Esodo 12

LA SACRA BIBBIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Il Signore disse a Mosè ed Aronne nel paese d'Egitto:	1 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר
2 "Questo mese, per voi, sarà in testa ai mesi, per voi sarà il primo tra i mesi dell'anno.	2 החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה
3 Parlate a tutta la comunità d'Israele dicendo: "Il dieci di questo mese ognuno prenda per sé un agnello per famiglia, un agnello per casa.	3 דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית
4 Se la famiglia è poco numerosa per consumare un agnello, si prenderà chi abita più vicino alla propria casa, secondo il numero delle persone: calcolerete la quantità di agnello che ognuno può mangiare.	4 ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה
5 Sarà un agnello integro, maschio, di un anno, e lo prenderete dalle pecore o dalle capre.	5 שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו
6 Lo conserverete presso di voi fino al quattordicesimo giorno di questo mese, e tutta l'assemblea della comunità d'Israele lo sgozzerà tra le due sere.	6 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים
7 Prenderà poi del sangue e lo metterà sui due stipiti e sull'architrave di quelle case dove lo si mangerà.	7 ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם
8 In quella notte mangerà la carne arrostita al fuoco, mangerà azzimi con erbe amare.	8 ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו
9 Non mangiatene però cruda o cotta nell'acqua, ma solo arrostita al fuoco, con la testa, le zampe e gli intestini.	9 אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו
10 Non ne farete avanzare per il mattino, e quello che sarà rimasto al mattino lo brucerete nel fuoco.	10 ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו
11 Così lo mangerete: con i vostri fianchi cinti, i sandali ai piedi, il bastone in mano. Lo mangerete in fretta. E' la Pasqua del Signore.	11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה
12 In quella notte attraverserò il paese d'Egitto e colpirò ogni primogenito in terra d'Egitto, dall'uomo alla bestia, e farò giustizia di tutti gli dèi d'Egitto: io, il Signore.	12 ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה
13 E il sangue sarà per voi un segno sulle case nelle quali siete: vedrò il sangue e vi oltrepasserò e non ci sarà per voi un flagello del distruttore, quando colpirò il paese d'Egitto.	13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים
14 Quel giorno sarà per voi un memoriale, e lo festeggerete come festa del Signore: nelle vostre generazioni lo festeggerete come prescrizione perenne".	14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו
15 "Per sette giorni mangerete azzimi. Nel primo giorno farete sparire il lievito dalle vostre case, perché chiunque mangerà del lievitato, dal primo al settimo giorno, quella persona sarà recisa da Israele.	15 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי
16 Nel primo giorno avrete una convocazione sacra, e anche nel settimo giorno avrete una convocazione sacra. Non si farà nessun lavoro: solo quello che si dovrà mangiare da ognuno, quello solo sarà fatto.	16 וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם
17 Osserverete gli Azzimi, perché proprio in questo giorno ho fatto uscire le vostre schiere dal paese d'Egitto: osserverete questo giorno come prescrizione perenne per le vostre generazioni.	17 ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם
18 Nel primo mese, il quattordicesimo giorno del mese, alla sera, mangerete azzimi fino al ventunesimo giorno del mese, alla sera.	18 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב
19 Per sette giorni non si troverà lievito nelle vostre case, perché chiunque mangerà del lievitato, quella persona sarà recisa dalla comunità d'Israele, immigrato o nativo del paese.	19 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ
20 Non mangerete nessun genere di lievitato; ovunque abiterete, mangerete azzimi".	20 כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות
21 Mosè chiamò tutti gli anziani d'Israele e disse loro: "Tirate fuori e prendete un animale del gregge per le vostre famiglie, e immolate la Pasqua.	21 ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח
22 Poi prenderete un mazzo d'issopo, lo intingerete nel sangue che è nel catino e spruzzerete l'architrave e i due stipiti con il sangue che è nel catino, e nessuno di voi uscirà dalla porta di casa fino al mattino.	22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר
23 Il Signore passerà per colpire l'Egitto, vedrà il sangue che è sull'architrave e sui due stipiti, passerà oltre la porta e non farà entrare il distruttore nelle vostre case per colpire.	23 ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף
24 Osserverete questo come una prescrizione, per te e i tuoi figli, per sempre.	24 ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם
