John 6

CATHOLIC PUBLIC DOMAIN	MODERN HEBREW BIBLE
1 After these things, Jesus traveled across the sea of Galilee, which is the Sea of Tiberias.	1 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה
2 And a great multitude was following him, for they saw the signs that he was accomplishing toward those who were infirm.	2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים
3 Therefore, Jesus went onto a mountain, and he sat down there with his disciples.	3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו
4 Now the Passover, the feast day of the Jews, was near.	4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא
5 And so, when Jesus had lifted up his eyes and had seen that a very great multitude came to him, he said to Philip, “From where should we buy bread, so that these may eat?”	5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל
6 But he said this to test him. For he himself knew what he would do.	6 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה
7 Philip answered him, “Two hundred denarii of bread would not be sufficient for each of them to receive even a little.”	7 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט
8 One of his disciples, Andrew, the brother of Simon Peter, said to him:	8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס
9 “There is a certain boy here, who has five barley loaves and two fish. But what are these among so many?”	9 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה
10 Then Jesus said, “Have the men sit down to eat.” Now, there was much grass in that place. And so the men, in number about five thousand, sat down to eat.	10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר
11 Therefore, Jesus took the bread, and when he had given thanks, he distributed it to those who were sitting down to eat; similarly also, from the fish, as much as they wanted.	11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם
12 Then, when they were filled, he said to his disciples, “Gather the fragments that are left over, lest they be lost.”	12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה
13 And so they gathered, and they filled twelve baskets with the fragments of the five barley loaves, which were left over from those who had eaten.	13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם
14 Therefore, those men, when they had seen that Jesus had accomplished a sign, they said, “Truly, this one is the Prophet who is to come into the world.”	14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם
15 And so, when he realized that they were going to come and take him away and make him king, Jesus fled back to the mountain, by himself alone.	15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו
16 Then, when evening arrived, his disciples descended to the sea.	16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום
17 And when they had climbed into a boat, they went across the sea to Capernaum. And darkness had now arrived, and Jesus had not returned to them.	17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם
18 Then the sea was stirred up by a great wind that was blowing.	18 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת
19 And so, when they had rowed about twenty-five or thirty stadia, they saw Jesus walking on the sea, and drawing near to the boat, and they were afraid.	19 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו
20 But he said to them: “It is I. Do not be afraid.”	20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו
21 Therefore, they were willing to receive him into the boat. But immediately the boat was at the land to which they were going.	21 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה
22 On the next day, the crowd which was standing across the sea saw that there were no other small boats in that place, except one, and that Jesus had not entered into the boat with his disciples, but that his disciples had departed alone.	22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה
23 Yet truly, other boats came over from Tiberias, next to the place where they had eaten the bread after the Lord gave thanks.	23 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון
24 Therefore, when the crowd had seen that Jesus was not there, nor his disciples, they climbed into the small boats, and they went to Capernaum, seeking Jesus.	24 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע
25 And when they had found him across the sea, they said to him, “Rabbi, when did you come here?”	25 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם
26 Jesus answered them and said: “Amen, amen, I say to you, you seek me, not because you have seen signs, but because you have eaten from the bread and were satisfied.	26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו
27 Do not work for food that perishes, but for that which endures to eternal life, which the Son of man will give to you. For God the Father has sealed him.”	27 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים
28 Therefore, they said to him, “What should we do, so that we may labor in the works of God?”	28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים
29 Jesus responded and said to them, “This is the work of God, that you believe in him whom he sent.”	29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו
30 And so they said to him: “Then what sign will you do, so that we may see it and believe in you? What will you work?	30 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל
31 Our fathers ate manna in the desert, just as it has been written, ‘He gave them bread from heaven to eat.’ ”	31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל
32 Therefore, Jesus said to them: “Amen, amen, I say to you, Moses did not give you bread from heaven, but my Father gives you the true bread from heaven.	32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי
33 For the bread of God is he who descends from heaven and gives life to the world.”	33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם
34 And so they said to him, “Lord, give us this bread always.”	34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה
35 Then Jesus said to them: “I am the bread of life. Whoever comes to me shall not hunger, and whoever believes in me shall never thirst.	35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד
36 But I say to you, that even though you have seen me, you do not believe.	36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו
37 All that the Father gives to me shall come to me. And whoever comes to me, I will not cast out.	37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה
38 For I descended from heaven, not to do my own will, but the will of him who sent me.	38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי
39 Yet this is the will of the Father who sent me: that I should lose nothing out of all that he has given to me, but that I should raise them up on the last day.	39 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון
40 So then, this is the will of my Father who sent me: that everyone who sees the Son and believes in him may have eternal life, and I will raise him up on the last day.”	40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון
41 Therefore, the Jews murmured about him, because he had said: “I am the living bread, who descended from heaven.”	41 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים
42 And they said: “Is this not Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? Then how can he say: ‘For I descended from heaven?’ ”	42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי
43 And so Jesus responded and said to them: “Do not choose to murmur among yourselves.	43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו
44 No one is able to come to me, unless the Father, who has sent me, has drawn him. And I will raise him up on the last day.	44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון
45 It has been written in the Prophets: ‘And they shall all be taught by God.’ Everyone who has listened and learned from the Father comes to me.	45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי
46 Not that anyone has seen the Father, except he who is from God; this one has seen the Father.	46 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים
47 Amen, amen, I say to you, whoever believes in me has eternal life.	47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים
48 I am the bread of life.	48 אנכי הוא לחם החיים
49 Your fathers ate manna in the desert, and they died.	49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו
50 This is the bread which descends from heaven, so that if anyone will eat from it, he may not die.	50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות
51 I am the living bread, who descended from heaven.	51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם
52 If anyone eats from this bread, he shall live in eternity. And the bread that I will give is my flesh, for the life of the world.”	52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל
53 Therefore, the Jews debated among themselves, saying, “How can this man give us his flesh to eat?”	53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם
54 And so, Jesus said to them: “Amen, amen, I say to you, unless you eat the flesh of the Son of man and drink his blood, you will not have life in you.	54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון
55 Whoever eats my flesh and drinks my blood has eternal life, and I will raise him up on the last day.	55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה
56 For my flesh is true food, and my blood is true drink.	56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו
57 Whoever eats my flesh and drinks my blood abides in me, and I in him.	57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי
58 Just as the living Father has sent me and I live because of the Father, so also whoever eats me, the same shall live because of me.	58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם
59 This is the bread that descends from heaven. It is not like the manna that your fathers ate, for they died. Whoever eats this bread shall live forever.”	59 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום
60 He said these things when he was teaching in the synagogue at Capernaum.	60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו
61 Therefore, many of his disciples, upon hearing this, said: “This saying is difficult,” and, “Who is able to listen to it?”	61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול
62 But Jesus, knowing within himself that his disciples were murmuring about this, said to them: “Does this offend you?	62 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים
63 Then what if you were to see the Son of man ascending to where he was before?	63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה
64 It is the Spirit who gives life. The flesh does not offer anything of benefit. The words that I have spoken to you are spirit and life.	64 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו
65 But there are some among you who do not believe.” For Jesus knew from the beginning who were unbelieving and which one would betray him.	65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי
66 And so he said, “For this reason, I said to you that no one is able to come to me, unless it has been given to him by my Father.”	66 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו
67 After this, many of his disciples went back, and they no longer walked with him.	67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני
68 Therefore, Jesus said to the twelve, “Do you also want to go away?”	68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך
69 Then Simon Peter answered him: “Lord, to whom would we go? You have the words of eternal life.	69 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי
70 And we have believed, and we recognize that you are the Christ, the Son of God.”	70 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא
71 Jesus answered them: “Have I not chosen you twelve? And yet one among you is a devil.”	71 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר
72 Now he was speaking about Judas Iscariot, the son of Simon. For this one, even though he was one of the twelve, was about to betray him.