Isaiah (ישעיה) - Isaia 78

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי	1 [Ein Weisheitslied Asafs.] Mein Volk, vernimm meine Weisung! Wendet euer Ohr zu den Worten meines Mundes!
2 אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם	2 Ich öffne meinen Mund zu einem Spruch; ich will die Geheimnisse der Vorzeit verkünden.
3 אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו	3 Was wir hörten und erfuhren, was uns die Väter erzählten,
4 לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה	4 das wollen wir unseren Kindern nicht verbergen, sondern dem kommenden Geschlecht erzählen: die ruhmreichen Taten und die Stärke des Herrn, die Wunder, die er getan hat.
5 ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם	5 Er stellte sein Gesetz auf in Jakob, gab in Israel Weisung und gebot unseren Vätern, ihre Kinder das alles zu lehren,
6 למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם	6 damit das kommende Geschlecht davon erfahre, die Kinder späterer Zeiten; sie sollten aufstehen und es weitergeben an ihre Kinder,
7 וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו	7 damit sie ihr Vertrauen auf Gott setzen, die Taten Gottes nicht vergessen und seine Gebote bewahren
8 ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו	8 und nicht werden wie ihre Väter, jenes Geschlecht voll Trotz und Empörung, das wankelmütige Geschlecht, dessen Geist nicht treu zu Gott hielt.
9 בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב	9 Die Söhne Efraims, Kämpfer mit Pfeil und Bogen, wandten den Rücken am Tag der Schlacht;
10 לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת	10 Gottes Bund hielten sie nicht, sie weigerten sich, seiner Weisung zu folgen.
11 וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם	11 Sie vergaßen die Taten des Herrn, die Wunder, die er sie sehen ließ.
12 נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען	12 Vor den Augen ihrer Väter vollbrachte er Wunder im Land Ägypten, im Gefilde von Zoan.
13 בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד	13 Er spaltete das Meer und führte sie hindurch, er ließ das Wasser fest stehen wie einen Damm.
14 וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש	14 Er leitete sie bei Tag mit der Wolke und die ganze Nacht mit leuchtendem Feuer.
15 יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה	15 Er spaltete Felsen in der Wüste und gab dem Volk reichlich zu trinken wie mit Wassern der Urflut.
16 ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים	16 Er ließ Bäche aus dem Gestein entspringen, ließ Wasser fließen gleich Strömen.
17 ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה	17 Doch sie sündigten weiter gegen ihn, sie trotzten in der Wüste dem Höchsten.
18 וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם	18 In ihrem Herzen versuchten sie Gott, forderten Nahrung für den Hunger.
19 וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר	19 Sie redeten gegen Gott; sie fragten: «Kann uns denn Gott den Tisch decken in der Wüste?
20 הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו	20 Zwar hat er an den Felsen geschlagen, sodass Wasser floss und Bäche strömten. Kann er uns auch Brot verschaffen und sein Volk mit Fleisch versorgen?»
21 לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל	21 Das hörte der Herr und war voll Grimm; Feuer flammte auf gegen Jakob, Zorn erhob sich gegen Israel,
22 כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו	22 weil sie Gott nicht glaubten und nicht auf seine Hilfe vertrauten.
23 ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח	23 Dennoch gebot er den Wolken droben und öffnete die Tore des Himmels.
24 וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו	24 Er ließ Manna auf sie regnen als Speise, er gab ihnen Brot vom Himmel.
25 לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע	25 Da aßen die Menschen Wunderbrot; Gott gab ihnen Nahrung in Fülle.
26 יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן	26 Er ließ den Ostwind losbrechen droben am Himmel, führte in seiner Macht den Südwind herbei,
27 וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף	27 ließ Fleisch auf sie regnen wie Staub, gefiederte Vögel wie Sand am Meer.
28 ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו	28 Er ließ sie mitten ins Lager fallen, rings um Israels Zelte.
29 ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם	29 Da aßen alle und wurden satt; er hatte ihnen gebracht, was sie begehrten.
30 לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם	30 Noch aber hatten sie ihre Gier nicht gestillt, noch war die Speise in ihrem Mund,
31 ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע	31 da erhob sich gegen sie Gottes Zorn; er erschlug ihre Führer und streckte die jungen Männer Israels nieder.
32 בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו	32 Doch sie sündigten trotz allem weiter und vertrauten nicht seinen Wundern.
33 ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה	33 Darum ließ er ihre Tage schwinden wie einen Hauch und ihre Jahre voll Schrecken vergehen.
34 אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל	34 Wenn er dreinschlug, fragten sie nach Gott, kehrten um und suchten ihn.
35 ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם	35 Sie dachten daran, dass Gott ihr Fels ist, Gott, der Höchste, ihr Erlöser.
36 ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו	36 Doch sie täuschten ihn mit falschen Worten und ihre Zunge belog ihn.
37 ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו	37 Ihr Herz hielt nicht fest zu ihm, sie hielten seinem Bund nicht die Treue.
38 והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו	38 Er aber vergab ihnen voll Erbarmen die Schuld und tilgte sein Volk nicht aus. Oftmals ließ er ab von seinem Zorn und unterdrückte seinen Groll.
39 ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב	39 Denn er dachte daran, dass sie nichts sind als Fleisch, nur ein Hauch, der vergeht und nicht wiederkehrt.
40 כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון	40 Wie oft haben sie ihm in der Wüste getrotzt, ihn gekränkt in der Steppe!
41 וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו	41 Immer wieder stellten sie ihn auf die Probe, sie reizten den heiligen Gott Israels.
42 לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר	42 Sie dachten nicht mehr an seine mächtige Hand, an den Tag, als er sie vom Unterdrücker befreite,
43 אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען	43 als er in Ägypten Zeichen tat und Wunder im Gefilde von Zoan:
44 ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון	44 Er verwandelte ihre Flüsse und Bäche in Blut; sie konnten daraus nicht mehr trinken.
45 ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם	45 Er schickte einen Schwarm von Fliegen, der fraß sie auf, ein Heer von Fröschen, das vertilgte sie.
46 ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה	46 Ihre Ernte überließ er den Grillen und den Heuschrecken den Ertrag ihrer Mühen.
47 יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל	47 Ihre Reben zerschlug er mit Hagel, ihre Maulbeerbäume mit Körnern aus Eis.
48 ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים	48 Ihr Vieh überließ er der Pest und ihre Herden den Seuchen.
49 ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים	49 Er ließ die Glut seines Zorns auf sie los: Grimm und Wut und Bedrängnis, Boten des Unheils in Scharen.
50 יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר	50 Er ließ seinem Zorn freien Lauf; er bewahrte sie nicht vor dem Tod und lieferte ihr Leben der Pest aus.
51 ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם	51 Er schlug in Ägypten alle Erstgeburt, in den Zelten Hams die Blüte der Jugend.
52 ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר	52 Dann führte er sein Volk hinaus wie Schafe, leitete sie wie eine Herde durch die Wüste.
53 וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים	53 Er führte sie sicher, sie mussten nichts fürchten, doch ihre Feinde bedeckte das Meer.
54 ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו	54 Er brachte sie in sein heiliges Land, in die Berge, die er erwarb mit mächtiger Hand.
55 ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל	55 Er vertrieb die Völker vor ihnen, ließ in ihren Zelten die Stämme Israels wohnen und teilte ihnen ihr Erbteil zu.
56 וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו	56 Doch sie versuchten Gott und trotzten dem Höchsten; sie hielten seine Satzungen nicht.
57 ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה	57 Wie ihre Väter fielen sie treulos von ihm ab, sie wandten sich ab wie ein Bogen, der versagt.
58 ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו	58 Sie erbitterten ihn mit ihrem Kult auf den Höhen und reizten seine Eifersucht mit ihren Götzen.
59 שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל	59 Als Gott es sah, war er voll Grimm und sagte sich los von Israel.
60 ויטש משכן שלו אהל שכן באדם	60 Er verwarf seine Wohnung in Schilo, das Zelt, wo er unter den Menschen wohnte.
61 ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר	61 Er gab seine Macht in Gefangenschaft, seine heilige Lade fiel in die Hand des Feindes.
62 ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר	62 Er lieferte sein Volk dem Schwert aus; er war voll Grimm über sein Eigentum.
63 בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו	63 Die jungen Männer fraß das Feuer; den jungen Mädchen sang man kein Brautlied.
64 כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה	64 Die Priester wurden mit dem Schwert erschlagen; die Witwen konnten die Toten nicht beweinen.
65 ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין	65 Da erwachte der Herr wie aus dem Schlaf, wie ein Held, der betäubt war vom Wein.
66 ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו	66 Er schlug seine Feinde zurück und gab sie ewiger Schande preis.
67 וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר	67 Das Zelt Josefs verwarf er, dem Stamm Efraim entzog er die Erwählung.
68 ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב	68 Doch den Stamm Juda erwählte er, den Berg Zion, den er liebt.
69 ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם	69 Dort baute er sein hoch aufragendes Heiligtum, so fest wie die Erde, die er für immer gegründet hat.
70 ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן	70 Und er erwählte seinen Knecht David; er holte ihn weg von den Hürden der Schafe,
71 מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו	71 von den Muttertieren nahm er ihn fort, damit er sein Volk Jakob weide und sein Erbe Israel.
72 וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם	72 Er sorgte als Hirt für sie mit lauterem Herzen und führte sie mit klugen Händen.