Job 10

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Mi alma está asqueada de la vida, quiero dar libre curso a mi queja, expresaré toda mi amargura.	1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי
2 Diré a Dios: «No me condenes, dame a conocer por qué me recriminas».	2 אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני
3 ¿Es un placer para ti oprimir, despreciar la obra de tus manos y favorecer el designio de los malvados?	3 הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת
4 ¿Acaso tienes ojos de carne? ¿Ves tú las cosas como las ven los hombres?	4 העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה
5 ¿Son tus días como los de un mortal y tus años como los días de un hombre,	5 הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר
6 para que estés al acecho de mi culpa y vayas en busca de mi pecado,	6 כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש
7 aún sabiendo que no soy culpable y que nadie puede librar de tu mano?	7 על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל
8 Tus manos me modelaron y me hicieron, y luego, cambiando de parecer, me destruyes.	8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני
9 Acuérdate que me hiciste de la arcilla y que me harás retornar al polvo.	9 זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני
10 ¿Acaso no me derramaste como leche y me cuajaste como el queso?	10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני
11 Me revestiste de piel y de carne y me tejiste con huesos y tendones.	11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני
12 Me diste la vida y me trataste con amor, y tu solicitud preservó mi aliento.	12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי
13 ¡Pero tú ocultabas alto en tu corazón, ahora comprendo lo que tenías pensado!	13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך
14 Si yo peco, tú me vigilas y no me absuelves de mi culpa.	14 אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני
15 Si soy culpable, ¡ay de mí! Si soy inocente, tampoco puedo alzar cabeza, saturado de ignominia, embriagado de aflicción.	15 אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי
16 Si me levanto, tú me cazas como un león y redoblas contra mi tu asombroso poder.	16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי
17 Suscitas contra mí nuevos testigos, acrecientas tu furor contra mí y me atacas con tropas de relevo.	17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי
18 ¿Por qué me sacaste del seno materno? Yo habría expirado sin que nadie me viera,	18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני
19 sería como si nunca hubiera existido, me habrían llevado del vientre a la tumba.	19 כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל
20 ¡Duran tan poco los días de mi vida! ¡Apártate de mí! Así podré sonreír un poco,	20 הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט
21 antes que me vaya, para no volver, a la región de las tinieblas y las sombras,	21 בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות
22 a la tierra de la oscuridad y el desorden, donde la misma claridad es tiniebla.	22 ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל