Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 4

MODERN HEBREW BIBLE	SAGRADA BIBLIA
1 וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה	1 Jesus pôs-se novamente a ensinar, à beira do mar, e aglomerou-se junto dele tão grande multidão, que ele teve de entrar numa barca, no mar, e toda a multidão ficou em terra na praia.
2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם	2 E ensinava-lhes muitas coisas em parábolas. Dizia-lhes na sua doutrina:
3 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע	3 Ouvi: Saiu o semeador a semear.
4 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו	4 Enquanto lançava a semente, uma parte caiu à beira do caminho, e vieram as aves e a comeram.
5 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה	5 Outra parte caiu no pedregulho, onde não havia muita terra; o grão germinou logo, porque a terra não era profunda;
6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש	6 mas, assim que o sol despontou, queimou-se e, como não tivesse raiz, secou.
7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי	7 Outra parte caiu entre os espinhos; estes cresceram, sufocaram-na e o grão não deu fruto.
8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה	8 Outra caiu em terra boa e deu fruto, cresceu e desenvolveu-se; um grão rendeu trinta, outro sessenta e outro cem.
9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	9 E dizia: Quem tem ouvidos para ouvir, ouça!
10 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל	10 Quando se acharam a sós, os que o cercavam e os Doze indagaram dele o sentido da parábola.
11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים	11 Ele disse-lhes: A vós é revelado o mistério do Reino de Deus, mas aos que são de fora tudo se lhes propõe em parábolas.
12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם	12 Desse modo, eles olham sem ver, escutam sem compreender, sem que se convertam e lhes seja perdoado.
13 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם	13 E acrescentou: Não entendeis essa parábola? Como entendereis então todas as outras?
14 הזרע הוא זרע את הדבר	14 O semeador semeia a palavra.
15 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם	15 Alguns se encontram à beira do caminho, onde ela é semeada; apenas a ouvem, vem Satanás tirar a palavra neles semeada.
16 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו	16 Outros recebem a semente em lugares pedregosos; quando a ouvem, recebem-na com alegria;
17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו	17 mas não têm raiz em si, são inconstantes, e assim que se levanta uma tribulação ou uma perseguição por causa da palavra, eles tropeçam.
18 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר	18 Outros ainda recebem a semente entre os espinhos; ouvem a palavra,
19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו	19 mas as preocupações mundanas, a ilusão das riquezas, as múltiplas cobiças sufocam-na e a tornam infrutífera.
20 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה	20 Aqueles que recebem a semente em terra boa escutam a palavra, acolhem-na e dão fruto, trinta, sessenta e cem por um.
21 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה	21 Dizia-lhes ainda: Traz-se porventura a candeia para ser colocada debaixo do alqueire ou debaixo da cama? Não é para ser posta no candeeiro?
22 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי	22 Porque nada há oculto que não deva ser descoberto, nada secreto que não deva ser publicado.
23 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע	23 Se alguém tem ouvidos para ouvir, que ouça.
24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים	24 Ele prosseguiu: Atendei ao que ouvis: com a medida com que medirdes, vos medirão a vós, e ainda se vos acrescentará.
25 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו	25 Pois, ao que tem, se lhe dará; e ao que não tem, se lhe tirará até o que tem.
26 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה	26 Dizia também: O Reino de Deus é como um homem que lança a semente à terra.
27 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע	27 Dorme, levanta-se, de noite e de dia, e a semente brota e cresce, sem ele o perceber.
28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת	28 Pois a terra por si mesma produz, primeiro a planta, depois a espiga e, por último, o grão abundante na espiga.
29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר	29 Quando o fruto amadurece, ele mete-lhe a foice, porque é chegada a colheita.
30 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה	30 Dizia ele: A quem compararemos o Reino de Deus? Ou com que parábola o representaremos?
31 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ	31 É como o grão de mostarda que, quando é semeado, é a menor de todas as sementes.
32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו	32 Mas, depois de semeado, cresce, torna-se maior que todas as hortaliças e estende de tal modo os seus ramos, que as aves do céu podem abrigar-se à sua sombra.
33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע	33 Era por meio de numerosas parábolas desse gênero que ele lhes anunciava a palavra, conforme eram capazes de compreender.
34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל	34 E não lhes falava, a não ser em parábolas; a sós, porém, explicava tudo a seus discípulos.
35 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר	35 À tarde daquele dia, disse-lhes: Passemos para o outro lado.
36 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו	36 Deixando o povo, levaram-no consigo na barca, assim como ele estava. Outras embarcações o escoltavam.
37 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה	37 Nisto surgiu uma grande tormenta e lançava as ondas dentro da barca, de modo que ela já se enchia de água.
38 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד	38 Jesus achava-se na popa, dormindo sobre um travesseiro. Eles acordaram-no e disseram-lhe: Mestre, não te importa que pereçamos?
39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה	39 E ele, despertando, repreendeu o vento e disse ao mar: Silêncio! Cala-te! E cessou o vento e seguiu-se grande bonança.
40 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה	40 Ele disse-lhes: Como sois medrosos! Ainda não tendes fé?
41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו	41 Eles ficaram penetrados de grande temor e cochichavam entre si: Quem é este, a quem até o vento e o mar obedecem?