Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 4

MODERN HEBREW BIBLE	KING JAMES BIBLE
1 וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה	1 And he began again to teach by the sea side: and there was gathered unto him a great multitude, so that he entered into a ship, and sat in the sea; and the whole multitude was by the sea on the land.
2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם	2 And he taught them many things by parables, and said unto them in his doctrine,
3 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע	3 Hearken; Behold, there went out a sower to sow:
4 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו	4 And it came to pass, as he sowed, some fell by the way side, and the fowls of the air came and devoured it up.
5 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה	5 And some fell on stony ground, where it had not much earth; and immediately it sprang up, because it had no depth of earth:
6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש	6 But when the sun was up, it was scorched; and because it had no root, it withered away.
7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי	7 And some fell among thorns, and the thorns grew up, and choked it, and it yielded no fruit.
8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה	8 And other fell on good ground, and did yield fruit that sprang up and increased; and brought forth, some thirty, and some sixty, and some an hundred.
9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	9 And he said unto them, He that hath ears to hear, let him hear.
10 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל	10 And when he was alone, they that were about him with the twelve asked of him the parable.
11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים	11 And he said unto them, Unto you it is given to know the mystery of the kingdom of God: but unto them that are without, all these things are done in parables:
12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם	12 That seeing they may see, and not perceive; and hearing they may hear, and not understand; lest at any time they should be converted, and their sins should be forgiven them.
13 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם	13 And he said unto them, Know ye not this parable? and how then will ye know all parables?
14 הזרע הוא זרע את הדבר	14 The sower soweth the word.
15 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם	15 And these are they by the way side, where the word is sown; but when they have heard, Satan cometh immediately, and taketh away the word that was sown in their hearts.
16 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו	16 And these are they likewise which are sown on stony ground; who, when they have heard the word, immediately receive it with gladness;
17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו	17 And have no root in themselves, and so endure but for a time: afterward, when affliction or persecution ariseth for the word's sake, immediately they are offended.
18 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר	18 And these are they which are sown among thorns; such as hear the word,
19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו	19 And the cares of this world, and the deceitfulness of riches, and the lusts of other things entering in, choke the word, and it becometh unfruitful.
20 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה	20 And these are they which are sown on good ground; such as hear the word, and receive it, and bring forth fruit, some thirtyfold, some sixty, and some an hundred.
21 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה	21 And he said unto them, Is a candle brought to be put under a bushel, or under a bed? and not to be set on a candlestick?
22 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי	22 For there is nothing hid, which shall not be manifested; neither was any thing kept secret, but that it should come abroad.
23 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע	23 If any man have ears to hear, let him hear.
24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים	24 And he said unto them, Take heed what ye hear: with what measure ye mete, it shall be measured to you: and unto you that hear shall more be given.
25 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו	25 For he that hath, to him shall be given: and he that hath not, from him shall be taken even that which he hath.
26 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה	26 And he said, So is the kingdom of God, as if a man should cast seed into the ground;
27 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע	27 And should sleep, and rise night and day, and the seed should spring and grow up, he knoweth not how.
28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת	28 For the earth bringeth forth fruit of herself; first the blade, then the ear, after that the full corn in the ear.
29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר	29 But when the fruit is brought forth, immediately he putteth in the sickle, because the harvest is come.
30 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה	30 And he said, Whereunto shall we liken the kingdom of God? or with what comparison shall we compare it?
31 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ	31 It is like a grain of mustard seed, which, when it is sown in the earth, is less than all the seeds that be in the earth:
32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו	32 But when it is sown, it groweth up, and becometh greater than all herbs, and shooteth out great branches; so that the fowls of the air may lodge under the shadow of it.
33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע	33 And with many such parables spake he the word unto them, as they were able to hear it.
34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל	34 But without a parable spake he not unto them: and when they were alone, he expounded all things to his disciples.
35 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר	35 And the same day, when the even was come, he saith unto them, Let us pass over unto the other side.
36 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו	36 And when they had sent away the multitude, they took him even as he was in the ship. And there were also with him other little ships.
37 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה	37 And there arose a great storm of wind, and the waves beat into the ship, so that it was now full.
38 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד	38 And he was in the hinder part of the ship, asleep on a pillow: and they awake him, and say unto him, Master, carest thou not that we perish?
39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה	39 And he arose, and rebuked the wind, and said unto the sea, Peace, be still. And the wind ceased, and there was a great calm.
40 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה	40 And he said unto them, Why are ye so fearful? how is it that ye have no faith?
41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו	41 And they feared exceedingly, and said one to another, What manner of man is this, that even the wind and the sea obey him?