Isaiah (ישעיה) - Isaia 78

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי	1 Poema de Asaf. Pueblo mío, escucha mi enseñanza, presta atención a las palabras de mi boca:
2 אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם	2 yo voy a recitar un poema, a revelar enigmas del pasado.
3 אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו	3 Lo que hemos oído y aprendido, lo que nos contaron nuestros padres,
4 לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה	4 no queremos ocultarlo a nuestros hijos, lo narraremos a la próxima generación: son las glorias del Señor y su poder, las maravillas que él realizó.
5 ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם	5 El dio una norma a Jacob, estableció una ley en Israel, y ordenó a nuestros padres enseñar estas cosas a sus hijos.
6 למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם	6 Así las aprenderán las generaciones futuras y los hijos que nacerán después; y podrán contarlas a sus propios hijos,
7 וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו	7 para que pongan su confianza en Dios, para que no se olviden de sus proezas y observen sus mandamientos.
8 ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו	8 Así no serán como sus padres, una raza obstinada y rebelde, una raza de corazón inconstante y de espíritu infiel a Dios:
9 בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב	9 como los arqueros de la tribu de Efraím, que retrocedieron en el momento del combate.
10 לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת	10 Ellos no mantuvieron su alianza con Dios, se negaron a seguir su Ley;
11 וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם	11 olvidaron sus proezas y las maravillas que les hizo ver,
12 נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען	12 cuando hizo prodigios a la vista de sus padres, en la tierra de Egipto, en los campos de Tanis:
13 בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד	13 abrió el Mar para darles paso y contuvo las aguas como un dique;
14 וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש	14 de día los guiaba con la nube y de noche, con el resplandor del fuego.
15 יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה	15 Partió las rocas en el desierto y les dio de beber a raudales:
16 ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים	16 sacó manantiales del peñasco, hizo correr las aguas como ríos.
17 ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה	17 Pero volvieron a pecar contra él y a rebelarse contra el Altísimo en el desierto:
18 וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם	18 tentaron a Dios en sus corazones, pidiendo comida a su antojo.
19 וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר	19 Hablaron contra Dios, diciendo: «¿Acaso tiene Dios poder suficiente para preparar una mesa en el desierto?
20 הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו	20 Es verdad que cuando golpeó la roca, brotó el agua y desbordaron los torrentes; pero ¿podrá también darnos pan y abastecer de carne a su pueblo?».
21 לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל	21 El Señor, al oírlos, se indignó, y un fuego se encendió contra Jacob; su enojo se alzó contra Israel,
22 כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו	22 porque no creyeron en Dios ni confiaron en su auxilio.
23 ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח	23 Entonces mandó a las nubes en lo alto y abrió las compuertas del cielo:
24 וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו	24 hizo llover sobre ellos el maná, les dio como alimento un trigo celestial;
25 לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע	25 todos comieron en pan de ángeles, les dio comida hasta saciarlos.
26 יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן	26 Hizo soplar desde el cielo el viento del este, atrajo con su poder el viento del sur;
27 וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף	27 hizo llover sobre ellos carne como polvo y pájaros como arena del mar:
28 ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו	28 los dejó caer en medio del campamento, alrededor de sus carpas.
29 ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם	29 Ellos comieron y se hartaron, pues les dio lo que habían pedido;
30 לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם	30 pero apenas saciaron su avidez, cuando aún estaban con la boca llena,
31 ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע	31 la ira de Dios se desató contra ellos: hizo estragos entre los más fuertes y abatió a lo mejor de Israel.
32 בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו	32 A pesar de todo, volvieron a pecar y no creyeron en sus maravillas;
33 ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה	33 por eso él acabó sus días como un soplo, y sus años en un solo instante.
34 אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל	34 Cuando los hacía morir, lo buscaban y se volvían a él ansiosamente;
35 ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם	35 recordaban que Dios era su Roca, y el Altísimo, su libertador.
36 ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו	36 Pero lo elogiaban de labios para afuera y mentían con sus lenguas;
37 ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו	37 su corazón no era sincero con él y no eran fieles a su alianza.
38 והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו	38 Pero él, que es compasivo, los perdonaba en lugar de exterminarlos; una y otra vez reprimió su enojo y no dio rienda suelta a su furor:
39 ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב	39 sabía que eran simples mortales, un soplo que pasa y ya no vuelve.
40 כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון	40 ¡Cuántas veces lo irritaron en el desierto y lo afligieron en medio de la soledad!
41 וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו	41 Volvían a tentar a Dios y a exasperar al Santo de Israel,
42 לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר	42 sin acordarse de lo que hizo su mano, cuando los rescató de la opresión.
43 אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען	43 Porque él hizo portentos en Egipto y prodigios en los campos de Tanis;
44 ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון	44 convirtió en sangre sus canales, y también sus ríos, para que no bebieran;
45 ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם	45 les mandó tábanos voraces y ranas que hacían estragos.
46 ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה	46 Entregó sus cosechas al pulgón y el fruto de sus trabajos a las langostas;
47 יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל	47 destruyó sus viñedos con el granizo y sus higueras con la helada;
48 ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים	48 desató la peste contra el ganado y la fiebre contra los rebaños.
49 ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים	49 Lanzó contra ellos el ardor de su enojo, su ira, su furor y su indignación –un tropel de mensajeros de desgracias–
50 יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר	50 dando así libre curso a su furor; no los quiso librar de la muerte, hizo que la peste acabara con sus vidas.
51 ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם	51 Hirió a los primogénitos de Egipto, a los hijos mayores de la tierra de Cam;
52 ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר	52 sacó a su pueblo como a un rebaño, y los guió como a ovejas por el desierto:
53 וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים	53 los condujo seguros y sin temor, mientras el Mar cubría a sus adversarios.
54 ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו	54 Los llevó hasta su Tierra santa, hasta la Montaña que adquirió con su mano;
55 ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל	55 delante de ellos expulsó a las naciones, les asignó por sorteo una herencia e instaló en sus carpas a las tribus de Israel.
56 וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו	56 Pero ellos tentaron e irritaron a Dios, no observaron los preceptos del Altísimo;
57 ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה	57 desertaron y fueron traidores como sus padres, se desviaron como un arco fallido.
58 ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו	58 Lo afligieron con sus lugares de culto, le provocaron celos con sus ídolos:
59 שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל	59 Dios lo advirtió y se llenó de indignación, y rechazó duramente a Israel.
60 ויטש משכן שלו אהל שכן באדם	60 Abandonó la Morada de Silo, la Carpa donde habitaba entre los hombres;
61 ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר	61 entregó su Fortaleza al cautiverio, su Arca gloriosa en manos del enemigo
62 ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר	62 Entregó su pueblo a la espada, se enfureció contra su herencia;
63 בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו	63 el fuego devoró a sus jóvenes, y no hubo canto nupcial para sus vírgenes;
64 כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה	64 sus sacerdotes cayeron bajo la espada, y sus viudas no pudieron celebrar el duelo.
65 ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין	65 Pero el Señor se levantó como de un sueño, como un guerrero adormecido por el vino:
66 ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו	66 él hirió al enemigo con la espada, le infligió una derrota completa.
67 וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר	67 Rechazó a los campamentos de José y no eligió a la tribu de Efraím:
68 ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב	68 eligió a la tribu de Judá, a la montaña de Sión, su predilecta.
69 ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם	69 Construyó su Santuario como el cielo en lo alto, como la tierra, que cimentó para siempre;
70 ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן	70 y eligió a David, su servidor, sacándolo de entre los rebaños de ovejas.
71 מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו	71 Cuando iba detrás de las ovejas, lo llamó para que fuera pastor de Jacob, su pueblo, y de Israel, su herencia;
72 וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם	72 él los apacentó con integridad de corazón y los guió con la destreza de su mano.