| 1 בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה | 1 King Belshazzar made a great feast for a thousand of his lords, and drank wine in front of the thousand. |
| 2 בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה | 2 Belshazzar, when he tasted the wine, commanded that the vessels of gold and of silver which Nebuchadnezzar his father had taken out of the temple in Jerusalem be brought, that the king and his lords, his wives, and his concubines might drink from them. |
| 3 באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה | 3 Then they brought in the golden and silver vessels which had been taken out of the temple, the house of God in Jerusalem; and the king and his lords, his wives, and his concubines drank from them. |
| 4 אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא | 4 They drank wine, and praised the gods of gold and silver, bronze, iron, wood, and stone. |
| 5 בה שעתה נפקו אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה | 5 Immediately the fingers of a man's hand appeared and wrote on the plaster of the wall of the king's palace, opposite the lampstand; and the king saw the hand as it wrote. |
| 6 אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן | 6 Then the king's color changed, and his thoughts alarmed him; his limbs gave way, and his knees knocked together. |
| 7 קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל אנש די יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמונכא די דהבא על צוארה ותלתי במלכותא ישלט | 7 The king cried aloud to bring in the enchanters, the Chaldeans, and the astrologers. The king said to the wise men of Babylon, "Whoever reads this writing, and shows me its interpretation, shall be clothed with purple, and have a chain of gold about his neck, and shall be the third ruler in the kingdom." |
| 8 אדין עללין כל חכימי מלכא ולא כהלין כתבא למקרא ופשרא להודעה למלכא | 8 Then all the king's wise men came in, but they could not read the writing or make known to the king the interpretation. |
| 9 אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין | 9 Then King Belshazzar was greatly alarmed, and his color changed; and his lords were perplexed. |
| 10 מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל יבהלוך רעיונך וזיויך אל ישתנו | 10 The queen, because of the words of the king and his lords, came into the banqueting hall; and the queen said, "O king, live for ever! Let not your thoughts alarm you or your color change. |
| 11 איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא | 11 There is in your kingdom a man in whom is the spirit of the holy gods. In the days of your father light and understanding and wisdom, like the wisdom of the gods, were found in him, and King Nebuchadnezzar, your father, made him chief of the magicians, enchanters, Chaldeans, and astrologers, |
| 12 כל קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די מלכא שם שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה | 12 because an excellent spirit, knowledge, and understanding to interpret dreams, explain riddles, and solve problems were found in this Daniel, whom the king named Belteshazzar. Now let Daniel be called, and he will show the interpretation." |
| 13 באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנתה הוא דניאל די מן בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן יהוד | 13 Then Daniel was brought in before the king. The king said to Daniel, "You are that Daniel, one of the exiles of Judah, whom the king my father brought from Judah. |
| 14 ושמעת עליך די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך | 14 I have heard of you that the spirit of the holy gods is in you, and that light and understanding and excellent wisdom are found in you. |
| 15 וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא כהלין פשר מלתא להחויה | 15 Now the wise men, the enchanters, have been brought in before me to read this writing and make known to me its interpretation; but they could not show the interpretation of the matter. |
| 16 ואנה שמעת עליך די תוכל פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש והמונכא די דהבא על צוארך ותלתא במלכותא תשלט | 16 But I have heard that you can give interpretations and solve problems. Now if you can read the writing and make known to me its interpretation, you shall be clothed with purple, and have a chain of gold about your neck, and shall be the third ruler in the kingdom. |
| 17 באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה | 17 Then Daniel answered before the king, "Let your gifts be for yourself, and give your rewards to another; nevertheless I will read the writing to the king and make known to him the interpretation. |
| 18 אנתה מלכא אלהא עליא מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך | 18 O king, the Most High God gave Nebuchadnezzar your father kingship and greatness and glory and majesty; |
| 19 ומן רבותא די יהב לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין ודחלין מן קדמוהי די הוה צבא הוא קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוה צבא הוה משפיל | 19 and because of the greatness that he gave him, all peoples, nations, and languages trembled and feared before him; whom he would he slew, and whom he would he kept alive; whom he would he raised up, and whom he would he put down. |
| 20 וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה | 20 But when his heart was lifted up and his spirit was hardened so that he dealt proudly, he was deposed from his kingly throne, and his glory was taken from him; |
| 21 ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי ועם ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די ידע די שליט אלהא עליא במלכות אנשא ולמן די יצבה יהקים עליה | 21 he was driven from among men, and his mind was made like that of a beast, and his dwelling was with the wild asses; he was fed grass like an ox, and his body was wet with the dew of heaven, until he knew that the Most High God rules the kingdom of men, and sets over it whom he will. |
| 22 ואנתה ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל קבל די כל דנה ידעת | 22 And you his son, Belshazzar, have not humbled your heart, though you knew all this, |
| 23 ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת | 23 but you have lifted up yourself against the Lord of heaven; and the vessels of his house have been brought in before you, and you and your lords, your wives, and your concubines have drunk wine from them; and you have praised the gods of silver and gold, of bronze, iron, wood, and stone, which do not see or hear or know, but the God in whose hand is your breath, and whose are all your ways, you have not honored. |
| 24 באדין מן קדמוהי שליח פסא די ידא וכתבא דנה רשים | 24 "Then from his presence the hand was sent, and this writing was inscribed. |
| 25 ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין | 25 And this is the writing that was inscribed: MENE, MENE, TEKEL, and PARSIN. |
| 26 דנה פשר מלתא מנא מנה אלהא מלכותך והשלמה | 26 This is the interpretation of the matter: MENE, God has numbered the days of your kingdom and brought it to an end; |
| 27 תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר | 27 TEKEL, you have been weighed in the balances and found wanting; |
| 28 פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס | 28 PERES, your kingdom is divided and given to the Medes and Persians." |
| 29 באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמונכא די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא | 29 Then Belshazzar commanded, and Daniel was clothed with purple, a chain of gold was put about his neck, and proclamation was made concerning him, that he should be the third ruler in the kingdom. |
| 30 בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא | 30 That very night Belshazzar the Chaldean king was slain. |
| 31 ודריוש מדיא קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין | 31 And Darius the Mede received the kingdom, being about sixty-two years old. |
