Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 38

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיַּעַן־יְהוָה אֶת־אִיֹּוב [מִן כ] [הַסְּעָרָה כ] (מִן ׀ ק) (הַסְּעָרָה ק) וַיֹּאמַר	1 Respondens autem Dominus Job de turbine, dixit :
2 מִי זֶה ׀ מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי־דָעַת	2 Quis est iste involvens sententias sermonibus imperitis ?
3 אֱזָר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהֹודִיעֵנִי	3 Accinge sicut vir lumbos tuos : interrogabo te, et responde mihi.
4 אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ בִינָה	4 Ubi eras quando ponebam fundamenta terræ ? indica mihi, si habes intelligentiam.
5 מִי־שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אֹו מִי־נָטָה עָלֶיהָ קָּו	5 Quis posuit mensuras ejus, si nosti ? vel quis tetendit super eam lineam ?
6 עַל־מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אֹו מִי־יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ	6 Super quo bases illius solidatæ sunt ? aut quis demisit lapidem angularem ejus,
7 בְּרָן־יַחַד כֹּוכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל־בְּנֵי אֱלֹהִים	7 cum me laudarent simul astra matutina, et jubilarent omnes filii Dei ?
8 וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחֹו מֵרֶחֶם יֵצֵא	8 Quis conclusit ostiis mare, quando erumpebat quasi de vulva procedens ;
9 בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשֹׁו וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתֹו	9 cum ponerem nubem vestimentum ejus, et caligine illud quasi pannis infantiæ obvolverem ?
10 וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם	10 Circumdedi illud terminis meis, et posui vectem et ostia,
11 וָאֹמַר עַד־פֹּה תָבֹוא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא־יָשִׁית בִּגְאֹון גַּלֶּיךָ	11 et dixi : Usque huc venies, et non procedes amplius, et hic confringes tumentes fluctus tuos.
12 הְמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר [יִדַּעְתָּה כ] [שַׁחַר כ] (יִדַּעְתָּ ק) (הַשַּׁחַר ק) מְקֹמֹו	12 Numquid post ortum tuum præcepisti diluculo, et ostendisti auroræ locum suum ?
13 לֶאֱחֹז בְּכַנְפֹות הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה	13 Et tenuisti concutiens extrema terræ, et excussisti impios ex ea ?
14 תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חֹותָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמֹו לְבוּשׁ	14 Restituetur ut lutum signaculum, et stabit sicut vestimentum :
15 וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אֹורָם וּזְרֹועַ רָמָה תִּשָּׁבֵר	15 auferetur ab impiis lux sua, et brachium excelsum confringetur.
16 הֲבָאתָ עַד־נִבְכֵי־יָם וּבְחֵקֶר תְּהֹום הִתְהַלָּכְתָּ	16 Numquid ingressus es profunda maris, et in novissimis abyssi deambulasti ?
17 הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי־מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה	17 Numquid apertæ sunt tibi portæ mortis, et ostia tenebrosa vidisti ?
18 הִתְבֹּנַנְתָּ עַד־רַחֲבֵי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ כֻלָּהּ	18 Numquid considerasti latitudinem terræ ? indica mihi, si nosti, omnia :
19 אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן־אֹור וְחֹשֶׁךְ אֵי־זֶה מְקֹמֹו	19 in qua via lux habitet, et tenebrarum quis locus sit :
20 כִּי תִקָּחֶנּוּ אֶל־גְּבוּלֹו וְכִי־תָבִין נְתִיבֹות בֵּיתֹו	20 ut ducas unumquodque ad terminos suos, et intelligas semitas domus ejus.
21 יָדַעְתָּ כִּי־אָז תִּוָּלֵד וּמִסְפַּר יָמֶיךָ רַבִּים	21 Sciebas tunc quod nasciturus esses, et numerum dierum tuorum noveras ?
22 הֲבָאתָ אֶל־אֹצְרֹות שָׁלֶג וְאֹצְרֹות בָּרָד תִּרְאֶה	22 Numquid ingressus es thesauros nivis, aut thesauros grandinis aspexisti,
23 אֲשֶׁר־חָשַׂכְתִּי לְעֶת־צָר לְיֹום קְרָב וּמִלְחָמָה	23 quæ præparavi in tempus hostis, in diem pugnæ et belli ?
24 אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אֹור יָפֵץ קָדִים עֲלֵי־אָרֶץ	24 Per quam viam spargitur lux, dividitur æstus super terram ?
25 מִי־פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלֹות	25 Quis dedit vehementissimo imbri cursum, et viam sonantis tonitrui,
26 לְהַמְטִיר עַל־אֶרֶץ לֹא־אִישׁ מִדְבָּר לֹא־אָדָם בֹּו	26 ut plueret super terram absque homine in deserto, ubi nullus mortalium commoratur ;
27 לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא	27 ut impleret inviam et desolatam, et produceret herbas virentes ?
28 הֲיֵשׁ־לַמָּטָר אָב אֹו מִי־הֹולִיד אֶגְלֵי־טָל	28 Quis est pluviæ pater ? vel quis genuit stillas roris ?
29 מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר מַיִם מִי יְלָדֹו	29 De cujus utero egressa est glacies ? et gelu de cælo quis genuit ?
30 כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהֹום יִתְלַכָּדוּ	30 In similitudinem lapidis aquæ durantur, et superficies abyssi constringitur.
31 הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנֹּות כִּימָה אֹו־מֹשְׁכֹות כְּסִיל תְּפַתֵּחַ	31 Numquid conjungere valebis micantes stellas Pleiadas, aut gyrum Arcturi poteris dissipare ?
32 הֲתֹצִיא מַזָּרֹות בְּעִתֹּו וְעַיִשׁ עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם	32 Numquid producis luciferum in tempore suo, et vesperum super filios terræ consurgere facis ?
33 הֲיָדַעְתָּ חֻקֹּות שָׁמָיִם אִם־תָּשִׂים מִשְׁטָרֹו בָאָרֶץ	33 Numquid nosti ordinem cæli, et pones rationem ejus in terra ?
34 הֲתָרִים לָעָב קֹולֶךָ וְשִׁפְעַת־מַיִם תְּכַסֶּךָּ	34 Numquid elevabis in nebula vocem tuam, et impetus aquarum operiet te ?
35 הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ	35 Numquid mittes fulgura, et ibunt, et revertentia dicent tibi : Adsumus ?
36 מִישָׁ־ת בַּטֻּחֹות חָכְמָה אֹו מִי־נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה	36 Quis posuit in visceribus hominis sapientiam ? vel quis dedit gallo intelligentiam ?
37 מִי־יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה וְנִבְלֵי מַיִם מִי יַשְׁכִּיב	37 Quis enarrabit cælorum rationem ? et concentum cæli quis dormire faciet ?
38 בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ	38 Quando fundebatur pulvis in terra, et glebæ compingebantur ?
39 הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא	39 Numquid capies leænæ prædam, et animam catulorum ejus implebis,
40 כִּי־יָשֹׁחוּ בַמְּעֹונֹות יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמֹו־אָרֶב	40 quando cubant in antris, et in specubus insidiantur ?
41 מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידֹו כִּי־ [יְלָדֹו כ] (יְלָדָיו ק) אֶל־אֵל יְשַׁוֵּעוּ יִתְעוּ לִבְלִי־אֹכֶל	41 Quis præparat corvo escam suam, quando pulli ejus clamant ad Deum, vagantes, eo quod non habeant cibos ?