25 Quando entrerete nella terra che il Signore vi darà, come ho detto, osserverete questo rito.	25 והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת
26 E quando i vostri figli vi diranno: "Che cos'è questo rito?",	26 והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם
27 direte: "E' il sacrificio della Pasqua del Signore, che passò oltre le case dei figli d'Israele in Egitto, quando colpì l'Egitto e risparmiò le nostre case". Il popolo si inginocchiò e adorò.	27 ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו
28 I figli d'Israele se ne andarono e fecero come il Signore aveva ordinato a Mosè e ad Aronne. Così fecero.	28 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו
29 A metà della notte il Signore colpì tutti i primogeniti nel paese d'Egitto, dal primogenito del faraone, che siede sul suo trono, fino al primogenito del prigioniero che è in carcere, e tutti i primogeniti degli animali.	29 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה
30 Il faraone si alzò di notte, lui, tutti i suoi servi e tutto l'Egitto, e ci fu un grande grido nell'Egitto, perché non c'era casa dove non ci fosse un morto.	30 ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת
31 E chiamò Mosè ed Aronne di notte e disse: "Alzatevi ed uscite dal mezzo del mio popolo, voi e i figli d'Israele, e andate a servire il Signore, secondo quanto avete detto.	31 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם
32 Prendete anche il vostro gregge e il vostro armento, come avete detto, andate e benedite anche me".	32 גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי
33 Gli Egiziani fecero forza sul popolo per mandarli via in fretta dal paese, perché dicevano: "Moriamo tutti quanti".	33 ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים
34 Il popolo portò via la sua pasta prima che lievitasse, con la loro madia avvolta nelle loro vesti sulle loro spalle.	34 וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם
35 I figli d'Israele fecero come aveva detto Mosè e chiesero agli Egiziani oggetti d'argento, oggetti d'oro e vestiti.	35 ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת
36 Il Signore fece trovare grazia al popolo agli occhi degli Egiziani, che accolsero le loro domande. E spogliarono gli Egiziani.	36 ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים
37 I figli d'Israele partirono da Ramses verso Succot in seicentomila a piedi, solo uomini, senza contare i figli.	37 ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף
38 Anche una gran folla salì con loro, greggi e armenti, una gran quantità di bestiame.	38 וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד
39 E fecero cuocere la pasta, che avevano portato via dall'Egitto, schiacciate azzime, poiché non avevano lievito: li avevano infatti scacciati dall'Egitto e non avevano potuto attardarsi; non si erano fatte neppure le provviste di viaggio.	39 ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם
40 Il soggiorno dei figli d'Israele in Egitto fu di quattrocentotrent'anni.	40 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה
41 Alla fine dei quattrocentotrent'anni, proprio in quel giorno, tutte le schiere del Signore uscirono dalla terra d'Egitto.	41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים
42 Una notte di veglia fu per il Signore, quando li fece uscire dalla terra d'Egitto: questa deve essere una notte di veglia in onore del Signore per tutti i figli d'Israele nelle loro generazioni.	42 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם
43 Il Signore disse a Mosè e ad Aronne: "Questa è la prescrizione della Pasqua: nessuno straniero ne mangerà.	43 ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו
44 Ma ogni schiavo acquistato con denaro, dopo averlo circonciso, potrà mangiarne.	44 וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו
45 L'avventizio e il mercenario non ne mangeranno.	45 תושב ושכיר לא יאכל בו
46 Si mangerà in una sola casa: non si porterà la carne fuori di casa. Non gli si spezzerà nessun osso.	46 בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו
47 Tutta la comunità d'Israele la celebrerà.	47 כל עדת ישראל יעשו אתו
48 Se un forestiero dimorante presso di te vuole celebrare la Pasqua del Signore, si circoncida ogni suo maschio, e allora si avvicini per celebrarla, e sarà come un nativo del paese: ma nessun incirconciso ne potrà mangiare.	48 וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו
49 Ci sarà una sola legge per il nativo e per lo straniero che risiede in mezzo a voi".	49 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם
50 I figli d'Israele fecero come il Signore aveva ordinato a Mosè e ad Aronne. Fecero così.	50 ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו
51 Proprio in quel giorno il Signore fece uscire i figli d'Israele dalla terra d'Egitto, secondo le loro schiere.	51 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם