| 1 בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה | 1 Le roi Baltassar fit un grand festin à mille des grands de sa cour, et chacun buvait selon son âge. |
| 2 בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה | 2 Le roi, déjà pris de vin, ordonna qu'on apportât les vases d'or et d'argent que son père Nabuchodonosor avait enlevés du temple de Jérusalem, afin que le roi, ses grands, ses femmes et ses concubines s'en servissent pour boire. |
| 3 באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה | 3 Alors on apporta les vases d'or et d'argent qui avaient été enlevés du temple de Jérusalem, et le roi, ses grands, ses femmes et ses concubines s'en servirent pour boire. |
| 4 אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא | 4 Ils buvaient du vin et ils louaient leurs dieux d'or et d'argent, d'airain, de fer, de bois et de pierre. |
| 5 בה שעתה נפקו אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה | 5 Au même instant apparurent des doigts et comme la main d'un homme qui écrivait en face du candélabre, sur la paroi du mur de la salle royale, et le roi voyait les doigts de la main qui écrivait. |
| 6 אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן | 6 Alors le visage du roi se changea, et ses pensées le troublèrent, et les jointures de ses reins se relâchèrent, et ses genoux se choquaient l'un l'autre. |
| 7 קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל אנש די יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמונכא די דהבא על צוארה ותלתי במלכותא ישלט | 7 Le roi cria donc avec force qu'on fît venir les mages, les Chaldéens et les augures ; et le roi, prenant la parole, dit aux sages de Babylone : Quiconque lira cette écriture et m'en donnera (une) l'interprétation (manifeste) sera revêtu de pourpre, aura un collier d'or à son cou et sera le troisième dans mon royaume. |
| 8 אדין עללין כל חכימי מלכא ולא כהלין כתבא למקרא ופשרא להודעה למלכא | 8 Tous les sages du roi, étant alors entrés, ne purent ni lire l'écriture, ni en donner l'interprétation au roi. |
| 9 אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין | 9 Aussi le roi Baltassar fut-il très troublé, et son visage fut changé, et les grands furent troublés comme lui. |
| 10 מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל יבהלוך רעיונך וזיויך אל ישתנו | 10 Mais la reine, à cause de ce qui était arrivé au roi et à ses grands, entra dans la salle du festin (éleva la voix) et dit : O roi, vis(vez) éternellement ! Que tes (vos) pensées ne te (vous) troublent pas, et que ton (votre) visage ne se change pas. |
| 11 איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא | 11 Il y a dans ton (votre) royaume un homme qui a en lui l'esprit des dieux saints, et, du temps de ton (votre) père, on a trouvé en lui la science et la sagesse ; aussi le roi Nabuchodonosor, ton (votre) père, l'établit-il chef (prince) des mages, des enchanteurs, des Chaldéens et des augures ; ton (votre) père, dis-je, ô roi ; |
| 12 כל קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די מלכא שם שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה | 12 parce qu'on trouva dans cet homme, dans Daniel, à qui le roi donna le nom de Baltassar, un esprit supérieur (plus étendu), de la prudence, de l'intelligence, le don d'interpréter les songes, de découvrir les secrets et de résoudre les questions les plus difficiles. Qu'on appelle donc maintenant Daniel, et il donnera l'interprétation. |
| 13 באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנתה הוא דניאל די מן בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן יהוד | 13 Daniel fut donc introduit devant le roi ; et le roi lui dit : Es-tu Daniel, l'un des captifs des enfants de Juda, que le roi mon père a amenés de Judée ? |
| 14 ושמעת עליך די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך | 14 On m'a dit de toi que tu as l'esprit des dieux, et qu'il s'est trouvé en toi une science, une intelligence et une sagesse supérieures (plus étendus). |
| 15 וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא כהלין פשר מלתא להחויה | 15 Je viens de faire venir devant moi les sages et les mages, pour lire cette écriture et pour m'en indiquer l'interprétation, et ils n'ont pu me dire quel est le sens des mots. |
| 16 ואנה שמעת עליך די תוכל פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש והמונכא די דהבא על צוארך ותלתא במלכותא תשלט | 16 Mais on m'a dit de toi que tu peux expliquer les choses obscures et résoudre les questions embarrassées ; si donc tu peux lire cette écriture et m'en indiquer l'interprétation, tu seras revêtu de pourpre et tu porteras un collier d'or à ton cou, et tu seras le troisième prince dans mon royaume. |
| 17 באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה | 17 Daniel, répondant à ces paroles, dit en présence du roi : Que tes (vos) présents soient à toi (vous), et donne(z) à un autre les biens de ta (votre) maison ; je te (vous) lirai néanmoins cette écriture, ô roi, et je (vous) t'en indiquerai l'interprétation. |
| 18 אנתה מלכא אלהא עליא מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך | 18 O roi, le Dieu Très-Haut donna à Nabuchodonosor, ton (votre) père, le royaume, la grandeur, la gloire et l'honneur ; |
| 19 ומן רבותא די יהב לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין ודחלין מן קדמוהי די הוה צבא הוא קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוה צבא הוה משפיל | 19 et, à cause de la grandeur qu'il lui avait donnée, tous les peuples, toutes les nations et toutes les langues le craignaient et tremblaient devant lui : il faisait mourir ceux qu'il voulait, il frappait ceux qu'il voulait, il élevait ceux qu'il voulait, et il abaissait ceux qu'il voulait. |
| 20 וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה | 20 Mais, après que son cœur se fut élevé et que son esprit se fut affermi dans l'orgueil, il fut déposé de son trône royal, sa gloire lui fut enlevée, |
| 21 ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי ועם ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די ידע די שליט אלהא עליא במלכות אנשא ולמן די יצבה יהקים עליה | 21 et il fut chassé du milieu (loin) des enfants (fils) des hommes ; son cœur devint semblable à celui des bêtes, et sa demeure fut avec les ânes sauvages (onagres), il mangea l'herbe des champs (du foin) comme un bœuf, et son corps fut trempé de la rosée du ciel, jusqu'à ce qu'il reconnût que le Très-Haut a la puissance sur le royaume des hommes, et qu'il y établit qui il lui plaît. |
| 22 ואנתה ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל קבל די כל דנה ידעת | 22 Toi (Vous) aussi, Baltassar, son fils, tu (vous) n'as(vez) pas humilié ton (votre) cœur, quoique tu (vous) susses (saviez) toutes ces choses ; |
| 23 ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת | 23 mais tu t'es (vous vous êtes) élevé contre le dominateur du ciel ; les vases de sa maison ont été apportés devant toi (vous), et vous y avez bu du vin, toi (vous), tes (vos) grands, tes (vos) femmes et tes (vos) concubines. En même temps tu (vous) as(vez) loué les dieux d'argent et d'or, d'airain et de fer, de bois et de pierre, qui ne voient pas, qui n'entendent pas et qui ne sentent pas, et tu (vous) n'as(vez) pas glorifié (le) Dieu (,) qui tient dans sa main ton (votre) souffle et toutes les (vos) voies. |
| 24 באדין מן קדמוהי שליח פסא די ידא וכתבא דנה רשים | 24 C'est pourquoi il a envoyé l'extrémité (le doigt) de cette (la) main, qui a écrit ce qui est marqué sur la muraille. |
| 25 ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין | 25 Or voici l'écriture qui a été tracée : Mané, Thécel, Pharès. |
| 26 דנה פשר מלתא מנא מנה אלהא מלכותך והשלמה | 26 Et voici l'interprétation de ces mots. Mané : Dieu a compté ton (les jours de votre) règne et y a mis fin. |
| 27 תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר | 27 Thécel : tu (vous) as(vez) été pesé dans la balance, et tu (vous) as(vez) été trouvé trop léger. |
| 28 פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס | 28 Pharès : ton (votre) royaume a été divisé, et donné aux Mèdes et aux Perses. |
| 29 באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמונכא די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא | 29 Alors, par l'ordre du roi, Daniel fut revêtu de pourpre, et on lui mit au cou un collier d'or, et on publia qu'il avait en puissance le troisième rang dans le royaume. |
| 30 בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא | 30 Cette même nuit, Baltassar, roi des Chaldéens, fut tué. |
| 31 ודריוש מדיא קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין | 31 Et Darius le Mède lui succéda dans la royauté, étant âgé de soixante-deux ans. |
