Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 38

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיַּעַן־יְהוָה אֶת־אִיֹּוב [מִן כ] [הַסְּעָרָה כ] (מִן ׀ ק) (הַסְּעָרָה ק) וַיֹּאמַר	1 Respondens autem Dominus Iob de turbine dixit:
2 מִי זֶה ׀ מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי־דָעַת	2 “ Quis est iste obscurans consilium sermonibus imperitis?
3 אֱזָר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהֹודִיעֵנִי	3 Accinge sicut vir lumbos tuos; interrogabo te, et edoce me.
4 אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ בִינָה	4 Ubi eras, quando ponebam fundamenta terrae? Indica mihi, si habes intellegentiam.
5 מִי־שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אֹו מִי־נָטָה עָלֶיהָ קָּו	5 Quis posuit mensuras eius, si nosti? Vel quis tetendit super eam lineam?
6 עַל־מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אֹו מִי־יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ	6 Super quo bases illius solidatae sunt? Aut quis demisit lapidem angularem eius,
7 בְּרָן־יַחַד כֹּוכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל־בְּנֵי אֱלֹהִים	7 cum clamarent simul astra matutina, et iubilarent omnes filii Dei?
8 וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחֹו מֵרֶחֶם יֵצֵא	8 Quis conclusit ostiis mare, quando erumpebat quasi de visceribus procedens,
9 בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשֹׁו וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתֹו	9 cum ponerem nubem vestimentum eius et caligine illud quasi fascia obvolverem?
10 וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם	10 Definivi illud terminis meis et posui vectem et ostia
11 וָאֹמַר עַד־פֹּה תָבֹוא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא־יָשִׁית בִּגְאֹון גַּלֶּיךָ	11 et dixi: Usque huc venies et non procedes amplius et hic confringes tumentes fluctus tuos.
12 הְמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר [יִדַּעְתָּה כ] [שַׁחַר כ] (יִדַּעְתָּ ק) (הַשַּׁחַר ק) מְקֹמֹו	12 Numquid in diebus tuis praecepisti diluculo et assignasti aurorae locum suum,
13 לֶאֱחֹז בְּכַנְפֹות הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה	13 et, cum extrema terrae teneres, excussi sunt impii ex ea?
14 תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חֹותָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמֹו לְבוּשׁ	14 Vertetur in lutum signatum et stabit sicut vestimentum.
15 וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אֹורָם וּזְרֹועַ רָמָה תִּשָּׁבֵר	15 Cohibetur ab impiis lux sua, et brachium excelsum confringetur.
16 הֲבָאתָ עַד־נִבְכֵי־יָם וּבְחֵקֶר תְּהֹום הִתְהַלָּכְתָּ	16 Numquid ingressus es scaturigines maris et in novissimis abyssi deambulasti?
17 הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי־מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה	17 Numquid apertae sunt tibi portae mortis, et ostia tenebrosa vidisti?
18 הִתְבֹּנַנְתָּ עַד־רַחֲבֵי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ כֻלָּהּ	18 Numquid considerasti latitudinem terrae? Indica mihi, si nosti omnia:
19 אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן־אֹור וְחֹשֶׁךְ אֵי־זֶה מְקֹמֹו	19 In qua via lux habitet, et tenebrarum quis locus sit;
20 כִּי תִקָּחֶנּוּ אֶל־גְּבוּלֹו וְכִי־תָבִין נְתִיבֹות בֵּיתֹו	20 ut ducas unumquodque ad terminos suos et intellegas semitas domus eius?
21 יָדַעְתָּ כִּי־אָז תִּוָּלֵד וּמִסְפַּר יָמֶיךָ רַבִּים	21 Novisti, nam tunc natus eras, et numerus dierum tuorum multus!
22 הֲבָאתָ אֶל־אֹצְרֹות שָׁלֶג וְאֹצְרֹות בָּרָד תִּרְאֶה	22 Numquid ingressus es thesauros nivis aut thesauros grandinis aspexisti,
23 אֲשֶׁר־חָשַׂכְתִּי לְעֶת־צָר לְיֹום קְרָב וּמִלְחָמָה	23 quae praeparavi in tempus angustiae, in diem pugnae et belli?
24 אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אֹור יָפֵץ קָדִים עֲלֵי־אָרֶץ	24 Per quam viam spargitur lux, diffunditur ventus urens super terram?
25 מִי־פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלֹות	25 Quis dedit vehementissimo imbri cursum et viam fulmini tonanti,
26 לְהַמְטִיר עַל־אֶרֶץ לֹא־אִישׁ מִדְבָּר לֹא־אָדָם בֹּו	26 ut plueret super terram absque homine, in deserto, ubi nullus mortalium commoratur,
27 לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא	27 ut impleret inviam et desolatam et produceret herbas in terra arida?
28 הֲיֵשׁ־לַמָּטָר אָב אֹו מִי־הֹולִיד אֶגְלֵי־טָל	28 Quis est pluviae pater, vel quis genuit stillas roris?
29 מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר מַיִם מִי יְלָדֹו	29 De cuius sinu egressa est glacies, et pruinam de caelo quis genuit?
30 כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהֹום יִתְלַכָּדוּ	30 In similitudinem lapidis aquae durantur, et superficies abyssi constringitur.
31 הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנֹּות כִּימָה אֹו־מֹשְׁכֹות כְּסִיל תְּפַתֵּחַ	31 Numquid coniungere valebis nexus stellarum Pleiadum aut funiculum Arcturi poteris solvere?
32 הֲתֹצִיא מַזָּרֹות בְּעִתֹּו וְעַיִשׁ עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם	32 Numquid produces Coronam in tempore suo et Ursam cum filiis ducis tu?
33 הֲיָדַעְתָּ חֻקֹּות שָׁמָיִם אִם־תָּשִׂים מִשְׁטָרֹו בָאָרֶץ	33 Numquid nosti leges caeli et pones scripturam eius in terra?
34 הֲתָרִים לָעָב קֹולֶךָ וְשִׁפְעַת־מַיִם תְּכַסֶּךָּ	34 Numquid elevabis in nebula vocem tuam, et impetus aquarum operiet te?
35 הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ	35 Numquid mittes fulgura, et ibunt et dicent tibi: “Adsumus!”?
36 מִישָׁ־ת בַּטֻּחֹות חָכְמָה אֹו מִי־נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה	36 Quis posuit in visceribus ibis sapientiam, vel quis dedit gallo intellegentiam?
37 מִי־יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה וְנִבְלֵי מַיִם מִי יַשְׁכִּיב	37 Quis recensebit nubes in sapientia, et utres caeli quis declinabit,
38 בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ	38 quando funditur pulvis in solidum, et glebae compinguntur?
39 הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא	39 Numquid capies leaenae praedam et animam catulorum eius implebis,
40 כִּי־יָשֹׁחוּ בַמְּעֹונֹות יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמֹו־אָרֶב	40 quando cubant in antris et in specubus insidiantur?
41 מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידֹו כִּי־ [יְלָדֹו כ] (יְלָדָיו ק) אֶל־אֵל יְשַׁוֵּעוּ יִתְעוּ לִבְלִי־אֹכֶל	41 Quis praeparat corvo escam suam, quando pulli eius clamant ad Deum vagantes, eo quod non habeant cibos?