Vangelo secondo Marco 8

BIBBIA MARTINI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Di que' giorni essendo di nuovo grande la folla, né avendo quelli da mangiare, chiamati a se i discepoli, disse loro:	1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם
2 Mi fa compassione questo popolo: perché sono già tre giorni, che si trattiene con me, e non ha da mangiare.	2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל
3 E se li rimanderò alle case loro digiuni, verran meno per istrada: perocché taluni di essi son venuti da lontano.	3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק
4 E i discepoli gli risposero: E come potrà alcuno qui in una solitudine satollarli di pane?	4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם
5 Ed egli domandò loro: Quanti pani avete? Risposero: Sette.	5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע
6 E ordinò alle turbe, che sedessero per terra. E presi i sette pani, rese le grazie, gli spezzò, e gli diede a' suoi discepoli, perché gli ponesser davanti alle turbe, come li posero.	6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם
7 E avevano ancora alcuni pochi pesciolini: e questi pur benedisse, e ordinò, che fossero distribuiti.	7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה
8 E mangiarono, e si satollarono: e raccolsero degli avanzi, che rimasero, sette sporte.	8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים
9 Or quelli, che avevano mangiato, erano circa quattro mila, e li licenziò.	9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם
10 Ed entrato immediatamente in barca co' suoi discepoli andò dalle parti di Dalmanuta.	10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא
11 E andaron da lui i Farisei, e cominciarono a disputare con esso, chiedendogli, per tentarlo, un segno nel cielo.	11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו
12 Ed egli, gettato dal cuore un sospiro, disse: Perché mai questa generazione chiede ella un segno? In verità dicovi, che non sarà dato a questa generazione tal segno.	12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה
13 E rimandatigli, entrò di nuovo in barca, e passò il lago.	13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים
14 E si scordarono di pigliare del pane: e non avevan seco in barca, se non un pane.	14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת
15 Ed egli istruivagli, e diceva loro: Guardatevi, e state lontani dal fermento de' Farisei, e dal fermento d'Erode.	15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס
16 Ed essi si bisticciavano tra di loro, dicendo: Non abbiam pane.	16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו
17 La qual cosa conosciuta avendo Gesù, disse loro: Perché v'inquietate del non aver pane? Non avete voi ancora conoscimento, né intelletto? Ed è accecato tutt'ora il cuor vostro?	17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם
18 Avete occhi, e non vedete? orecchie, e non udite? né avete memoria.	18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו
19 Allorché cinque pani io divisi tra cinquemila uomini: quanti canestri furono gli avanzi, che raccoglieste? Gli risposero: Dodici.	19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר
20 E quando poi sette pani io divisi tra quattro mila persone: quante sporte furono gli avanzi, che raccoglieste? Risposero: Sette.	20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה
21 E diceva loro: Come non ancora intendete?	21 ויאמר אליהם איך לא תבינו
22 E giunsero a Betsaida, e gli fu presentato un cieco, e lo supplicavano, che lo toccasse.	22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו
23 E preso il cieco per mano, lo menò fuora del borgo: e avendogli sputato negli occhi, e impostegli le mani, gli dimandò, se vedeva nulla.	23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר
24 Ed egli, alzati gli occhi, disse: Veggo uomini camminare simili ad alberi.	24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה
25 Indi Gesù impose di nuovo le mani sopra gli occhi di lui, e principiò a vedere: e fu sanato in guisa, che vedeva tutte le cose distintamente.	25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק
26 E rimandollo a casa sua, e disse: Vattene a casa tua: e se entri nel borgo, non dir nulla a nissuno.	26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר
27 E Gesù sen andò co' suoi discepoli per le castella di Cesarea di Filippo: e per istrada interrogava i suoi discepoli, dicendo loro: Chi dicono gli uomini, che io mi sia?	27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני
28 Essi risposero: Chi dice Giovanni Batista, chi Elia, chi come uno de' profeti.	28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים
29 Allora disse loro: E voi chi dite, che io sia? Pietro risposegli: Tu se' il Cristo.	29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח
30 E proibì loro strettamente il dir ciò di se con alcuno.	30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש
31 E cominciò a spiegar loro, come doveva il Figliuolo dell'uomo patir molto, ed esser riprovato dai seniori, e dai principi de' sacerdoti, e dagli Scribi, ed essere ucciso: e risuscitare tre giorni dopo.	31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום
32 E parlava di questo fatto apertamente. E Pietro, presolo in disparte, cominciò a rampognarlo.	32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו
33 Ma egli rivoltosi, e mirando i suoi discepoli, sgridò Pietro, dicendo: Va lungi da me, satana; perché non hai la saggezza di Dio, ma degli uomini.	33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם
34 E chiamate a se le turbe con i suoi discepoli, disse loro: Se alcuno vuoi tenere dietro a me, rinneghi se stesso, e prenda la sua croce, e mi siegua.	34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי
35 Imperocché chi vorrà salvare l'anima sua, la perderà: e chi perderà l'anima sua per me, e pel Vangelo, la salverà.	35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה
36 Imperocché che gioverà all'uomo l'acquisto di tutto il mondo, ove perda l'anima sua?	36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו
37 Oppure che darà l'uomo in cambio dell'anima sua?	37 או מה יתן איש פדיון נפשו
38 Cionciossiachè chi si vergognerà di me, e delle mie parole in questa generazione adultera, e peccatrice; si vergognerà di lui il Figliuolo dell'uomo, quando verrà nella gloria del Padre suo con gli Angeli santi.	38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים
39 E diceva loro: Vi dico in verità, che degli astanti vi sono alcuni, i quali non gusteranno la morte, sino a tanto che veggano venire il regno di Dio con maestà.