro eis.
21 הִשָּׁמֶר אַל־תֵּפֶן אֶל־אָוֶן כִּי־עַל־זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי	21 Cave, ne declines ad iniquitatem; propter hoc enim expertus es miseriam.
22 הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחֹו מִי כָמֹהוּ מֹורֶה	22 Ecce, Deus excelsus in fortitudine sua. Quis ei similis doctor?
23 מִי־פָקַד עָלָיו דַּרְכֹּו וּמִי־אָמַר פָּעַלְתָּ עַוְלָה	23 Quis poterit scrutari vias eius, aut quis potest ei dicere: “Operatus es iniquitatem”?
24 זְכֹר כִּי־תַשְׂגִּיא פָעֳלֹו אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִׁים	24 Memento, ut magnifices opus eius, de quo cecinerunt viri.
25 כָּל־אָדָם חָזוּ־בֹו אֱנֹושׁ יַבִּיט מֵרָחֹוק	25 Omnes homines vident eum, unusquisque intuetur procul.
26 הֶן־אֵל גִּיא וְלֹא נֵדָע מִסְפַּר שָׁנָיו וְלֹא־חֵקֶר	26 Ecce, Deus magnus vincens scientiam nostram; numerus annorum eius inaestimabilis.
27 כִּי יְגָרַע נִטְפֵי־מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדֹו	27 Qui aufert stillas pluviae et effundit imbres ad instar fluminis,
28 אֲשֶׁר־יִזְּלוּ שְׁחָקִים יִרְעֲפוּ עֲלֵי ׀ אָדָם רָב	28 quos nubes effundunt, stillantes super homines multos.
29 אַף אִם־יָבִין מִפְרְשֵׂי־עָב תְּשֻׁאֹות סֻכָּתֹו	29 Profecto quis intellegit dilatationem nubium, strepitum tabernaculi eius?
30 הֵן־פָּרַשׂ עָלָיו אֹורֹו וְשָׁרְשֵׁי הַיָּם כִּסָּה	30 Ecce extendit circum se lumen suum et fundamenta maris texit.
31 כִּי־בָם יָדִין עַמִּים יִתֶּן־אֹכֶל לְמַכְבִּיר	31 Per haec enim iudicat populos et dat escas copiose.
32 עַל־כַּפַּיִם כִּסָּה־אֹור וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ	32 In manibus abscondit lucem et praecipit ei, ut percutiat.
33 יַגִּיד עָלָיו רֵעֹו מִקְנֶה אַף עַל־עֹולֶה	33 Fragor eius de eo annuntiat, zelans ira contra iniquitatem.