| 1 ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות | 1 Habitando já Davide no seu palácio, disse ao profeta Natan: Eu habito numa casa de cedro, e a arca da aliança do Senhor está sob uma tenda. |
| 2 ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך | 2 Natan respondeu a Davide: Faze tudo o que tens no teu coração, porque Deus é contigo. |
| 3 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר | 3 Porém, naquela noite, o Senhor falou a Natan, dizendo: |
| 4 לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת | 4 Vai, e dize a Davide, meu servo: Isto diz o Senhor: Tu não me edificarás uma casa para eu habitar. |
| 5 כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן | 5 Nunca habitei em casa desde o tempo em que libertei Israel (do Egito), até ao presente, mas tenho sempre andado, de lugar em lugar, debaixo duma tenda, |
| 6 בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים | 6 morando com todo o Israel. Porventura dirigi eu alguma palavra a algum dos juízes de Israel, a quem tinha mandado que apascentassem o meu povo, dizendo-lhe: Por que não me edificais vós uma casa de cedro? |
| 7 ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל | 7 Agora, pois, dirás assim ao meu servo Davide: Eis o que diz o Senhor dos exércitos: Quando tu conduzias os rebanhos a pastar, eu te escolhi para seres chefe do meu povo de Israel; |
| 8 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ | 8 fui contigo, por onde quer que andavas, e extingui, à tua vista, todos os teus inimigos e fiz o teu nome tão ilustre como o dum dos grandes da terra. |
| 9 ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה | 9 Dei um lugar fixo ao meu povo de Israel, no qual está confirmado, em que habita, e donde nunca mais será removido (se obedecer à minha lei); nem os filhos da iniquidade o oprimirão, como antes, |
| 10 ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה | 10 no tempo em que dei juízes ao meu povo de Israel. Humilhei todos os teus inimigos, e declaro-te que o Senhor há-de fundar para ti uma casa (estável). |
| 11 והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו | 11 Quando os teus dias estiverem completos para ires para teus pais, eu suscitarei um do teu sangue, que será dos teus filhos, e estabelecerei o seu reino. |
| 12 הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם | 12 Esse me edificará uma casa, e firmarei o seu trono para sempre. |
| 13 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך | 13 Eu serei seu pai, e ele será meu filho; não tirarei dele a minha misericórdia, como a tirei de (Saul) teu predecessor, |
| 14 והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם | 14 mas eu o estabelecerei na minha casa e no meu reino para sempre, e o seu trono será imóvel perpètuamente. |
| 15 ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל דויד | 15 Natan referiu a Davide todas estas palavras e toda esta visão. |
| 16 ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם | 16 Tendo ido o rei Davide diante do Senhor e tendo ali parado, disse: Quem sou eu, Senhor Deus, e que casa é a minha, para que me faças tais coisas? |
| 17 ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים | 17 Mas isto pareceu ainda pouco em tua presença, e por isso falaste sobre a casa de teu servo, para o futuro, e me fizeste mais notável do que todos os homens, Senhor Deus. |
| 18 מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת | 18 Que mais pode desejar Davide, tendo tu glorificado assim o teu servo? Tu conheces, Senhor, o teu servo. |
| 19 יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות | 19 Senhor, por amor do teu servo, conforme o teu coração, procedeste com tanta magnificência, e quiseste que ele conhecesse todas estas maravilhas. |
| 20 יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו | 20 Senhor, não há outro semelhante a ti, não há outro Deus senão tu, entre todos aqueles de quem temos ouvido falar. |
| 21 ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים | 21 Que outro povo há, pois, como o teu povo de Israel, nação única na terra, para a qual se encaminhou Deus, para a livrar, para a fazer o seu povo e para, pelo seu poder e pelos seus terrores, expulsar as nações de diante dela, a quem tinha livrado do Egito? |
| 22 ותתן את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים | 22 Estabeleceste o teu povo de Israel por teu povo para sempre, e tu, ó Senhor, te constituiste o seu Deus. |
| 23 ועתה יהוה הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת | 23 Agora, Senhor, confirmei para sempre a promessa que fizeste a teu servo e à sua casa, e faze o que disseste. |
| 24 ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך | 24 Para sempre permaneça e seja glorificado o teu nome, e diga-se: O Senhor dos exércitos é o Deus de Israel, e a casa de Davide, seu servo, permanece sempre estável diante dele. |
| 25 כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך | 25 Tu mesmo, Senhor meu Deus, revelaste ao ouvido do teu servo que lhe edificarias uma casa, e, por isso, o teu servo se encheu de confiança, para orar em tua presença. |
| 26 ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת | 26 Agora, pois, ó Senhor, tu és Deus (infalível), e tu prometeste tão grandes benefícios ao teu servo! |
| 27 ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם | 27 Abençoa, (então) a casa do teu servo, para que subsista sempre diante de ti, porque, abençoando-a tu, ó Senhor, para sempre será abençoada. |
