Ecclésiaste 3

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Il y a sous le soleil un moment pour tout, et un temps pour chaque entreprise:	1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים
2 un temps pour naître, et un temps pour mourir; un temps pour planter, un autre pour déraciner la plante;	2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע
3 un temps pour tuer, et un temps pour soigner; un temps pour démolir, et un temps pour bâtir;	3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות
4 un temps pour pleurer, et un temps pour rire; un temps pour le deuil, et un temps pour la danse;	4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד
5 un temps pour jeter les pierres, un autre pour les ramasser; un temps pour les embrassements, un temps pour s’en abstenir;	5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק
6 un temps pour chercher, et un temps pour perdre; un temps pour conserver, un temps pour se débarrasser;	6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך
7 un temps pour déchirer, et un temps pour recoudre; un temps pour se taire, et un temps pour parler;	7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר
8 un temps pour aimer, et un temps pour haïr; un temps pour la guerre, et un temps pour la paix:	8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום
9 à la fin, quel profit retirera-t-on de ses peines?	9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל
10 J’ai bien considéré la tâche que Dieu impose aux humains pour les humilier.	10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו
11 Toute œuvre de lui vient bien en son temps, mais il a mis l’éternité dans leur cœur; or l’homme ne trouve pas le sens de l’œuvre divine depuis le début jusqu’à la fin.	11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף
12 J’ai vu alors que leur vrai bien est la joie - et de faire le bien durant leur vie.	12 ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו
13 Si quelqu’un peut manger et boire, s’il trouve le bonheur dans son travail, c’est là un don de Dieu.	13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא
14 J’ai vu que tout ce que Dieu fait est là pour toujours; il n’y a rien à ajouter, rien à supprimer. Et Dieu agit de façon qu’on le respecte.	14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו
15 Ce qui est a déjà existé; ce qui sera a déjà été; Dieu va rechercher dans ce qui était passé.	15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף
16 J’ai vu d’autres choses sous le soleil: à la place du droit on trouve l’injustice; au siège de la justice on trouve le méchant.	16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע
17 Et je me suis dit en moi-même: Dieu jugera le juste et le méchant, car il y a temps pour toute chose, et rien n’échappe à son jugement.	17 אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם
18 Je me suis dit en moi-même, pensant à ce qu’est l’homme: Dieu les met à l’épreuve, il leur montre qu’ils ne sont que des bêtes.	18 אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם
19 Car les fils d’Adam et la bête ont le même sort; la mort est pour l’un comme pour l’autre. Le souffle est le même et l’homme n’a rien de plus que la bête. Voilà encore une chose qui n’a pas de sens,	19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל
20 que tout aille au même endroit. Tout est venu de la poussière, tout est retourné en poussière.	20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר
21 Qui dira si pour l’homme le souffle part vers les hauteurs, et si pour la bête il retombe à la terre?	21 מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ
22 Et j’ai vu que l’homme n’a rien de plus à espérer que de jouir du fruit de ses travaux; telle est sa part. Mais ce qu’il y aura après, qui le lui fera voir?	22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו