Divrei Hayamim (דברי הימים) - 1 Cronache 17

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות	1 Now when David was dwelling in his house, he said to Nathan the prophet: Behold I dwell in a house of cedar : and the ark of the covenant of the Lord is under skins.
2 ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך	2 And Nathan said to David: Do all that is in thy heart: for God is with thee.
3 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר	3 Now that night the word of God came to Nathan, saying:
4 לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת	4 Go, and speak to David my servant: Thus saith the Lord: Thou shalt not build me a house to dwell in.
5 כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן	5 For I have not remained in a house from the time that I brought up Israel, to this day: but I have been always changing places in a tabernacle, and in a tent,
6 בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים	6 Abiding with all Israel. Did I ever speak to any one, of all the judges of Israel, whom I charged to feed my people, saying: Why have you not built me a house of cedar?
7 ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל	7 Now therefore thus shalt thou say to my servant David: Thus saith the Lord of hosts: I took thee from the pastures, from following the flock, that thou shouldst be ruler of my people Israel.
8 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ	8 And I have been with thee whithersoever thou hast gone: and have slain all thy enemies before thee, and have made thee a name like that of one of the great ones that are renowned in the earth.
9 ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה	9 And I have given a place to my people Israel: they shall be planted, and shall dwell therein, and shall be moved no more, neither shall the children of iniquity waste them, as at the beginning,
10 ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה	10 Since the days that I gave judges to my people Israel, and have humbled all thy enemies. And I declare to thee, that the Lord will build thee a house.
11 והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו	11 And when thou shalt have ended thy days to go to thy fathers, I will raise up thy seed after thee, which shall be of thy sons: and I will establish his kingdom.
12 הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם	12 He shall build me a house, and I will establish his throne for ever.
13 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך	13 I will be to him a father, and he shall be to me a son: and I will not take my mercy away from him, as I took it from him that was before thee.
14 והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם	14 But I will settle him in my house, and in my kingdom for ever: and his throne shall be most firm for ever.
15 ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל דויד	15 According to all these words, and according to all this vision, so did Nathan speak to David.
16 ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם	16 And king David came and sat before the Lord, and said: Who am I, O Lord God, and what is my house, that thou shouldst give such things to me?
17 ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים	17 But even this hath seemed little in thy sight, and therefore thou hast also spoken concerning the house of thy servant for the time to come: and best made me remarkable above all men, O Lord God.
18 מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת	18 What can David add more, seeing thou hast thus glorified thy servant, and known him?
19 יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות	19 O Lord, for thy servant's sake, according to thy own heart, thou hast shewn all this magnificence, and wouldst have all the great things to be known.
20 יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו	20 O Lord there is none like thee: and there is no other God beside thee, of all whom we have heard of with our ears.
21 ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים	21 For what other nation is there upon earth like thy people Israel, whom God went to deliver, and make a people for himself, and by his greatness and terrors cast out nations before their face whom he had delivered out of Egypt?
22 ותתן את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים	22 And thou hast made thy people Israel to be thy own people for ever, and thou, O Lord, art become their God.
23 ועתה יהוה הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת	23 Now therefore, O Lord, let the word which thou hast spoken to thy servant, and concerning his house, be established for ever, and do as thou hast said.
24 ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך	24 And let thy name remain and be magnified for ever: and let it be said: The Lord of hosts is God of Israel, and the house of David his servant remaineth before him.
25 כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך	25 For thou, O Lord my God, hast revealed to the ear of thy servant, that thou wilt build him a house: and therefore thy servant hath found confidence to pray before thee.
26 ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת	26 And now O Lord, thou art God: and thou hast promised to thy servant such great benefits.
27 ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם	27 And thou hast begun to bless the house of thy servant, that it may be always before thee: for seeing thou blessest it, O Lord, it shall be blessed for ever.