Livre de Job 4

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Eliphaz de Témân prit la parole et dit:	1 ויען אליפז התימני ויאמר
2 Si on t'adresse la parole, le supporteras-tu? Mais qui pourrait garder le silence!	2 הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל
3 Vois, tu faisais la leçon à beaucoup d'autres, tu rendais vigueur aux mains débiles;	3 הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק
4 tes propos redressaient l'homme qui chancelle, fortifiaient les genoux qui ploient.	4 כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ
5 Et maintenant, ton tour venu, tu perds patience, atteint toi-même, te voilà tout bouleversé!	5 כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל
6 Ta piété ne t'inspire-t-elle pas confiance, ta vie intègre n'est-elle pas ton assurance?	6 הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך
7 Souviens-toi: quel est l'innocent qui a péri? Où donc a-t-on vu des justes exterminés?	7 זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו
8 Je parle d'expérience: ceux qui labourent l'iniquité et sèment le malheur, les moissonnent.	8 כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו
9 Sous l'haleine de Dieu ils périssent, au souffle de sa colère ils sont anéantis.	9 מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו
10 Les rugissements du lion, les cris du fauve, comme les crocs des lionceaux sont brisés.	10 שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו
11 Le lion périt faute de proie, et les petits de la lionne se dispersent.	11 ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו
12 J'ai eu aussi une révélation furtive, mon oreille en a perçu le murmure.	12 ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו
13 A l'heure où les rêves agitent confusément l'esprit, quand une torpeur envahit les humains,	13 בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים
14 un frisson d'épouvante me saisit et remplit tous mes os d'effroi.	14 פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד
15 Un souffle glissa sur ma face, hérissa le poil de ma chair.	15 ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי
16 Quelqu'un se dressa... je ne reconnus pas son visage, mais l'image restait devant mes yeux. Unsilence... puis une voix se fit entendre:	16 יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע
17 "Un mortel est-il juste devant Dieu, en face de son Auteur, un homme serait-il pur?	17 האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר
18 A ses serviteurs mêmes, Dieu ne fait pas confiance, et il convainc ses anges d'égarement.	18 הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה
19 Que dire des hôtes de ces maisons d'argile, posées elles-mêmes sur la poussière? On les écrase commeune mite;	19 אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש
20 un jour suffit à les pulvériser. A jamais ils disparaissent, car nul ne les ramène,	20 מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו
21 Leur piquet de tente est arraché, et ils meurent dénués de sagesse."	21 הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה